עופר בורין: תהילים, פרק קב – דבקה עצמי לבשרי

[בתמונה: תפילה לעני... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

מזמור קב' בתהילים הוא מזמור תפילה לעני (יש אחד כזה בכל 150 מזמורי תהילים)... הרעב והעוני הם כבדים, יומיומיים ומתמשכים, עד שעני כבר לא מפריד בין עצמו לבין בשרו. אם אשכחכם עניי מדינתי, תדבק עצמי לבשרי...

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

זהו מאמר שני מתוך שניים העוסק בפרק קב בתהילים. המאמר האחר:

*  *  *

מזמור קב' הוא מזמור תפילה לעני (יש אחד כזה בכל 150 מזמורי תהילים)א תְּפִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְהוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ ׃

 העני תולה תקוותו בה', ומתאר בלשון קורעת לב את מר מצבו.

ביטוי אחד משלל תאורי מצבו נראה לי מענין במיוחד:

  • ה הוּכָּֽה־כָעֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁכַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי ׃
  • ו מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַצְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי ׃

"דבקה עצמי לבשרי" – מרוב רעב, שהרי כבר שכחתי מתי אכלתי לחם בפעם האחרונה, נאנחתי ונדבקתי אני לבשרי.

עצמי הוא האני הנפשי. הוא אמור להיות מנותק מהגוף. אבל, הרעב כל כך חזק ומושך, שכבר לא ניתן להפריד את העצמי הנפשי מהגוף. הפכתי לגוש רעב. ניצולי השואה מספרים רבות, שהרעב היומיומי והממושך הוא הדבר ששובר את נפש האדם והופך אותו ליישות שניתן להתעלל בה משום שהיא כולה ממוקדת בהשגת פירור מזון.

[בתמונה: ניצולי השואה מספרים רבות, שהרעב היומיומי והממושך הוא הדבר ששובר את נפש האדם והופך אותו ליישות שניתן להתעלל בה משום שהיא כולה ממוקדת בהשגת פירור מזון... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ניצולי השואה מספרים רבות, שהרעב היומיומי והממושך הוא הדבר ששובר את נפש האדם והופך אותו ליישות שניתן להתעלל בה משום שהיא כולה ממוקדת בהשגת פירור מזון... התמונה היא נחלת הכלל]

ביום כיפור, אנחנו נדרשים לצום כשהביטוי הוא "ועיניתם את נפשותיכם"מה הקשר בין עינוי הגוף (הצום) לנפש? ומדוע זו הדרך להגיע לחשבון נפש עמוק? נראה שהכוונה ביום כיפור היא לבחון את יכולת האדם להפריד את מכאובי גופו מעצמיותו. לבחון את יכולתו להתעלות מעל הרעב הגופני ולהגיע לחשבון נפש עמוק וממוקד.

כל אלה מסבירים את מצבו של העני במזמור – הרעב והעוני הם כבדים, יומיומיים ומתמשכים, עד שהוא כבר לא מפריד בין עצמו לבין בשרו.

אם אשכחכם עניי מדינתי, תדבק עצמי לבשרי.

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!  

2 thoughts on “עופר בורין: תהילים, פרק קב – דבקה עצמי לבשרי

  1. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: תהילים קב - השתדלות על סף הכאוס - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *