[בתמונה: המהלך המרתק של החיבור בין בני ישראל לה'... היוצר: photography by @micahphoto_ שותף בדף הפייסבוק של Photography Mag ב- 19 בספטמבר 2021]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור קה' מפרט את המהלך המרתק של החיבור בין בני ישראל לה'.

ראשית, המזמור קורא להודות לה' ולהודיע בעמים על עלילותיו: א הוֹד֣וּ לַיהוָה קִרְא֣וּ בִּשְׁמ֑וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָעַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו׃

על-סמך אותן עלילות, מבקש המזמור להמשיך ולדרוש ולבקש את פניו של ה' לעד: ד דִּרְשׁ֣וּ יְהוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃

חשוב להדגיש, שמדובר על דרישה לזיכרון על פלאי העבר. אין כאן שום הבטחה לעתיד.

כעת, פונה המזמור ומתאר את החיבור של ה' לאברהם, יצחק, יעקב וישראל:

• ח זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִוָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר ׃
• ט אֲשֶׁ֣ר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק ׃
• י וַיַּֽעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק לְיִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם ׃

חלקו של ה' הוא ברור – לתת לישראל את ארץ כנען לנחלה: יא לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן חֶ֗בֶל נַחֲלַתְכֶֽם ׃

[בתמונה: על-סמך עלילותיו, מבקש המזמור להמשיך ולדרוש ולבקש את פניו של ה' לעד... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6594256 לאתר Pixabay]

כדי לממש את ההתחייבות, מתאר המזמור במשך פסוקים רבים, את ירידת בני ישראל למצרים, עליית יוסף, מכות מצרים, יציאת מצרים והניסים במדבר (המן והמים) (פסוקים יב-מא: סה"כ 30 פסוקים). את כל זה עשה ה' כי זכר את בריתו לאברהם:

• מב כִּֽי־זָכַר אֶת־דְּבַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ אֶֽת־אַבְרָהָ֥ם עַבְדּֽוֹ ׃
• מג וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹן בְּרִנָּ֗ה אֶת־בְּחִירָֽיו ׃

ולאחר כל המהלך הזה, השלים ה' את חלקו בברית, כשנתן לבני ישראל את ארץ כנען על-חשבון עמים אחרים שגרו בה ועמלו בה: מד וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ ׃

 ואז, לפתע מזכיר הפרק, בפסוק האחרון, איזה תנאי קטן לכל המהלך הזה. כמו האותיות הקטנות בהסכם עם חברת ביטוח, שרבים לא שמים לב אליהן: מה בַּעֲב֤וּר׀ יִשְׁמְר֣וּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ ׃

• האם שמרו בני ישראל את חוקיו?
• האם נהגו בצדק?, במשפט? בחמלה?
• האם זכרו שגרים היו בארץ מצרים?

נראה שנביאי ישראל היטיבו לענות בשלילה על השאלות האלה. ולכן, נראה שכל מה שנותר הוא להיזכר ולשמוח על כך שניתנה לנו הזדמנות לקבל את הארץ מידי ה'. הכישלון אינו מעניק ניסיון שני, שלישי, רביעי, וכו' וכו'.

ככל שנמהר לנתק את ה' ושליחיו מקשר קונקרטי לחיים בעולמנו המורכב, וניקח אחריות בעצמנו על עתידנו, כך ייטב לנו וייטב לזיכרון. כך סברו אבות הציונות, וכך חובה עלינו להתנהג בעודנו מקימים ומקיימים מדינה שהיא בית לעם היהודי ודמוקרטית.

[הכרזה: ייצור ידע]

ומה עם הברית וההתחייבות האלוהית? ובכן – נשמח שהייתה ברית. נשמח שקיבלנו ממנה תורת חיים. ונעבוד קשה לכפר על כישלוננו לקיים את חלקנו בברית.

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]