גרשון הכהן: חרדת היתר מאיום הגרעין האיראני

[בתמונה: "תיפול עליהם אימתה ופחד" תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MakyFoto לאתר Pixabay]

[בתמונה: "תיפול עליהם אימתה ופחד" תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MakyFoto לאתר Pixabay]

ראוי לרסן את חרדת הקיום. התבוננות בחרדה תגלה עד כמה היא קודם כל תלויה בנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על סיבת קיומנו כמדינה בארץ אבות, על כל מה שאנו מבקשים להשיג בה.

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

לוגו של העיתון, ישראל היום

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

העיסוק באיום הגרעין האיראני, בהכרזות מנהיגים ובשיח הציבורי הישראלי, הגיע בשבוע האחרון לשיא. ממשל האייתולות באיראן באמת מאיים על מדינת ישראל. אולם, ראוי להתבונן - לא רק בפוטנציאל האיום לכשעצמו - אלא גם במקום שהאיום הזה תופס בסדר היום ובתודעת הזהות של מדינת ישראל.

כשאומרים בקידוש הלבנה את הפסוק: "תיפול עליהם אימתה ופחד". ישנם  המדגישים: "עליהם ולא עלינו". דפוס החרדה המוביל את השיח הישראלי בסוגית הגרעין האיראני כבר למעלה מעשרים שנה, מאיץ את הטלת האימה בעיקר עלינו. כדאי לבחון, מה יש בו באיום האיראני; ובמיוחד באיום הגרעיני, שכה חודר אל עומק מצבו הנפשי והתרבותי של יהודי במדינת ישראל.  שאלה זו, מזמינה את החברה הישראלית להתבוננות פנימית, במתחים הלא פתורים הנטועים במודע ובתת מודע של בסיס זהותה.

[בתמונה: "תיפול עליהם אימתה ופחד" תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mprietou לאתר Pixabay]

מלחמת העצמאות התקבעה בתודעה הישראלית כמלחמת קיום ללא עוררין. המלחמות שבאו אחריה לא זכו לאותה הסכמה. במאמץ להבחין בין מלחמה צודקת לזו שאינה צודקת, ניטעה בישראלים המוסכמה כי מלחמה צודקת היא מלחמת אין ברירה - מלחמה  שמגנים בה על עצם הקיום. אלא שבמבחן ביקורתי, ההבחנה בין מלחמת ברירה למלחמת אין ברירה, אינה מתכנסת להצדקה, שאינה שנויה במחלוקת. כאן טמון כוחו המפתה של איום הגרעין האיראני, המיוצג ככרוך בטבעו כאיום קיומי מובהק; איום שעל פניו, אינו מופנה נגדנו בגלל ה"כיבוש" מה שנראה כמשיב את מדינת ישראל, לפחות בעיני עצמה, למעמד הקורבן הצודק. בדימוי הפיזיקלי, האיום הזה נתפס כאיום השמדה, סוג של אותו איום מוכר מאושוויץ. כמו שם, גם הגרעין האיראני מאיים על כל יהודי בלי הבחנה, וסוף סוף יאחד אולי בין יהודים, באותה אחדות גורל, הנוצרת למול איום משותף.

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]

הרב סולוביצ'יק (ראו תמונה משמאל) הציג את הזהות היהודית כשזורה יחד בברית גורל וברית ייעוד. בהשראתו ביקשו הוגים יהודיים בעת החדשה - לאחר השואה והקמת מדינת ישראל - לכונן   זהות יהודית על בסיס ייעוד משותף, ולא רק על בסיס גורל אסוני משותף.

[תמונתו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק משמאל, מאושרת לשימוש חופשי]

בינתיים, בקוצר ידה של ההנהגה הישראלית לדורותיה, להציב זהות ישראלית-יהודית על כוחה המלכד של תודעת ייעוד משותף, בחרה ההנהגה לחמוק אל הממד המאחד המתמקד סביב חרדה קיומית משותפת. כך הלכה ונבנתה נחיצותה הפוליטית של אימת הגרעין האיראני.

לימוד מקצועי של פוטנציאל האיום הגרעיני האיראני על מדינת ישראל, יגלה עד כמה גם המושג "איום קיומי" אינו חד משמעי. גם אם יגיעו האיראנים לפצצה, יעמדו לנגד עיניהם שיקולים לא מעטים להימנע משימוש בה. גם אם חלילה תשוגר הפצצה, מדינות אינן נעלמות בחטף ואינן קורסות במכה אחת, גם לא בתקיפה גרעינית.

כל מה שעבר על המדינה הסורית מאז החלה מלחמת האזרחים, מלמד כיצד מדינה יכולה להמשיך להתקיים, גם כאשר נראה כי לגמרי קרסה. גם בתרחיש הנורא, מבחינה מעשית, יש בסיס לתקווה שמצבה של ישראל לא יתדרדר עד כדי מצבה של סוריה. מהיבט זה תקיפת מדינת ישראל בחימוש גרעיני, היא בוודאי איום רציני; ובכל זאת, עם כל המחיר הנורא, היא תמשיך להתקיים להשיב מלחמה ולנצח.

לימוד מקצועי של פוטנציאל האיום הגרעיני האיראני על מדינת ישראל, יגלה עד כמה גם המושג "איום קיומי" אינו חד משמעי. גם אם יגיעו האיראנים לפצצה, יעמדו לנגד עיניהם שיקולים לא מעטים להימנע משימוש בה. גם אם חלילה תשוגר הפצצה, מדינות אינן נעלמות בחטף ואינן קורסות במכה אחת, גם לא בתקיפה גרעינית [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

הנהגת מדינת ישראל מחויבת כמובן לעשות מה שביכולתה על מנת למנוע מימושו של איום כזה ולפתח יכולות לתגובה הולמת. אבל, ראוי לרסן את חרדת הקיום. התבוננות בחרדה תגלה עד כמה היא קודם כל תלויה בנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על סיבת קיומנו כמדינה בארץ אבות, על כל מה שאנו מבקשים להשיג בה.

[תמונתו של האלוף בני פלד משמאל באדיבות בטאון חיל האוויר]

מראשיתו, הסיפור הציוני היטלטל בין שתי תכליות שונות:

  • מצד אחד, התכלית עתיקת היומין לגאולת ישראל.
  • מצד שני, התכלית המינימלית למדינת ישראל, כמקלט בטוח ליהודים נרדפים.

על הפער בין שתי התכליות עמד האלוף בני פלד בברכתו לשנת אלפיים, וכתב: "אילו יכולתי הייתי רוצה שבשנה הבאה תימחק מהמילון ומהתודעה שלנו שאיפת הציונות כפי שהגדיר הקונגרס הראשון בבזל ב-1897 ונשארה תקפה עד עצם היום הזה: 'לרכוש מקלט בטוח על פי משפט גלוי לעם היהודי בארץ ישראל'.

[תמונתו של האלוף בני פלד משמאל באדיבות בטאון חיל האוויר]

אני רוצה שהגדרה זו של תחום מושב יהודי בגבולות מוכרים ובטוחים על ידי נותני חסות וכסף תימחק,ובמקומה תבוא הגדרה התואמת את רעיון מדינת היהודים של הרצל והיא: לכונן מדינת יהודים בארץ ישראל, על ידי אותם יהודים שמאסו בחיי גלות ודיירות משנה ומוכנים לתת את חייהם בעדה". לאלה השואפים כאן ללא יותר ממקלט בטוח, איום הגרעין האיראני בהחלט מעורר תסכול. אם למרות כל מאמצי מאה השנים האחרונות, לא הצליחה הציונות אלא להחליף איום קיומי מסוג פוגרום בקישינייב, באיום קיומי מסוג פצצת גרעין איראנית, אין מנוס מהשאלה: האם בברוקלין לא השיגו היהודים פתרון יעיל יותר?

כמובן שלא. בדיוק כאן  צריך להיפתח הדיון המהותי בביטחון מדינת ישראל והוא לא יכול להתקיים באופן טכני, רק על בסיס חישובי סיכונים ואיומים. כאן הדיון נדרש למבט נוקב על יסוד התכלית והחזון, כפי שדאג דוד בן גוריון להבהיר: לא הביטחון הוא העיקר אלא "גאולת ישראל, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית".

דוד בן גורון: "המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה, של עם ישראל בארצו" [התמונה המקורית של דוד בן גוריון לקוחה מאתר הנוסטלגיה הישראלית. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[התמונה המקורית של דוד בן גוריון לקוחה מאתר הנוסטלגיה הישראלית. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

בהתרחקות הישראלים מתודעת תכלית הגאולה, האיום האיראני הלך ונעשה עבור החברה וההנהגה הישראלית מפלט מהתמודדות עם אתגרי הקוממיות הלאומית. למרות ההתמדה האיראנית להגיע לפצצה גרעינית, נדרשת בחינה מחודשת לדירוגו של איום זה במקום הראשון בסדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל. הנשק הגרעיני משולב תמיד במערכת כוללת של אמצעי לחימה ומגמות אסטרטגיות. לנשק הגרעיני  נועד בדרך כלל תפקיד של רשת ביטחון, לנטילת סיכונים במרחבי החיכוך הקונבנציונליים. מיקוד היתר של ממשלות ישראל באיום הגרעין האיראני לאורך השנים, פגע במידה רבה בריכוז המאמץ לזירות אחרות, בהן גם זירת הפנים. אובדן הריבונות הישראלית בנגב ובגליל מאיים לטווח ארוך על מדינת ישראל  לא פחות מהאיום האיראני.

במיקוד מאמציה המדיניים של ממשלת ישראל, בתחום האיראני, נוצרה זיקה והתניה - גם אם אינה מפורשת - בין תמיכת הממשל האמריקאי בתביעות ישראל בזירה האיראנית - לבין הנדרש מישראל בזירה הפלסטינית. תלות זו הובילה בין היתר, להימנעות הנמשכת של ממשלות ישראל מבנייה בירושלים בשטחי מפתח, כמו עטרות.

בהתרחקות הישראלים מתודעת תכלית הגאולה, האיום האיראני הלך ונעשה עבור החברה וההנהגה הישראלית מפלט מהתמודדות עם אתגרי הקוממיות הלאומית [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

עד שעסקנו באיום האיראני, נוצרו למדינת ישראל איומים חדשים. פוטנציאל  הקריסה הפנימית  הטמון בהם, מסוכן פי כמה מהאיום האיראני.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: חרדת היתר מאיום הגרעין האיראני

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 27 - ייצור ידע

  2. מאמר מצויין,המעלה את שאלת היסוד של הציונות. מעבר לכך ישנם נשקים ופצצות שאינם גרעינים והסכנה מהם לא פחותה ,נשקים אלה יתפתחו בעתיד ומדינת ישראל לא תוכל למנוע מאויביה להשיג אותם לאורך זמן,והיות ואנו משחקים על זמן צריך לפעול בחוכמה במרחב כדי להאריך ימים….https://youtu.be/047C-bZwSws

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.