פנחס יחזקאלי: פסיכופתיה ארגונית – פסיכופתים בארגונים

תקציר: מחקרים מלמדים שפסיכופתים אוהבים לנהל: 4 מתוך 100 מנהלים הם פסיכופתים. יתרה מכך, פסיכופתים גם חובבים עיסוקים שיש בהם מנהיגות. לכן, נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות מנהיגות, ומקרינות עוצמה: בהנהגה הלאומית, הניהולית, העסקית והפוליטית, וכמובן גם בפשע; כמו גם במשרות אחרות המבטאות כוחניות: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים.

[בתמונה: פסיכופתיה בארגונים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: פסיכופתיה בארגונים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים על פסיכופתים ופסיכופתיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי  ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בפסיכולוגיה ארגונית, מוכר המושג "פסיכופתיה ארגונית" ("corporate psychopathy"), העוסק בפסיכופתיה בהקשר ארגוני ועסקי. 
העולם הארגוני - שמדגיש תחרות והצלחה, מתגמל התנהגויות שמתאימות לתכונות פסיכופתיות כמו חוסר רחמים, חוסר אמפתיה ונכונות לנצל אחרים לרווח אישי. 

[בתמונה: פסיכופתיה בארגונים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: אנו נמצא פסיכופתים בתפקידי ניהול רבים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

תזכורת: פסיכופתיה מהי?

פסיכופתיה או פסיכופטיה היא ההפרעה הנפשית המסוכנת ביותר, משום שפסיכופתים אינם חשים אשמים על מעשיהם (אינדיג ואח', ללא תאריך). המושג פסיכופתיה (psychopath) הוא שילוב של שני מילים: פסיכו (נפש) ופתוס (ייסורים). זוהי הפרעת אישיות מולדת - וגם מושפעת מסביבה - המהווה דרך יוצאת-דופן לעיבוד מידע במוח האנושי. היא בעצם סוג של מחלת נפש; אולם, בעוד 'משוגעים' גמורים לוקים, הן בתפיסת המציאות שלהם והן בהתנהגותם, פסיכופתים ניחנים בתפיסת מציאות ריאלית, אבל התנהגותם סוטה מבחינה חברתית (ויקיפדיה: פסיכופתיה). משמע, "הם יודעים מה זה מצפון, הם יודעים מה נכון ומה לא, אבל מרגישים שלהם זה לא נוגע. זה חל על אחרים. על פשוטי העם. המעשים שלהם נועדו לתקף את זה שיש להם זכויות יתר. שהם שונים. שהם מעבר. לפעמים גם מעבר לחוק" (שני, 2018).

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: '(כמעט) הכל על פסיכופתים', לחצו כאן]

[בתמונה: פסיכופתים אינם מתרגשים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי 5116225 לאתר flickr]
[בתמונה: פסיכופתים אינם מתרגשים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי 5116225 לאתר pixabay]

פסיכופתים כעובדים בארגונים

לפסיכופתיה במסגרות ארגוניות יכולות להיות השלכות משמעותיות על הדינאמיקה במקום העבודה, על רווחת העובדים ועל התרבות הארגונית הכוללת. תכונות פסיכופתיות עשויות להתבטא הן בעובדים והן במנהלים, ולהשפיע על התקשורת, על קבלת ההחלטות ועל סביבת העבודה הכוללת. 
חשוב לציין שלא כל מי שיש לו תכונות פסיכופתיות עוסק בהתנהגות מזיקה, אך הכרה בתכונות אלו חיונית לטיפוח מקום עבודה בריא.

להלן תכונות אופייניות לעובדים בעלי מאפיינים פסיכופתים:

קסם שטחי: עובדים פסיכופטים עשויים להפגין קסם וכריזמה, המאפשרים להם לנווט במצבים חברתיים ללא מאמץ. עם זאת, קסם זה יכול להיות חזית המסתירה כוונות מניפולטיביות.

התנהגות מניפולטיבית: עובדים עם תכונות פסיכופתיות עשויים לעסוק בשיטות מניפולטיביות כדי להשיג מטרות אישיות, כגון ערעור עמיתים, לקיחת קרדיט על עבודתם של אחרים או הונאת הממונים.

חוסר אמפתיה: תכונה בסיסית של פסיכופתיה היא יכולת מופחתת לאמפתיה. במקום העבודה, הדבר עלול לגרום לחוסר דאגה לרווחתם של עמיתים, לחוסר יכולת להבין את נקודות המבט שלהם, ולנטייה לנצל אחרים.

אימפולסיביות: קבלת החלטות אימפולסיביות ולקיחת סיכונים עלולות לאפיין עובדים פסיכופתים. זה יכול להוביל לפעולות בלתי צפויות שמשפיעות על העבודה בצוותים, על השלמת פרויקטים, על עמידה במועדים ועל יציבות ארגונית כוללת.

השפעה רדודה (Shallow Affec): עובדים עם תכונות פסיכופתיות עשויים להפגין טווח מוגבל של ביטוי רגשי. זה יכול לעשות את זה מאתגר עבור עמיתים לעבודה לאמוד את הרגשות או את הכוונות האמיתיים שלהם.

[בתמונה: מה מאפיין עובדים פסיכופתים? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: מה מאפיין עובדים פסיכופתים? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

פסיכופתים כמנהלים

מחקרים מלמדים שפסיכופתים אוהבים לנהל, וחותרים להשגת עמדות מנהיגות. קיימים בתחום זה אומדנים שונים: ע"פ ה'טיים' מגזין (ראו המאמר למטה), 1 מתוך כל 25 עובדים בתפקידי ניהול הוא פסיכופת. לעומת זאת, אינדיג ואח' טוענים כי 4 מתוך 100 מנהלים הם פסיכופתים (אינדיג ואח', ללא תאריך) (Szalavitz, 2011).

הסיבה ברורה: עוצמה מניעה מערכות מורכבות; והחותרים העקביים והאפקטיביים ביותר לעוצמה, הם הפסיכופתים. אין גדולים מהם בשאפתנות, בתחרותיות בהצבת מטרות ובחתירה בלתי מתפשרת אליהן; וגם בתחושות כמו: 'אני ואפסי עוד' ו'אני מעל החוק ולי מגיע יותר'.

לכן, נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות מנהיגות, ומקרינות עוצמה: בהנהגה הלאומית, הניהולית, העסקית והפוליטית, במשרות אחרות המבטאות כוחניות: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים, וכמובן גם בפשע.
כתבת הטיים: מחקרים מלמדים שפסיכופתים אוהבים לנהל: 4 מתוך 100 מנהלים הם הם פסיכופתים. יתרה מכך, פסיכופתים גם חובבים עיסוקים שיש בהם מנהיגות
[למאמר המלא באתר הטיים, לחצו כאן]

להלן תכונות אופייניות לעובדים בעלי מאפיינים פסיכופתים:

מנהיגות סמכותית: מנהלים פסיכופתים עשויים להציג סגנונות מנהיגות סמכותיים, המחפשים שליטה ודומיננטיות. זה יכול להוביל לסביבת עבודה רעילה עם מעט מקום לשיתוף פעולה או להעצמת עובדים.

שיטות ניהול נצלניות: מנהלים כאלה עלולים לנצל עובדים למטרות רווח אישי, כגון לקיחת קרדיט על עבודתם, מניפולציה של ביקורות ביצועים, או שימוש ציני בכפופים כדי להשיג את המטרות שלהם.

חוסר אחריות: מנהלים פסיכופתים עלולים להתנגד לקחת אחריות על הטעויות שלהם, להאשים אחרים ולהסיט ביקורת. חוסר אחריות זה יכול ליצור תרבות ארגונית של פחד וחוסר אמון.

תחלופה גבוהה של עובדים: מקום עבודה בראשותו של מנהל פסיכופת עלול לחוות תחלופת עובדים גבוהה עקב סביבת עבודה עוינת, חוסר תמיכה וניצול.

מיקוד לטווח קצר: מנהלים פסיכופתים עשויים לתעדף רווחים בטווח הקצר, מבלי להתחשב בהשלכות ארוכות הטווח על הארגון. זה יכול לגרום להחלטות שפוגעות במוניטין, במורל העובדים או בקיימות הכללית של הארגון.

[בתמונה: תכונות פסיכופתיות במנהלים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: תכונות פסיכופתיות במנהלים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

נדרשות אסטרטגיות של הפחתה ומניעה:

טיפול בפסיכופתיה במקום העבודה דורש גישה רבת פנים הכוללת מודעות, חינוך ואסטרטגיות יזומות לטיפוח סביבה ארגונית חיובית ואתית. 
הספרות מציגה שיטות טיפול רבות. חלקן נתפסות בעייתיות ו/או נאיביות במציאות הניהולית הישראלית:

הכשרת עובדים: יישום תוכניות הכשרה המעצימות אינטליגנציה רגשית ומקדמות התנהגות אתית יכולה לעזור לעובדים לזהות ולנווט תכונות פסיכופתיות בעצמם ובעמיתיהם. אסטרטגיה

אימון מנהיגות אתית: תוכניות לפיתוח מנהיגות צריכות להדגיש את חשיבות הובלת האתיקה הארגוניתית ע"י ההנהלה הבכירה, וליצור מודעות להשפעה של תכונות פסיכופתיות על הדינאמיקה של צוותים, ועל התרבות הארגונית.

הקפדה על פתיחות ניהולית, על מעורבות עובדים ועל ערוצי תקשורת פתוחים: עידוד תקשורת פתוחה בתוך הארגון, יכולה לספק פלטפורמה לעובדים להביע חששות לגבי התנהגויות פסיכופתיות ולחפש תמיכה [להרחבה בנושא: 'פתיחות ניהולית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מעורבות עובדים', לחצו כאן].

הערכות פסיכולוגיות: שילוב הערכות פסיכולוגיות בתהליך הגיוס, יכול לעזור לזהות אנשים עם תכונות פסיכופתיות לפני שהם נכנסים לארגון.

קביעת מדיניות ברורה: מדיניות מוגדרת בבירור לגבי התנהגות במקום העבודה, התנהגות אתית ומנגנוני דיווח יכולה לתרום לתרבות ארגונית בריאה יותר ולהרתיע התנהגות פסיכופתית.

מנהלים מפורסמים שהציגו תכונות פסכופתיות

למרות שחשוב להימנע מהסטיגמה או פישוט היתר של תכונות אישיות מורכבות, ניתן לציין, בזהירות המתחייבת, מספר אנשים בעמדות מנהיגות, כולל מנהלים, שהפגינו התנהגויות הקשורות לפסיכופתיה. חשוב לציין שלא כל האנשים עם תכונות כאלה הם פסיכופתים מאובחנים, והשימוש במונח עשוי להשתנות בין מומחים:
  • אנדרו פאסטו (Andrew Fastow): כמנהל הכספים הראשי של אנרון (Enron - חברת אנרגיה אמריקנית, שפשטה רגל ב-2001, ולאחר קריסתה התברר שבכיריה הונו את המשקיעים והעובדים במשך שנים, ודוחותיה הכספיים היו כוזבים), פאסטו שיחק תפקיד מפתח בשערורייה הפיננסית שהובילה לפשיטת הרגל של החברה. פעולותיו, כולל יצירת ישויות חוץ מאזניות להסתרת חובות, אופיינו על ידי חלק כמשקפים נטיות פסיכופתיות.
  • ג'פרי סקילינג (Jeffrey Skilling): סקילינג, מנכ"ל אנרון לשעבר, היה מעורב גם הוא בשערורייה. סגנון הניהול האגרסיבי שלו ותפקידו בקידום שיטות פיננסיות לא אתיות, עשויות להצביע עליו כפסיכופת.
  • אליזבת הולמס (Elizabeth Holmes; ראו תמונה למטה): למרות שלא הייתה מנהלת במובן המסורתי, הולמס הייתה המייסדת והמנכ"לית של תרנוס (Theranos), חברת טכנולוגיות בריאות. האשמות בהונאה והטעיית משקיעים והציבור לגבי היכולות של טכנולוגיית בדיקות הדם של ת'רנוס, הובילו חלק להטיל ספק בהתנהלות האתית שלה, ויש שהגדירו את התנהגותה כפסיכופתיה.
[בתמונה: אליזבת הולמס - האם היא פסיכופתית? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Max Morse for TechCrunch. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]
[בתמונה: אליזבת הולמס - האם היא פסיכופתית? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Max Morse for TechCrunch. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

לסיכום חלק זה, היו מקרים שבהם מנהיגים ומנהלים הציגו התנהגויות הקשורות לפסיכופתיה, אך החלת תוויות קליניות בדיעבד צריכה להיעשות בזהירות, וחיוני להימנע מהכללות לגבי אנשים או מקצועות ספציפיים.

[לאוסף המאמרים על פסיכופתים ופסיכופתיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *