גרשון הכהן: הנחות היסוד שבבסיס הסכמי אוסלו קרסו מזמן!

תקציר: אחרי השנים שעברו מאז 'בשורת השלום' שהובאה מנורבגיה, ראוי להתבונן מחדש בהנחות היסוד שלה, ועוד אחרות שעליהן מושתת "פתרון שתי המדינות". אלה קרסו מזמן. לנוכח הקריסה, מדינת ישראל מחויבת לכינון מחודש של אבני הדרך בניווט דרכה האסטרטגית בכל הקשור לעתיד מדינת ישראל ביו"ש ובבקעת הירדן.

[בכרזה: מה היה יצחק רבין אומר היום על תהליך אוסלו? התמונה היא צילום מסך. התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: מה היה יצחק רבין אומר היום על תהליך אוסלו? התמונה היא צילום מסך. התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על הסכמי אוסלו והשלכותיהם, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 בספטמבר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זה מאמר ראשון מתוך שניים על הסכמי אוסלו. למאמר האחר, לחצו כאן:

*  *  *

שלושים שנים לחתימת הסכם אוסלו, הם זמן טוב לחשבון נפש... לפעמים היהודים באמת אשמים, אבל הם לא אשמים בכול. 

מאז סתיו 1993 עולמנו השתנה. המזרח התיכון במערבולת, העולם בטלטלה, גם הסכם אוסלו הולך ומתרחק מחוף המבטחים, שאליו כיוונו מעצביו. בתוך כך השתנו מאוד תנאי הרקע להסכמתו של ראש ממשלת ישראל באותם ימים, יצחק רבין, להפליג אל מגמת הסכם אוסלו. ביסוד הסכמתו ניצבו מספר הנחות יסוד. הן לא נוסחו במפורש במסמך מכונן, אולם הן כוננו באותם ימים את תודעת מקבלי ההחלטות, במיוחד בעולם המערבי.

[בתמונה: הסכם אוסלו ב' חילק את יהודה ושומרון לשטחי A (שבשליטת הרשות הפלסטינית); לשטחי B (שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל) ולשטחי C (שבשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל). בנוסף גויסו במסגרתו כ-10,000 פלסטינים ששימשו ככוח שיטור וקיבלו אלפי רובי AK-47 (קלשניקוב) (שנלקחו כנשק שלל במהלך מבצע שלום הגליל מאש"ף עצמו). התמונה נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי Shuki. קובץ זה הוא GNU Free Documentation License]
[בתמונה: הסכם אוסלו ב' חילק את יהודה ושומרון לשטחי A (שבשליטת הרשות הפלסטינית); לשטחי B (שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל) ולשטחי C (שבשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל). בנוסף גויסו במסגרתו כ-10,000 פלסטינים ששימשו ככוח שיטור וקיבלו אלפי רובי AK-47 (קלשניקוב) (שנלקחו כנשק שלל במהלך מבצע שלום הגליל מאש"ף עצמו). התמונה נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי Shuki. קובץ זה הוא GNU Free Documentation License]

המציאות לתוכה ניצקו הסכמי אוסלו

  • ברית המועצות ועמה ברית ורשה קרסו. תם באירופה איום המלחמה הקרה. גרמניה אוחדה. ארצות הברית זכתה למעמד מעצמתי הגמוני, והעולם נראה כמתפתח במגמת יציבות ושגשוג, לקראת סדר גלובלי. על סף העידן החדש, בהתרחקות איום המלחמה, באווירת התקווה, הכריז ההוגה פוקויאמה על "קץ ההיסטוריה".
  • הרעיון הקומוניסטי במזרח אירופה גווע. ההיגיון הכלכלי המערבי - בין בדרכו הקפיטליסטית בארה"ב ובין בדרכו הסוציאל-דמוקרטית במערב אירופה - נראה כהגיון מנצח.  השגשוג הכלכלי  בעולם המערבי, בשילובו בערכי חרות וזכויות אדם בחברה פתוחה, הדהד כבשורת גאולה אנושית.
  • התהוות האיחוד האירופי - בהסכמי שיתוף ובפתיחת הגבולות למעבר חופשי בין מדינות האיחוד - עיצבו באירופה תודעת מרחב חדשה. מייסדיו ציפו לחולל בכך מיזוג אנושי רב לאומי ורב תרבותי, שיציע מזור ופיוס לסכסוכים לאומיים, עתיקי ימים. 'הסדר החדש' במבטו אל העתיד, נתפס כביטוי מוחשי לאידאל ההומניסטי של נאורות אוניברסלית. הכיוון נראה מבטיח מתוך ההנחה הקאנטיאנית, שאחת שאדם יצא מן החושך אל האור (Ausgang), לא ירצה לשוב אל החושך. הממד האוניברסלי בהגיון זה בישר, כי במוקדם או במאוחר, יצטרפו למגמת היציאה אל האור כל יתר תושבי תבל.
  • הערבים היו באותה עת בתודעת משבר ונחיתות, שהועצמה ביותר לאחר הניצחון האמריקאי על עיראק במלחמת המפרץ הראשונה, בחורף 1991. ביטויי העליונות האמריקאית נכחו, לא רק בממד הטכנולוגי, אלא גם ביכולת הנהגת צבא הקואליציה, שכלל גם כוחות משלוח ערביים: מצריים, סעודיים וסוריים. גם יאסר עראפת וגם המלך חוסיין - שתמכו בסאדם חוסיין נשיא עיראק - נקלעו לאחר תבוסת צבא עיראק במלחמה, למצב משברי.  מצב  כזה ידוע באסלאם בכינוי "מארחלת אל איסתדעף" ופירושו: "שלב חולשה". במסורת אבותיו, המאמין המוסלמי יודע להכיר מצביי חולשה והוא מצווה להכיל בסבלנות (סאבר), בהסתגלות המתאימה עצמה לתנאיי החולשה. במצב תודעת החולשה, נסללה הדרך להסכמת מנהיגי אש"פ לתהליך אוסלו.
  • גם החברה הישראלית באותן שנים, עברה שינויים משמעותיים. בתהליך מואץ של היפתחות למגמות הכפר הגלובלי, עברה החברה הישראלית מתודעת חברה מגויסת, אל חברה ליברלית, בחתירה אינדיבידואלית למימוש עצמי. באווירת השיר מאותם ימים, "אנו ילדי חורף 73", במילותיו המתריסות "הבטחתם יונה עלה של זית", נוצרה הכרה מנהיגותית בצורך להסדיר הסכמי שלום, רגע לפני שכוח ההקרבה הלאומי יימוג:
[בסרטון: באווירת השיר מאותם ימים, "אנו ילדי חורף 73", במילותיו המתריסות "הבטחתם יונה עלה של זית", נוצרה הכרה מנהיגותית בצורך להסדיר הסכמי שלום, רגע לפני שכוח ההקרבה הלאומי יימוג]

המציאות משתנה

עוצמתה של ארה"ב הלכה ונחלשה, ואילו רוסיה חזרה למלא תפקיד אקטיבי רב השפעה. אמנם היא נחלשה מאוד מאז תחילת המלחמה באוקראינה, אולם אם תצליח לכפות על האוקראינים הפסקת לוחמה כשכיבושיה בידיה, הא תלך ותתחזק שוב.

מלחמות קטנות ומתמשכות פרצו ברחבי העולם, בהגיון חדש שאמנם שונה מאיום המלחמה הגלובלית, כפי שהוכר מעידן המלחמה הקרה, אך מטלטל בלי הרף את יציבות העולם. אירופה מוצאת עצמה מאוימת מן הלחימה באוקראינה ובמזרח התיכון. כוחות אסלאם רדיקליים - מאפגניסטן ועד תימן, סוריה ולוב - למדו כיצד למרות נחיתותם, ודווקא בכוח נחיתותם, מצוי בידיהם פוטנציאל לחימה, היכול לשבש לאין קץ את מגמת היציבות שהמערב כה זקוק לה. הטלטלה במזרח התיכון חוללה גל פליטות, ההולך ומציף את מדינות אירופה, מאיים על כלכלתן, על זהותן התרבותית ועל הישגי מגמת הגבולות הפתוחים.

מעל לכל, משהו מהותי השתנה באופק הציפיות של מגמת ההסדר, הכרוכה בהגיון חלוקת הארץ לשתי מדינות: בראשית התהליך, באווירת השלום הגלובלי, ציפו אדריכלי ההסכם בישראל להדדיות של רצון טוב ופיוס בשני הצדדים. עם השנים, בהתמשכות מעגל הדמים, הציפייה הישראלית לסיום סכסוך ממשי, הלכה והצטמצמה. רעיון השלום ההדדי, הוחלף באופק הציפיות הישראלי, ללא יותר מכורח ההיפרדות מהפלסטינים: "הם שם ואנחנו כאן".

עדיין יש המייחלים לשלום של ממש. מסבירים, שאמנם נכון ולפי שעה קיימת עוינות והסתה, המאבק האלים נמשך. אולם, מתוך הנחת נאורות, מבטיחים כי עם סיום הכיבוש ופריצה אל מציאות חדשה, דברים ישתנו לטובה. הרי המתונים בשני הצדדים, חפציי חיים.  בימי ראשית תהליך אוסלו, עם אווירת השלום הגלובלי, הייתה להנחה זו אחיזה. אלא שמאז גם המערכת הגלובלית נסחפה לטלטלה שאחריתה מי ישורנה. גם בגרמניה השלווה מדברים כיום באירוניה על "תום עידן קץ ההיסטוריה". 

בהתהוות זו, ראוי לחשב דרכנו מחדש ובעיניים פקוחות.

[בתמונה: בהתהוות זו, ראוי לחשב דרכנו מחדש ובעיניים פקוחות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי tenz1225 לאתר flickr]
[בתמונה: בהתהוות זו, ראוי לחשב דרכנו מחדש ובעיניים פקוחות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי tenz1225 לאתר flickr]

תפנית מהותית ביהודה ושומרון

ההסלמה הגוברת ביהודה ושומרון מגבשת במערכת הביטחון את ההכרה כי בשטח - בעיקר בצפון השומרון - מתחוללת תפנית מאיימת בהתעצמות ארגוני הטרור.

התפנית מתבטאת לא רק בתפוצת הנשק המגיע ברובו בהברחות מירדן, אלא בעיקר בדפוסי ההתארגנות ובשיתוף הפעולה בין הארגונים השונים כגדודי חללי אל אקצה, של הפת"ח יחד עם תאי ג'יהאד פלסטיני [להרחבה בסוגיה זו ראו המאמר: תפנית אסטרטגית מחייבת היערכות חדשה ביהודה ובשומרון].

מנגנוני הביטחון של אבו מאזן אבדו מזמן את השליטה בערי השומרון, והותירו את המרחב לקבוצות חמושות הפועלות בנוכחות גלויה מקרינת עוצמה. אלמלא רצף פעילות התקפית של צה"ל והשב"כ, מרחבי ג'נין ושכם היו הופכים למבצרי טרור דומים בהתארגנותם הצבאית לרצועת עזה.

[בתמונה: אלמלא רצף פעילות התקפית של צה"ל והשב"כ, מרחבי ג'נין ושכם היו הופכים למבצרי טרור דומים בהתארגנותם הצבאית לרצועת עזה... התמונה: דובר צה"ל]
[בתמונה: אלמלא רצף פעילות התקפית של צה"ל והשב"כ, מרחבי ג'נין ושכם היו הופכים למבצרי טרור דומים בהתארגנותם הצבאית לרצועת עזה... התמונה: דובר צה"ל]

עשרים ותשע שנים ל'בשורת' השלום שהובאה מנורבגיה, ראוי להתבונן מחדש בהנחותיה...

קווי המתאר המעצבים את התעצמות האיום כמגמה אסטרטגית ברורה, מחייבים את מדינת ישראל לבחינה אסטרטגית מחודשת של כלל הנחות היסוד עליהן מושתתת המדיניות הישראלית מאז הסכמי אוסלו. לאחר עשרים ותשע שנים ל"בשורת" השלום שהובאה מנורבגיה ערב ראש השנה, ראוי להתבונן מחדש בהנחותיה:
  • היפרדות מהפלסטינים כתנאי ראשון והכרחי לפתרון;
  • מגמת אוסלו היא נטילת סיכון מחושב שאינו אל חזור;
  • המהלך יקנה לישראל לגיטימציה בינלאומית;
  • מדינה פלסטינית תהיה מפורזת מנשק;
  • השגשוג הכלכלי יפעל לריסון הטרור;
  • הרשות הפלסטינית כפרטנר אחראי לביסוס יציבות.
[בכרזה: ההנחות שבבסיס הסכמי אוסלו - מה מכל זה התממש? הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: ההנחות שבבסיס הסכמי אוסלו - מה מכל זה התממש? הכרזה: ייצור ידע]

ההנחה הראשונה חתרה להיפרדות מהפלסטינים כתנאי ראשון והכרחי לפתרון

בצפון השומרון ההיפרדות הושלמה. על אף שכוחות צה"ל והממשל הצבאי אינם נוכחים בג'נין מאז ינואר 1996, ועל אף עקירת יישובים במרחב בקיץ 2005, המרחב הפך לבסיס טרור שמחייב את כוחות צה"ל לפעול בו ללא הפסק כשהוא פועל שם למען הגנת הריכוז היהודי ברצועת החוף.

קשה להכחיש כי עצם ההיפרדות לא רק שלא סיימה את התארגנות הטרור אלא אף סייעה לו כמו ברצועת עזה. מתבקש ברור עד כמה עצמת התבססות הטרור דווקא בגזרה זו הוא תוצאה ישירה של נסיגת כוחות צה"ל ועקירת ארבעת היישובים בגזרה. המציאות המתהווה מזמינה לשאול אולי ההיפרדות היא ממש ההיפך מפתרון?
בתמונה: הם שם ואנחנו כאן - נו - זה עובד? התמונה: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון. שם הצלם אינו מוזכר.
[בתמונה: הם שם ואנחנו כאן - נו - זה עובד? התמונה: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת]

ההנחה השנייה הייתה שמגמת אוסלו היא נטילת סיכון מחושב שאינו אל חזור

בניהול הסיכונים לתהליך אוסלו, ראש הממשלה יצחק רבין הסביר כי המציאות המתחוללת מתרחשת במרחבי השליטה של מדינת ישראל ועל כן בכל רגע שיידרש ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו.

ההתרחשויות בעשורים האחרונים ברצועת עזה, יחד עם המגמה החדשה ביו"ש, מטילות על הנחת יסוד זו ספק גדול. בין היתר ראוי לעיין בהתנגדות הנהגת מערכת הביטחון אולי בהכוונה אמריקאית, להקמה מחודשת של חומש. בשנת 2023 תוקן אמנם חוק ההתנתקות, בוטל האיסור על השהייה, ותחת מחאה בינ"ל כבדה עברה ישיבת חומש למבנה קבע – מבנה הקבע הראשון שהוקם בשטחים שפונו בהתנתקות, אבל בין זה לבין חידוש ההתיישבות המרחק גדול.

חסימת אפשרות השיבה ליישובים שנעקרו, מסמנת את הנסיגה הישראלית כנקודת תפנית שמבחינה בינלאומית היא אל חזור.
[בתמונה: תהליכים משני מציאות הם, מטבעם, בלתי הפיכים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Couleur לאתר flickr]
[בכרזה: ההנחות שבבסיס הסכמי אוסלו - מה מכל זה התממש? הכרזה: ייצור ידע]

ההנחה השלישית העריכה כי המהלך יקנה לישראל לגיטימציה בינלאומית

מובילי מגמת הנסיגות האמינו כי עם ההיענות הישראלית ל"סיום הכיבוש" ישראל תזכה בלגיטימציה בינלאומית בפעולותיה להגן על עצמה. תגובת העולם העוינת לפעילותו ההתקפית של צה"ל בעומק הערים, כמו גם עצמת הביקורת על מותה של עיתונאית אל ג'זירה, לא התחשבה בעובדה שכוחות צה"ל פעלו במרחב ג'נין בכורח הגנתי למניעת הטרור הרצחני בערי ישראל.

התביעה העיקרית נגד ישראל בסוגיה זו מונחת על השאלה: "למה בכלל צה"ל פועל שם?", זו שאלה השוללת את זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה בפעולה יזומה בעומק המרחב הפלסטיני.
רון בן ישי ב- YNET: צה"ל במערכה על לגיטימציה ומוסר לחימה תוצאות התחקיר על מותה של העיתונאית הן לא לטובת צה"ל - אך טוב עשה כוכבי שהחליט על חקירה יסודית ומקצועית גם אחרי הסירוב הפלסטיני. למפקפקים כדאי להזכיר את הלוחמים שלנו שנפצעו קשה מירי כוחותינו באותה זירת לחימה. פרשנות
[למאמרו של רון בן ישי ב- YNET, לחצו כאן]

ההנחה הרביעית האמינה כי מדינה פלסטינית תהיה מפורזת מנשק

תפוצת הנשק התקני בגזרת ג'נין בוודאי אינה עומדת בהלימה לתנאיי היסוד שהציבה ישראל בהסכם אוסלו. הציפייה הישראלית כי מדינה או ישות פלסטינית תהיה מפורזת מנשק אינה עומדת במבחן המציאות.

על מנת להבין את פוטנציאל האיום מומלץ להתבונן בקשיי העצירה של מגמת ההתחמשות ברצועת עזה. ברור כי אילו ידע ראש הממשלה יצחק רבין שכך יהיה, לא היה נותן ידו לתהליך אוסלו.
בתמונה: מפורזת מנשק? גם עכשיו זה לא ניתן. ומה יהיה אם יתאפשר להם להכניס טילים? צילום: דוברות המשטרה.
[בתמונה: מפורזת מנשק? גם עכשיו זה לא ניתן. ומה יהיה אם יתאפשר להם להכניס טילים? צילום: דוברות המשטרה. לעוגן ברשת, לחצו כאן]

ההנחה החמישית ציפתה כי השגשוג הכלכלי יפעל לריסון הטרור

כבר שנים אוחזים בהבטחה כי שגשוג כלכלי יצמצם את גורמי ההנעה לטרור. מסבירים כי טרור נובע ביסודו ממצוקה. המצב הכלכלי של העיר ג'נין נראה כמפריך הנחה זו. העיר ג'נין ובנותיה מצויה בשגשוג חסר תקדים. היא משמשת מרכז מסחר לערביי ישראל בגליל ובמשולש. יש בה גם אוניברסיטה אמריקאית כולל לימודי רפואה. כיצד אם כן הפכה דווקא עיר זו למרכז הטרור ביו"ש?

דורון פסקין ב'כלכליסט': פרשנות הזינוק הכלכלי בג'נין לא מונע טרור את הפיגועים האחרונים בתל אביב ובבני ברק ביצעו מחבלים תושבי ג'נין והסביבה, למרות פריחה כלכלית שממנה נהנה המקום לאחרונה. תשתיות הטרור שבו לפעול משם בשל אובדן השליטה של הרשות הפלסטינית והיחלשות התיאום הביטחוני עם ישראל
[לכתבה המלאה של דורון פסקין ב'כלכליסט', לחצו כאן]
[בתמונה: בניין הפקולטה למינהל ולפיננסיים באוניברסיטת ג'נין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי AAUJweb. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: בניין הפקולטה למינהל ולפיננסיים באוניברסיטת ג'נין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי AAUJweb. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

ההנחה השישית תלתה תקוות ברשות הפלסטינית כפרטנר אחראי לביסוס יציבות

ראוי להדגיש כי לפעילי תנועת הפת"ח, גדודי חללי אל אקצה, הדומיננטיים במרחב ג'נין, יש כפיפות ארגונית לאבו מאזן הנושא גם בתפקיד ראש הפת"ח.

נכון שמנגנוני הרשות הפלסטינית אבדו שליטה במרחב, אבל המאבק המתרחש בה כנגד צה"ל רחוק מלעורר באבו מאזן הסתייגות.
[בתמונה: אבו מאזן - הוא וודאי מזיל דמעות על פעילי תנועת הפת"ח, גדודי חללי אל אקצה, הדומיננטיים במרחב ג'נין... מקור התמונה: התקשורת הערבית, לחצו כאן]
[בתמונה: אבו מאזן - הוא וודאי מזיל דמעות על פעילי תנועת הפת"ח, גדודי חללי אל אקצה, הדומיננטיים במרחב ג'נין... מקור התמונה: התקשורת הערבית, לחצו כאן]

לסיכום

הנחות יסוד אלה ועוד אחרות עליהן מושתת "פתרון שתי המדינות" נראות כקורסות. לנוכח הקריסה, מדינת ישראל מחויבת לכינון מחודש של אבני הדרך בניווט דרכה האסטרטגית בכל הקשור לעתיד מדינת ישראל ביו"ש ובבקעת הירדן.

[לאוסף המאמרים על הסכמי אוסלו והשלכותיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

[בכרזה: הנחות היסוד במדיניות ישראל מאז אוסלו קורסות! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע]

מקורות והעשרה

5 thoughts on “גרשון הכהן: הנחות היסוד שבבסיס הסכמי אוסלו קרסו מזמן!

  1. 'האזרח דרור' כתב:

    היו בשמאל מי שהזהירו עוד בזמן הסכמי אוסלו מפני תמימות יתר של פרס ורעיון "שלום של שווקים" שלו , רעיון שלמרבה האירוניה נתניהו הוא ממשיכו (כאשר הדבר נוח לו) ברעיון לפיו ייצוא גז טבעי יביא שלום… מבקרים אלה טענו כי מדובר בשלום של אליטות מערביות שבעות שלא רואות את השטח הבוער, לא רואות את האבטלה והעוני ברחוב הפלסטיני ובעולם הערבי בכלל.

    הדבר זה עדיין נמשך – הימין ממשיך לדבר על איסלם כגורם מערער יחיד של היציבות כאילו מגמות של לאומנות לא מתרחשות גם ברוסיה הנוצרית ומגמות של הקצנה לאומית גם בארה"ב – כאשר אנשים מרגישים שהסדר העולמי מאיים על המשרות שלהם ומגדיל את הפערים.

    אנחנו בכל מקרה הולכים לקראת עולם אחד – מה שלא נעשה. בכל מקרה המסחר הוא לכיוון הזה. וכך גם התרבות, הפוליטיקה והכל. התחממות עולמית משפיעה על כולנו – אם זה בצורת בסוריה ובישראל, גלי חום בלונדון ופאריז או עליית מי ים שגומרמת להצפות בחופי ארה"ב; אם זה פליטים מאפגניסטן וסוריה שמציפים את טורקיה ואתונה; פליטים מאפריקה שמגיעים אלינו ולאירופה; ייבוא גדל של ירקות ופירות אל ישראל ; השפעה פוליטית גדלה של תאגידים רב לאומיים כמו נובל אנרג'י, או גוגל ופייסבוק; הטמעת האנגלית לתוך השפה המדוברת (לדוגמה שירים) ; מהגרים מישראל ואליה ממדינות שנוות בעולם המערבי.

    המוטטלת הלאומית היא דבר מובן , נוכח זה ששני הזרמים המשפיעים ביותר הם הלאומנות השמרנית והליברלזים הקפיטליסטי האליטטסי שלא סופר את העניים. אבל לשני הזרמים האלה אין באמת פתרונות. הם מבוססים על רעיונות מלפני יותר ממאה שנה בלי הרבה אחיזה במציאות של היום ובלי קשר למדע – הליברליזם מאמין באני רציונלי ומנותק מהחברה , שהפרט יכול לשפר את חייו בעצמו בכל מישורי החיים ללא צורך לשתף פעולה מבחינה פוליטית עם אחרים (לא ממש מתאים למציאות של מוצרים ציבוריים כמו מניעת מלחמה או מניעת התחממות עולמית) , הימין מפורר אותנו ללאומים שנלחמים זה בזה עם פתרונות שלא הוכיחו עצמם כבר בשתי מלחמות עולם.

    דמוקרטיה היא תרבת, היא לא רק שיטת שלטון. היא גם לא יכולה להיות מנותקת מהמציאות הכלכלית. כאשר יש עוני יאוש ואבטלה הדמוקרטיה לא יכולה לפרוח. כאשר אנשים לא מאמינים זה בזה ובשלטון (כשל של אמת כמוצר ציבורי , אמון כמוצר ציבורי) התוצאה היא חשדנות ופריחה של תאוריות קונספירציה.

    מי שלא רוצה את הפלסטינים כשכנים רעים שרק אימת כלי הנשק שלנו מרתיעה אותם – יקבל אותם כאזרחים סוג ב' \ ובהמשך אזרחים לכל דבר בתוך המדינה – או מדינה שבה יש שלטון אפרטהייד ושבה אין דמוקרטיה – מדינה שתקשה להתקיים נוכח הצורך בהשתקת ביקורת – התנכרות לאקדמאים ש"לא חושבים נכון" ושיתוק המחקר והפיתוח.

  2. גיורא קימל כתב:
    מעניין שליהודי לא מומלץ להכנס לשטח A כי הסביבה מסוכנת עבורו. לעומת זאת פלשתינאי שרוצה להכנס לישראל חייב לעבור בדיקה אם בישראל הוא לא מסוכן לסביבה. בסיכום הסביבה הפלשתינית עלולה להיות מסוכנת ליהודים והפלשתינאים עלולים להיות מסוכנים לסביבה יהודית.

  3. 1. אין אוסלו בלי מדריד בנובמבר 1991 וגם זה לאחר שאשף תוניס נכנס במעבר אלנבי על הירדן באוגוסט 1991 מול עיני הבוהות,
    כולל לפחות מח"ט/קולונל אחד עם מדים מנומרים במזוודתו (מלווה בסא"ל וברס"ן). וגם זה לפי הסכם האוטונומיה של מנחם בגין.
    2. אוסלו חימש את הפתח = KGB כדי להוריד להם את המסכות מהפנים. בדיוק מה שקרה.
    3. יסוד הבעיה הנוכחית הינו ב-4 מיליארד יורו כל שנה מהעיכור האירופאי לרל"פ/PNA אקא פתח/KGB + חמאס/MB,
    שנועדו לרצוח יהודים: אחרת כל הדפרים הללו היו מזמן מחוץ לא"י.

  4. מאמר מאלף. כל הנחות אוסלו קרסו לחלוטין והתוצאה של אוסלו וההתנתקות (שהמשיכה באותו הגיון של "היפרדות") היא הרת אסון, עם איומים ואתגרים קשים.

    עכשיו זמן בחירות – וצריך להתייחס לשאלה מי ראוי להוביל את עם ישראל בשעה הזו, מי ראוי לתמיכה.

    הנה מי שהיו (ועודם) שותפים למהלך האסוני של אוסלו, כלומר בעלי שיקול דעת שגוי ביותר ושאי-אפשר לסמוך עליהם כלל:
    1. השמאל – מרצ והעבודה
    2. המתקראים מרכז אבל הם למעשה שמאל בתחפושת –
    – גנץ: איש מפלגת העבודה ב-DNA שלו, לגמרי איש שמאל מובהק שתמך בכל לב בהתנתקות ומוכיח היום ביחסו לאבו-מאזן שהוא איש אוסלו מלא מלא
    – לפיד: גם הוא איש שמאל מדיני מובהק המנסה להגיע לאותה "היפרדות" בלתי אפשרית ולא רלבנטית – וזכורה במיוחד התמיכה שלו בהתנתקות והמאמרים הארסיים נגד מתנגדי הנסיגה והלעג הרב.
    3. נתניהו וחלקים מהליכוד – נתניהו תמך בהתנתקות. הנה ההוכחה: https://youtu.be/KlmOBmhzPAg נתניהו גם המשיך את אוסלו – זכורה במיוחד פגישת הידידים שלו עם ערפאת, בה לחצו ידיים בחום, אחרי שהבטיח בבחירות שהוא לעולם לא ילחץ יד לערפאת. בסוף נהיה ידידו ונתן לו שטח. נתניהו לא היה חייב לעשות זאת – הוא בחר בכך. גם היום נתניהו לא חזר בו מנאום בר-אילן שמשמעותו מדינה פלסטינית ו"היפרדות". אין ספק שבחירתו של נתניהו להמשיך את אוסלו וכן לתמוך בהתנתקות (היפרדות) מהווה חוסר שיקול דעת. אין גם ספק שאחרי הבחירות, אם יוכל יחבור לשמאל-מרכז.
    4. החרדים – אותם לא מעניין כלום, המדינה היא שלטון זר, לכן דרעי וחבורתו איפשרו את אוסלו ותמכו במהלכים הרי האסון הללו.

    עם מי נשארנו? מי האנשים שטימטום אוסלו לא נגע בהם? מי האנשים ששיקול הדעת שלהם הוכח כטוב בהרבה מכל השאר? שבאופן עקבי פעלו ופועלים לשינוי "הדיסקט" של אוסלו, גם כשכל התקשורת ופוליטיקאים חזקים כמו נתניהו ואחרים בצד השני?
    1. בן גביר וסמוטריץ' – הציונות הדתית
    2. איילת שקד ויועז הנדל – הרוח הציונית

    בניגוד לנתניהו ולשאר הגורמים שקשורים באוסלו, הרוח הציונית והציונות הדתית דוחפים לצד השני, שהוא התרופה לאוסלו: חיזוק ההתיישבות היהודית ביו"ש ובכל רחבי ישראל כולל בגליל ובנגב, תוך חיזוק המשילות והקרנת עוצמה. נתניהו באופן עקבי ניסה להכשיל את ההתיישבות ומעולם לא טיפל בבעיית המשילות – למעשה הקרין חולשה (למשל בפרשת המגנומטרים בהר הבית).

    לסיכום: מי שמבין את המשמעות הקשה של אוסלו, ומסכים עם הניתוח הנ"ל, צריך כעת להיות שלם עם עצמו ולבחור באחת משתי האפשרויות היחידות שנותרו. כל אחד ושיקוליו…

    • איילת שקד מינתה שופטים שמאלנים.
      יועז הנדל תקף אתנית את המרוקאים בליכוד בתחילת 2020: 'דרבוקות' מלשון דבילים.
      מכל הפוליטיקאים הישראלים בליגה הארצית כיום:
      רק בן-גביר ופייגלין אינם סמרטוטים של העמלק.
      רק פייגלין אינו מזרקיסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *