גרשון הכהן: חממות טרור בשומרון – קריסת הנחות היסוד לאוסלו

[בכרזה: מה היה יצחק רבין אומר היום על תהליך אוסלו? התמונה היא צילום מסך. התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: מה היה יצחק רבין אומר היום על תהליך אוסלו? התמונה היא צילום מסך. התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

אחרי עשרים ותשע שנים ל"בשורת" השלום שהובאה מנורבגיה, ראוי להתבונן מחדש בהנחותיה...

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן]

לוגו של העיתון, ישראל היום

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

כחצי שנה מפתיחת מבצעי "שובר גלים" ביו"ש, מתגבשת במערכת הביטחון ההכרה כי בשטח - בעיקר בצפון השומרון - מתחוללת תפנית מאיימת בהתעצמות ארגוני הטרור. התפנית מתבטאת לא רק בתפוצת הנשק המגיע ברובו בהברחות מירדן, אלא בעיקר בדפוסי ההתארגנות ובשיתוף הפעולה בין הארגונים השונים כגדודי חללי אל אקצה, של הפת"ח יחד עם תאי ג'יהאד פלסטיני.

מנגנוני הביטחון של אבו מאזן אבדו מזמן את השליטה בערי השומרון, והותירו את המרחב לקבוצות חמושות הפועלות בנוכחות גלויה מקרינת עוצמה. אלמלא רצף פעילות התקפית של צה"ל והשב"כ, מרחבי ג'נין ושכם היו הופכים למבצרי טרור דומים בהתארגנותם הצבאית לרצועת עזה.

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[בתמונה: אלמלא רצף פעילות התקפית של צה"ל והשב"כ, מרחבי ג'נין ושכם היו הופכים למבצרי טרור דומים בהתארגנותם הצבאית לרצועת עזה... התמונה: דובר צה"ל]

[בתמונה: אלמלא רצף פעילות התקפית של צה"ל והשב"כ, מרחבי ג'נין ושכם היו הופכים למבצרי טרור דומים בהתארגנותם הצבאית לרצועת עזה... התמונה: דובר צה"ל]

עשרים ותשע שנים ל"בשורת" השלום שהובאה מנורבגיה ערב ראש השנה, ראוי להתבונן מחדש בהנחותיה...

קווי המתאר המעצבים את התעצמות האיום כמגמה אסטרטגית ברורה, מחייבים את מדינת ישראל לבחינה אסטרטגית מחודשת של כלל הנחות היסוד עליהן מושתתת המדיניות הישראלית מאז הסכמי אוסלו. לאחר עשרים ותשע שנים ל"בשורת" השלום שהובאה מנורבגיה ערב ראש השנה, ראוי להתבונן מחדש בהנחותיה.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בכרזה: ההנחות שבבסיס הסכמי אוסלו - מה מכל זה התממש? הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: ההנחות שבבסיס הסכמי אוסלו - מה מכל זה התממש? הכרזה: ייצור ידע]

ההנחה הראשונה חתרה להיפרדות מהפלסטינים כתנאי ראשון והכרחי לפתרון

ובכן, בצפון השומרון ההיפרדות הושלמה. על אף שכוחות צה"ל והממשל הצבאי אינם נוכחים בג'נין מאז ינואר 1996, ועל אף עקירת יישובים במרחב בקיץ 2005, המרחב הפך לבסיס טרור שמחייב את כוחות צה"ל לפעול בו ללא הפסק כשהוא פועל שם למען הגנת הריכוז היהודי ברצועת החוף.

קשה להכחיש כי עצם ההיפרדות לא רק שלא סיימה את התארגנות הטרור אלא אף סייעה לו כמו ברצועת עזה. מתבקש ברור עד כמה עצמת התבססות הטרור דווקא בגזרה זו הוא תוצאה ישירה של נסיגת כוחות צה"ל ועקירת ארבעת היישובים בגזרה. המציאות המתהווה מזמינה לשאול אולי ההיפרדות היא ממש ההיפך מפתרון?

בתמונה: הם שם ואנחנו כאן - נו - זה עובד? התמונה: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון. שם הצלם אינו מוזכר.

[בתמונה: הם שם ואנחנו כאן - נו - זה עובד? התמונה: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת]

ההנחה השנייה הייתה שמגמת אוסלו היא נטילת סיכון מחושב שאינו אל חזור

בניהול הסיכונים לתהליך אוסלו, ראש הממשלה יצחק רבין הסביר כי המציאות המתחוללת מתרחשת במרחבי השליטה של מדינת ישראל ועל כן בכל רגע שיידרש ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו. ההתרחשויות בעשורים האחרונים ברצועת עזה, יחד עם המגמה החדשה ביו"ש, מטילות על הנחת יסוד זו ספק גדול. בין היתר ראוי לעיין בהתנגדות הנהגת מערכת הביטחון אולי בהכוונה אמריקאית, להקמה מחודשת של חומש. חסימת אפשרות השיבה ליישובים שנעקרו, מסמנת את הנסיגה הישראלית כנקודת תפנית שמבחינה בינלאומית היא אל חזור.

[בתמונה: תהליכים משני מציאות הם, מטבעם, בלתי הפיכים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Couleur לאתר flickr]

[בתמונה: תהליכים משני מציאות הם, מטבעם, בלתי הפיכים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Couleur לאתר flickr]

ההנחה השלישית העריכה כי המהלך יקנה לישראל לגיטימציה בינלאומית

מובילי מגמת הנסיגות האמינו כי עם ההיענות הישראלית ל"סיום הכיבוש" ישראל תזכה בלגיטימציה בינלאומית בפעולותיה להגן על עצמה. תגובת העולם העוינת לפעילותו ההתקפית של צה"ל בעומק הערים, כמו גם עצמת הביקורת על מותה של עיתונאית אל ג'זירה, לא התחשבה בעובדה שכוחות צה"ל פעלו במרחב ג'נין בכורח הגנתי למניעת הטרור הרצחני בערי ישראל.

התביעה העיקרית נגד ישראל בסוגיה זו מונחת על השאלה: "למה בכלל צה"ל פועל שם?", זו שאלה השוללת את זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה בפעולה יזומה בעומק המרחב הפלסטיני.

רון בן ישי ב- YNET: צה"ל במערכה על לגיטימציה ומוסר לחימה תוצאות התחקיר על מותה של העיתונאית הן לא לטובת צה"ל - אך טוב עשה כוכבי שהחליט על חקירה יסודית ומקצועית גם אחרי הסירוב הפלסטיני. למפקפקים כדאי להזכיר את הלוחמים שלנו שנפצעו קשה מירי כוחותינו באותה זירת לחימה. פרשנות

[למאמרו של רון בן ישי ב- YNET, לחצו כאן]

ההנחה הרביעית האמינה כי מדינה פלסטינית תהיה מפורזת מנשק

תפוצת הנשק התקני בגזרת ג'נין בוודאי אינה עומדת בהלימה לתנאיי היסוד שהציבה ישראל בהסכם אוסלו. הציפייה הישראלית כי מדינה או ישות פלסטינית תהיה מפורזת מנשק אינה עומדת במבחן המציאות.

על מנת להבין את פוטנציאל האיום מומלץ להתבונן בקשיי העצירה של מגמת ההתחמשות ברצועת עזה. ברור כי אילו ידע ראש הממשלה יצחק רבין שכך יהיה, לא היה נותן ידו לתהליך אוסלו.

בתמונה: מפורזת מנשק? גם עכשיו זה לא ניתן. ומה יהיה אם יתאפשר להם להכניס טילים? צילום: דוברות המשטרה.

[בתמונה: מפורזת מנשק? גם עכשיו זה לא ניתן. ומה יהיה אם יתאפשר להם להכניס טילים? צילום: דוברות המשטרה. לעוגן ברשת, לחצו כאן]

ההנחה החמישית ציפתה כי השגשוג הכלכלי יפעל לריסון הטרור

כבר שנים אוחזים בהבטחה כי שגשוג כלכלי יצמצם את גורמי ההנעה לטרור. מסבירים כי טרור נובע ביסודו ממצוקה. המצב הכלכלי של העיר ג'נין נראה כמפריך הנחה זו. העיר ג'נין ובנותיה מצויה בשגשוג חסר תקדים. היא משמשת מרכז מסחר לערביי ישראל בגליל ובמשולש. יש בה גם אוניברסיטה אמריקאית כולל לימודי רפואה. כיצד אם כן הפכה דווקא עיר זו למרכז הטרור ביו"ש?

דורון פסקין ב'כלכליסט': פרשנות הזינוק הכלכלי בג'נין לא מונע טרור את הפיגועים האחרונים בתל אביב ובבני ברק ביצעו מחבלים תושבי ג'נין והסביבה, למרות פריחה כלכלית שממנה נהנה המקום לאחרונה. תשתיות הטרור שבו לפעול משם בשל אובדן השליטה של הרשות הפלסטינית והיחלשות התיאום הביטחוני עם ישראל

[לכתבה המלאה של דורון פסקין ב'כלכליסט', לחצו כאן]

[בתמונה: בניין הפקולטה למינהל ולפיננסיים באוניברסיטת ג'נין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי AAUJweb. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: בניין הפקולטה למינהל ולפיננסיים באוניברסיטת ג'נין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי AAUJweb. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

ההנחה השישית תלתה תקוות ברשות הפלסטינית כפרטנר אחראי לביסוס יציבות

ראוי להדגיש כי לפעילי תנועת הפת"ח, גדודי חללי אל אקצה, הדומיננטיים במרחב ג'נין, יש כפיפות ארגונית לאבו מאזן הנושא גם בתפקיד ראש הפת"ח. נכון שמנגנוני הרשות הפלסטינית אבדו שליטה במרחב אבל המאבק המתרחש בה כנגד צה"ל רחוק מלעורר באבו מאזן הסתייגות.

[בתמונה: אבו מאזן - הוא וודאי מזיל דמעות על פעילי תנועת הפת"ח, גדודי חללי אל אקצה, הדומיננטיים במרחב ג'נין... מקור התמונה: התקשורת הערבית, לחצו כאן]

הנחות יסוד אלה ועוד אחרות עליהן מושתת "פתרון שתי המדינות" נראות כקורסות. לנוכח הקריסה, מדינת ישראל מחויבת לכינון מחודש של אבני הדרך בניווט דרכה האסטרטגית בכל הקשור לעתיד מדינת ישראל ביו"ש ובבקעת הירדן.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

3 thoughts on “גרשון הכהן: חממות טרור בשומרון – קריסת הנחות היסוד לאוסלו

  1. 1. אין אוסלו בלי מדריד בנובמבר 1991 וגם זה לאחר שאשף תוניס נכנס במעבר אלנבי על הירדן באוגוסט 1991 מול עיני הבוהות,
    כולל לפחות מח"ט/קולונל אחד עם מדים מנומרים במזוודתו (מלווה בסא"ל וברס"ן). וגם זה לפי הסכם האוטונומיה של מנחם בגין.
    2. אוסלו חימש את הפתח = KGB כדי להוריד להם את המסכות מהפנים. בדיוק מה שקרה.
    3. יסוד הבעיה הנוכחית הינו ב-4 מיליארד יורו כל שנה מהעיכור האירופאי לרל"פ/PNA אקא פתח/KGB + חמאס/MB,
    שנועדו לרצוח יהודים: אחרת כל הדפרים הללו היו מזמן מחוץ לא"י.

  2. מאמר מאלף. כל הנחות אוסלו קרסו לחלוטין והתוצאה של אוסלו וההתנתקות (שהמשיכה באותו הגיון של "היפרדות") היא הרת אסון, עם איומים ואתגרים קשים.

    עכשיו זמן בחירות – וצריך להתייחס לשאלה מי ראוי להוביל את עם ישראל בשעה הזו, מי ראוי לתמיכה.

    הנה מי שהיו (ועודם) שותפים למהלך האסוני של אוסלו, כלומר בעלי שיקול דעת שגוי ביותר ושאי-אפשר לסמוך עליהם כלל:
    1. השמאל – מרצ והעבודה
    2. המתקראים מרכז אבל הם למעשה שמאל בתחפושת –
    – גנץ: איש מפלגת העבודה ב-DNA שלו, לגמרי איש שמאל מובהק שתמך בכל לב בהתנתקות ומוכיח היום ביחסו לאבו-מאזן שהוא איש אוסלו מלא מלא
    – לפיד: גם הוא איש שמאל מדיני מובהק המנסה להגיע לאותה "היפרדות" בלתי אפשרית ולא רלבנטית – וזכורה במיוחד התמיכה שלו בהתנתקות והמאמרים הארסיים נגד מתנגדי הנסיגה והלעג הרב.
    3. נתניהו וחלקים מהליכוד – נתניהו תמך בהתנתקות. הנה ההוכחה: https://youtu.be/KlmOBmhzPAg נתניהו גם המשיך את אוסלו – זכורה במיוחד פגישת הידידים שלו עם ערפאת, בה לחצו ידיים בחום, אחרי שהבטיח בבחירות שהוא לעולם לא ילחץ יד לערפאת. בסוף נהיה ידידו ונתן לו שטח. נתניהו לא היה חייב לעשות זאת – הוא בחר בכך. גם היום נתניהו לא חזר בו מנאום בר-אילן שמשמעותו מדינה פלסטינית ו"היפרדות". אין ספק שבחירתו של נתניהו להמשיך את אוסלו וכן לתמוך בהתנתקות (היפרדות) מהווה חוסר שיקול דעת. אין גם ספק שאחרי הבחירות, אם יוכל יחבור לשמאל-מרכז.
    4. החרדים – אותם לא מעניין כלום, המדינה היא שלטון זר, לכן דרעי וחבורתו איפשרו את אוסלו ותמכו במהלכים הרי האסון הללו.

    עם מי נשארנו? מי האנשים שטימטום אוסלו לא נגע בהם? מי האנשים ששיקול הדעת שלהם הוכח כטוב בהרבה מכל השאר? שבאופן עקבי פעלו ופועלים לשינוי "הדיסקט" של אוסלו, גם כשכל התקשורת ופוליטיקאים חזקים כמו נתניהו ואחרים בצד השני?
    1. בן גביר וסמוטריץ' – הציונות הדתית
    2. איילת שקד ויועז הנדל – הרוח הציונית

    בניגוד לנתניהו ולשאר הגורמים שקשורים באוסלו, הרוח הציונית והציונות הדתית דוחפים לצד השני, שהוא התרופה לאוסלו: חיזוק ההתיישבות היהודית ביו"ש ובכל רחבי ישראל כולל בגליל ובנגב, תוך חיזוק המשילות והקרנת עוצמה. נתניהו באופן עקבי ניסה להכשיל את ההתיישבות ומעולם לא טיפל בבעיית המשילות – למעשה הקרין חולשה (למשל בפרשת המגנומטרים בהר הבית).

    לסיכום: מי שמבין את המשמעות הקשה של אוסלו, ומסכים עם הניתוח הנ"ל, צריך כעת להיות שלם עם עצמו ולבחור באחת משתי האפשרויות היחידות שנותרו. כל אחד ושיקוליו…

    • איילת שקד מינתה שופטים שמאלנים.
      יועז הנדל תקף אתנית את המרוקאים בליכוד בתחילת 2020: 'דרבוקות' מלשון דבילים.
      מכל הפוליטיקאים הישראלים בליגה הארצית כיום:
      רק בן-גביר ופייגלין אינם סמרטוטים של העמלק.
      רק פייגלין אינו מזרקיסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *