תקציר: מיד אחרי מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, במאי 2021, נפגשנו במסגרת תנועת הביטחוניסטים עם מפכ"ל המשטרה. לנו היה ברור מה צריך לעשות: הגנה מקומית רחבה, המושתתת על אנשים מקומיים, שמתורגלים להגן נגד כל מי שקם עליהם. כבר באותה עת אמרתי למפכ"ל שאני יודע להקים תוך חודש - מאלף ועד תו - משמר לאומי.

[לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

[חלק מקוצר של מאמר זה הופיע באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

הצורך בהגנה מקומית רחבה

מיד אחרי מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, במאי 2021, נפגשנו במסגרת תנועת הביטחוניסטים (ראו תמונה למטה) עם מפכ"ל המשטרה. לנו היה ברור מה צריך לעשות: הגנה מקומית רחבה, המושתתת על אנשים מקומיים, שמתורגלים להגן נגד כל מי שקם עליהם.

אם אז רבים עדיין לא תפסו את חומרת המצב, הרי שהיום, הנהגת מדינת ישראל כבר מכירה בעובדה, כי באובדן המשילות והריבונות בנגב טמון איום ביטחוני לאומי רחב בהיקפו ובמניעיו מאירועי פשיעה פלילית.

כבר באותה עת אמרתי למפכ"ל שאני יודע להקים תוך חודש - מאלף ועד תו - משמר לאומי.

הצורך בשילוב כוחות צבא ומשטרה

המצב הזה היה ברור גם לדרג המדיני.

כך לדוגמה, ב- 1 בדצמבר 2021 - לאור ריבוי מקרם של תקיפת תחבורה ציבורית בדרכי הנגב הראשיות - קיימו שרת התחבורה דאז, מירב מיכאלי; והשר לביטחון פנים דאז, עמר בר לב, התייעצות והערכת מצב.

בהודעה משותפת, הכריזו כי "זריקות אבנים על רכבים הם טרור לכל דבר". בתיאור מאמצי המשטרה הדגיש השר בר לב, כי הם כוללים גם "הגדלת סדר כוחות השוטרים ולוחמי מג"ב בגזרה".

[ראו במאמרו של שלומי דיאז ב'ישראל היום' משמאל. לחצו כאן]

היה גם להם ברור, כי המשטרה לבדה - בלי תגבור כוחות מצה"ל - לא תוכל להשיג את ההישג הנדרש. על מנת למקד את כוחות המשטרה בפעילות הייחודית למיומנות ולסמכות השוטרים, היא זקוקה לסיוע למסה של חיילים לאבטחת המרחב. משימה כאבטחת ציר באר שבע דימונה מפני תקיפות אבנים והתנכלויות אחרות היא משימה, שדורשת מארג כוחות, שמחויבים בחלקם לפריסה בשטח למתן תחושת ביטחון בתוקף הנוכחות הגלויה. כוחות לאבטחה ולנוכחות נדרשים גם ברחובות הערים. לכך נדרש סיוע של כוחות צה"ל.

מבחינה מבצעית, צורת האיום על התנועה בדרכים, אינה תופעה חדשה. היא מוכרת מראשית מאבקיי המפעל הציוני. הביטחון בדרכים היה אתגר מרכזי במאורעות 1939-36; וכבר אז, הובהר כי המענה מחייב התארגנות בהגיון צבאי ולא רק משטרתי.

בהגיון השילוב הזה בין כוחות צבא ומשטרה, הופעלו כוחות הביטחון בהתנתקות מעזה בקיץ 2005, בה נטלתי חלק כמפקד בכיר.

מבט על המלחמות האחרונות, מלמד על תפקידן החשוב של המיליציות האזרחיות בלחימה

מבט על המלחמות האחרונות מלמד על תפקידן החשוב של המיליציות האזרחיות בלחימה.

למשל, במלחמת האזרחים בסוריה:

כשהצבא מהתחיל לקרוס, מי שהציל את בשאר אסד - לפני שהגיעו האיראנים והרוסים - זו ה'שביחה': כוחות עממיים המבוססים על התארגנויות מקומיות. אם תרצו - מיליציות. [ל

[בתמונה: בשאר אסד. המטרה הופכת להיות המנהיג... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Fabio Rodrigues Pozzebom / ABr. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

למשל, במלחמה באוקראינה:

מי שהוביל את המהלך הרוסי של פתיחת המלחמה - שיכול היה להצליח - של עצירת המהלך הרוסי המהיר לכיבוש קייב, עם כוחות צנחנים וכוחות צ'צ'נים ומשטרה צבאית, שנועדה להשליט סדר בעיר, זו ההגנה המרחבית: אזרחים חמושים שמאורגנים על בסיס מקומי, בהובלת ראשי הערים.

כך פעלה בעבר, גם הנהגת היישוב היהודי

התפיסה הזו של 'חברה מגויסת' ו'חברה חמושה' הייתה בבסיס תפיסתה של ההגנה ואח"כ מפלגת השלטון, מפאי מפא"י.

בארגון ה'הגנה' פעלו אז בתודעת הייעוד הצרופה להגן על היהודים, על כבודם ורכושם. הנהגת היישוב הבינה באותם ימים, כי גם באיום על תנועה בדרכים או על בית עסק פרטי, טמון גרעין של איום לאומי.

גם לאחר שסיים יצחק שדה (ראו תמונה משמאל) את תפקידו כמפקד הפלמ"ח, קודם שנתמנה רמטכ"ל בפועל של ארגון ההגנה, בשנת 1946, הוטל עליו להקים מחדש פלוגה מיוחדת שעבדה בכפיפות ישירה לבן גוריון. בין יתר משימותיה, עסקה הפלוגה באבטחת מתקנים ובתי עסק כמו מלטשות יהלומים שנפלו קורבן לאיומי סחיטה.

[בתמונה: האלוף יצחק שדה. התמונה צולמה והועלתה לויקיפדיה על ידי טדי בראונר, ארכיון התמונות הלאומי, והיא נחלת הכלל]

ההתארגנות האזרחית הוכיחה את עצמה גם במלחמת העצמאות, ב-1948, וגם לפני כן:

טירת צבי, למשל (ראו תמונה למטה), עומדת בימי הלחימה הראשונים מול התקפה, המתיישבים הם אלה שהודפים את ההתקפה.

ישראל פונה עורף לשימוש במיליציות

עם השנים, התמעט השימוש בהגנה האזרחית; ומדינת ישראל זנחה את הכוח המופלא הזה, שנלחם על ביתו, ופנתה לו עורף. התמכרנו לאגדה של "אנחנו גן עדן"... סוג של דנמרק; שבה, האזרח הוא אזרח ומתעסק בשגרת יומו; ויש מי שמופקד על הביטחון. כל צעיר בתורו תורם ומבצע את השירות הצבאי, ומרגע שהוא גומר הוא מתמסר לחייו. ; ועם השנים הוא נדחה

צה"ל לא נזקק למיליציות אזרחיות, כיוון שהיה לו את צבא המילואים. זהו גוף חשוב שעובד נפלא, וקיים רק בישראל ובשוויץ [לריכוז מאמרים בנושא: צבא המילואים, לחצו כאן]:

אזרחים מתחיילים, כפופים לפיקוד ברור שכפוף לרמטכ"ל, או במקרה של המשמר הלאומי, למפכ"ל. הכפיפות חיונית! לא מדובר במיליציה שבה כל מי שרוצה, עושה מה שהוא רוצה. המטרה האסטרטגית העליונה היא ברורה; ונהלי הצבא חלים גם על צבא המילואים, כמו למשל, הוראות הפתיחה באש.

עתה, שוב השתנו התנאים...

עתה, אחרי פרעות תשפ"א, התחדש הצורך במלוא עוזו. אתן דוגמה פשוטה:

הֲרָרִית הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב שוכן על הר נטופה בקצהו המזרחי של רכס יודפת בסמוך ליישובים עראבה ואבטליון. עתה נניח שהתחילה מלחמה, ו- 10,000 פלסטינים חמושים עולים על הררית.

מי יושיע את תושביו? המשטרה לא תגיע אליהם כי הדרכים חסומות. צה"ל לא יגיע אליהם כי כוחותיו יהיו עסוקים עד מעל לראשם במקומות אחרים...

עם איזה כוחות ניתן להגן על הררית, אם אין הגנה מקומית במקום?

[התמונה משמאל: מי יושיע את הררית? המשטרה לא תגיע אליהם כי הדרכים חסומות. צה"ל לא יגיע אליהם כי כוחותיו יהיו עסוקים עד מעל לראשם במקומות אחרים. עם איזה כוחות ניתן להגן על הררית, אם אין הגנה מקומית במקום? חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

צריך להבין שאין ואקום...

במצב שהתהווה, מדינת ישראל נדרשת להעניק הגנה לאזרח המאוים, יהודי וערבי כאחד, ולשם כך היא נדרשת להתארגנות מתאימה; וצריך להבין שאין ואקום. בהיעדר התארגנות כזאת, תיווצרנה מיליציות וולונטאריות שאינן בשליטת המדינה; ואז, תוחרף בעיית המשילות עוד יותר.

ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין הבין זאת היטב בתקופת הפיגועים הקשים של 1974.

חוסר הביטחון בערים גרם להתארגנויות וולונטאריות של אנשים; וכדי לשמור על המשילות, ולהעלות את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של האוכלוסייה, הורה לנאמנו מתקופת הפלמ"ח, מולה כהן (ראו תמונה משמאל) להקים גוף לאומי - הבנוי על שלד קבע ומערך מתנדב. התשתית הפיקודית של הגוף הזה הורכבה מאנשי צבא במילואים.

החלטת ממשלה מס' 411 על הקמת המשמר האזרחי הורתה להקים את הגוף הזה "ליד המשטרה"; והוא היה אפקטיבי מאוד, בזמנו, בניקוז האנרגיות האזרחיות ותהליכי צבירת הנשק לגוף לאומי מסודר, במקום התארגנויות ספוראדיות ותהליכים של צבירת נשק 'מתחת לרדאר' כפי שמתרחש היום, אחרי פרעות תשפ"א.

משמר לאומי עכשיו!

מתוך מאות אלפים לוחמים שצה"ל גרע מרשימת משרתי המילואים הפעילים, יש לארגן מידית כוח ייעודי שיימנה לא פחות ממאה אלף לוחמים - משמר לאומי. ההפעלה תהיה בכפיפות למשטרת ישראל- משמר הגבול או בכפיפות לצה"ל פיקוד העורף. גודל האתגר מחייב התארגנות לאומית מקיפה ומהירה בתודעת חירום.

המענה הנדרש מחויב לשילוב פעילות אקטיבית יזומה, מלווה בפעילות אבטחה פסיבית בהיקף רחב. לא צה"ל ולא משטרת ישראל, יכולים למלא משימותיהם רק על בסיס "צבא קטן וחכם". בשל כך המענה נזקק להתארגנות גם על בסיס גיוס נרחב של מילואים; כמו גם מנגנון אפקטיבי של הפעלת מתנדבים בקנה מידה גדול.

תפקידיו של המשמר הלאומי רבים:

- על מנת להגן לדוגמה על מיכון חקלאי יקר, על משאיות, וציוד מכני של קבלנים בהמשך סלילת כביש 6 (שהקמתו הופסקה בשל התנכלות הבדואים תושבי האזור), הזקוקים לשמירה, ניתן לארגן חניוני לילה מאובטחים על ידי כוח משטרה או צבא.

[בתמונה: תפקידי המשמר הלאומי... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

- אין לשלול הצבת כוחות אבטחה חיילים או שוטרים, ביום ובלילה, על בתי עסק מאוימים.

- כך גם לגבי איום ההצתות ביערות. נדרשת פריסת כוחות גלויים ומוסווים בתוככי היערות, שימנעו מעשי הצתה ויוכלו להזעיק כוחות כיבוי בזמן הקריטי.

מרגע שהאיום הוא 'מכת מדינה', ראוי למדינה להיענות לאיום במלוא משאביה. אם מעוניינים להימנע ממליציות יהודיות חמושות, יש לארגן את המענה על בסיס גיוס ממלכתי.

אבל אנחנו חיים בהכחשה...

למזלנו, אין אנו צריכים ליצור יש מאין. כל מה שצריך לעשות, הוא 'להוציא מהבוידעם' מודל חיוני ביותר לקיומנו, שהוכיח את עצמו... רק שאצל מקבלי ההחלטות, יש עומק של הכחשה. וכבר אמרו קודם: אין בנמצא חשיבה מחוץ לקופסא - ואפילו את הקופסה אי אפשר לפעמים לראות - כשאין מישהו שמסתכל עליה מבחוץ!

[לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א;
• אוסף המאמרים על משילות;
• אוסף המאמרים על 'ריבונות';
• אוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל;
• אוסף מאמרים בנושא: צבא המילואים;
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, ייצור ידע, 14/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), צבא המילואים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.