גרשון הכהן: הגיע זמנו של המשמר הלאומי בישראל!

[בתמונה: משמר לאומי - גם בישראל? התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: משמר לאומי - גם בישראל? התמונה היא צילום מסך]

ניתן לארגן חניוני לילה מאובטחים על ידי כוח משטרה או צבא. אין לשלול הצבת כוחות אבטחה חיילים או שוטרים, ביום ובלילה, על בתי עסק מאוימים. כך גם לגבי איום ההצתות ביערות. נדרשת פריסת כוחות גלויים ומוסווים בתוככי היערות, שימנעו מעשי הצתה ויוכלו להזעיק כוחות כיבוי בזמן הקריטי. הגיע זמנו של המשמר הלאומי!

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

הלוגו של N-12

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה הוא ראשון בסדרת מאמרים על משמר לאומי בישראל. המאמרים האחרים:

*  *  *

בהתייחסות לתקיפת תחבורה ציבורית בדרכי הנגב הראשיות, קיימו שרת התחבורה והשר לביטחון פנים התייעצות והערכת מצב. בהודעה משותפת, הכריזו כי "זריקות אבנים על רכבים הם טרור לכל דבר".

בתהליך הדרגתי הנהגת מדינת ישראל מתחילה להכיר כי   באובדן המשילות בנגב טמון איום ביטחוני לאומי רחב בהיקפו ובמניעיו מאירועי פשיעה פלילית.

בתיאור מאמצי המשטרה הדגיש השר בר לב, כי הם כוללים גם "הגדלת סדר כוחות השוטרים ולוחמי מג"ב בגזרה". ראוי כמובן לברך על השינוי הניכר במגמות הפעולה החדשות של משטרת ישראל, אולם המשטרה לבדה - בלי תגבור כוחות מצה"ל - לא תוכל להשיג את ההישג הנדרש. על מנת למקד את כוחות המשטרה בפעילות הייחודית למיומנות ולסמכות השוטרים, היא זקוקה לסיוע במסה של חיילים לאבטחת המרחב. בהגיון השילוב הזה בין כוחות צבא ומשטרה, הופעלו כוחות הביטחון בהתנתקות מעזה בקיץ 2005, בה נטלתי חלק כמפקד בכיר.

שלומי דיאז בישראל היום: בר-לב ומיכאלי נועדו: "לא ניתן למצב להימשך" השרים קיימו הערכת מצב לאור אירועי זריקות האבנים על אוטובוסים ברחבי הארץ • "מדובר בטרור לכל דבר ועניין"

[למאמרו של שלומי דיאז בישראל היום, לחצו כאן]

משימה כאבטחת ציר באר שבע דימונה מפני תקיפות אבנים והתנכלויות אחרות היא משימה, שדורשת מארג כוחות, שמחויבים בחלקם לפריסה בשטח למתן תחושת ביטחון בתוקף הנוכחות הגלויה. כוחות לאבטחה ולנוכחות נדרשים גם ברחובות הערים. לכך נדרש סיוע של כוחות צה"ל.

מבחינה מבצעית, צורת האיום על התנועה בדרכים, אינה תופעה חדשה. היא מוכרת  מראשית מאבקיי המפעל הציוני. הביטחון בדרכים היה אתגר מרכזי במאורעות 1939-36; וכבר אז, הובהר כי המענה מחייב התארגנות בהגיון צבאי ולא רק משטרתי.

טבעו של המאבק היה לגמרי ברור לדוד בן גוריון ולמנהיגי היישוב. בארגון ה'הגנה' פעלו אז בתודעת הייעוד הצרופה להגן על היהודים, על כבודם ורכושם. הנהגת היישוב הבינה באותם ימים, כי גם באיום על תנועה בדרכים או על בית עסק פרטי, טמון גרעין של איום לאומי. גם לאחר שסיים יצחק שדה את תפקידו כמפקד הפלמ"ח,  קודם שנתמנה רמטכ"ל בפועל של ארגון ההגנה, בשנת 1946, הוטל עליו להקים מחדש פלוגה מיוחדת שעבדה בכפיפות ישירה לבן גוריון. בין יתר משימותיה, עסקה הפלוגה באבטחת מתקנים ובתי עסק כמו מלטשות יהלומים שנפלו קורבן לאיומי סחיטה.

במצב שהתהווה, מדינת ישראל נדרשת להעניק הגנה לאזרח המאוים, יהודי וערבי כאחד, ולשם כך היא נדרשת להתארגנות מתאימה. על מנת להגן לדוגמה על מיכון חקלאי יקר, על משאיות, וציוד מכני של קבלנים בהמשך סלילת כביש 6, הזקוקים לשמירה, ניתן לארגן חניוני לילה מאובטחים על ידי כוח משטרה או צבא. אין לשלול הצבת כוחות אבטחה חיילים או שוטרים, ביום ובלילה, על בתי עסק מאוימים. כך גם לגבי איום ההצתות ביערות. נדרשת פריסת כוחות גלויים ומוסווים בתוככי היערות, שימנעו מעשי הצתה ויוכלו להזעיק כוחות כיבוי בזמן הקריטי. מרגע שהאיום הוא מכת מדינה ראוי למדינה להיענות לאיום במלוא משאביה. אם מעוניינים להימנע ממליציות יהודיות חמושות, יש לארגן את המענה על בסיס גיוס ממלכתי.

[בתמונה: שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור ונכנסת לירושלים, 1948. כך יקרה גם לערד וליישובים רבים אחרים במלחמה הבאה! התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור ונכנסת לירושלים, 1948. כך יקרה גם לערד וליישובים רבים אחרים במלחמה הבאה! התמונה היא נחלת הכלל]

המענה הנדרש מחויב לשילוב פעילות אקטיבית יזומה, מלווה בפעילות אבטחה פסיבית בהיקף רחב. לא צה"ל ולא משטרת ישראל, יכולים למלא משימותיהם רק על בסיס "צבא קטן וחכם".  בשל כך המענה נזקק להתארגנות גם על בסיס גיוס נרחב של  מילואים.

מתוך מאות אלפים לוחמים שצה"ל גרע מרשימת משרתיי המילואים הפעילים, יש לארגן  מידית כוח ייעודי שיימנה לא פחות ממאה אלף לוחמים - משמר לאומי. ההפעלה תהיה בכפיפות למשטרת ישראל- משמר הגבול או בכפיפות לצה"ל פיקוד העורף. גודל האתגר מחייב התארגנות לאומית מקיפה ומהירה בתודעת חירום.

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!      

5 thoughts on “גרשון הכהן: הגיע זמנו של המשמר הלאומי בישראל!

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: המפכ"ל לא מבחין בהזדמנות שמתחת לאפו - ייצור ידע

  2. Pingback: ביטחון הפנים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: נזקו של המשמר הלאומי גדול מתועלתו - ייצור ידע

  4. מאמר מדויק וחשוב מאין כמותו. מה צריך לקרות כדי שהמלצותיו יאומצו ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.