תקציר - אם היינו צריכים הוכחה נוספת לכך - שאין לישראל מדיניות חוץ - בא ביקורו החפוז של שר הביטחון, בני גנץ, אצל הנשיא התורכי ארדואן, והמחיש זאת שוב. מה שר הביטחון של מדינת ישראל מחפש אצל ארדואן, חוץ מלנסות ולייצב קצת את מפלגתו המאבדת גובה ערב בחירות 2022; ולמה בעיתוי הכואב ביותר לבעלת בריתנו היוונית, כשארדואן מאיים לפלוש אליה?
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
היה זה שר החוץ המיתולוגי של ארצות הברית, פרופ' הנרי קיסינגר שגרס כי "לישראל אין מדיניות חוץ. רק מדיניות פנים". הוא לא דייק.
לישראל גם אין מדיניות פנים. היא מיטלטלת בין האינטרסים הפרטניים של השחקנים בזירה; והתוצאה מתקבלת, כמעט תמיד, מהסיבות הלא נכונות.
אם היינו צריכים הוכחה נוספת לכך, בא ביקורו החפוז של שר הביטחון, בני גנץ, אצל הנשיא התורכי ארדואן, והמחיש זאת שוב. מה שר הביטחון של מדינת ישראל מחפש אצל ארדואן, חוץ מלנסות ולייצב קצת את מפלגתו המאבדת גובה ערב בחירות 2022; ולמה בעיתוי הכואב ביותר לבעלת בריתנו היוונית, כשארדואן מאיים לפלוש אליה?
עיתוי אומלל
מדיניות חוץ נקבעת על פי האינטרסים הלאומיים של מדינה, המתורגמים למטרות לאומיות. האם המפגש החפוז הזה היה אינטרס ישראלי? האם קיבלנו הסכמה תורכית לסילוק מפקדת החמאס מתורכיה?
אחד ההישגים הישראלים הגדולים בעשור האחרון היה הברית הישראלית - יוונית - קפריסאית. וישראל כדרכה עם בני ברית, שוב בגדה, כשחוסר הנוחות של היוונים וגם של הקפריסאים כבר מורגשת בזירה הבינלאומית.
ביקורו של גנץ מגיע אחרי שבספטמבר 2022, הגיעו יחסי תורכיה ויוון למתח חסר תקדים (ראו הכתבה למטה): מטוסי קרב טורקיים הפרו השנה את הריבונות האווירית של יוון יותר מ- 200 פעמים באזור מזרח הים האגאי; ושארדואן רמז לאחרונה לפלישה תורכית אפשרית לאיים היווניים במזרח הים האגאי. לכן, כשהגיע גנץ לתורכיה, התמונה שלהם יחד הייתה יותר מאצבע בעינם של היוונים...
למה ישראל הייתה צריכה את זה?
איזה אינטרס זה שרת, חוץ מהאינטרס הפוליטי של גנץ, שיתכן ובעוד זמן קצר ייאלץ להיפרד ממשרד הביטחון?
הסיבה הנכונה היחידה היא לנסוע כדי להעביר לתורכים מסר יווני. אבל אז, דומה שהיו מועמדים טובים יותר לתפקיד, כמו האמריקנים; ואם כבר הישראלים, אז הנשיא או ראש הממשלה; ומן הסתם גם זה היה דולף מהסיבות הלא נכונות. לכן, דומה שגם הנסיעה הזו התבצעה מהסיבות הלא נכונות, והלוואי שאתבדה.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
ישראל כמדינה יהודית בים של מדינות מוסלמיות נמצאת במצב, בו הפגנת חוסר נאמנות איננה משהו שניתן להרשות לעצמנו.
כמו שהתנערנו מבעלי בריתנו צד"ל בנסיגה החפוזה והמבישה מלבנון, כמו הפקרת אנשים שסייעו לנו ביו"ש וכד', לא רק שזה אסור מוסרית, זה גם חוזר אלינו כבומרנג.
אנחנו חייבים לשדר מסר קוהרנטי והוכחות לרצינותו – אנחנו פשוט לא מפקירים ידידים. מי שמתקרב אלינו זוכה להטבות , מי שנאמן לנו לאורך זמן יזכה לנאמנות מצידנו והופך להיות בן ברית של השבט היהודי החזק, שבט מחפשי השלום ושוחרי הטוב.
גם אם יש אינטרס ישראלי במיתון יחסי האיבה שהיו כאן עם הטורקים, אסור לפגוע בבעלי ברית נאמנים. ככה לא בונים חומה.
גנץ (אותו אחד שאחראי על הבריחה המבישה מלבנון, הפקרת חייל ישראלי מדחת יוסוף בקבר יוסף ועוד), לא ראוי למשול פה.