גרשון הכהן: בין מגבלותיו של הבורא לתורת הביטחון הלאומי

[בתמונה: דווקא האתאיסט יכול להתחבר לספר בראשית כספר פילוסופי המביא את סודות הטבע. הספר איננו סוגד לבורא ומציג אותו ככל יכול; להיפך: הוא מציג אותו במלוא מגבלותיו. ככזה, שסיפור הבריאה יוצא משליטתו. הוא מצביע, במתכוון, מצביע על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות משליטה. גם משליטת הבורא; מקור התמונה: מגדל בבל מאת פיטר ברויגל האב. אחד מהשיאים של סגנון הרנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: דווקא האתאיסט יכול להתחבר לספר בראשית כספר פילוסופי המביא את סודות הטבע. הספר איננו סוגד לבורא ומציג אותו ככל יכול; להיפך: הוא מציג אותו במלוא מגבלותיו. ככזה, שסיפור הבריאה יוצא משליטתו. הוא מצביע, במתכוון, מצביע על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות משליטה. גם משליטת הבורא; מקור התמונה: מגדל בבל מאת פיטר ברויגל האב. אחד מהשיאים של סגנון הרנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. התמונה היא נחלת הכלל]

החיבור שבין ספר בראשית לביטחון הלאומי איננו מבוסס על האמונה לבדה, ועל שאלת קיומו של האל. דווקא האתאיסט יכול להתחבר אליו, כספר פילוסופי, המצביע על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות משליטה (תוצאות בלתי צפויות). גם משליטת הבורא..

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

אחת התגובות המעניינות למאמריי, בעת האחרונה, הייתה של קורא, שהתקשה להבין את החיבור שאני עושה בין התנ"ך לביטחון הלאומי. "אני אתאיסט" - כתב - ו"אינני מקבל את הענין של אברהם אבינו וזכות אבות"...

רק שהחיבור שבין ספר בראשית לביטחון הלאומי איננו מבוסס על האמונה לבדה, ועל שאלת קיומו וצידוקו של האל. דווקא האתאיסט יכול להתחבר אליו, כספר פילוסופי המביא את סודות הטבע.

בניגוד לנצרות, התנ"ך אינו עוסק בשאלת צידוקו של האל ובמקור סמכותו. הוא איננו מציג אותו ככל יכול; להיפך: הוא מציג אותו במלוא מגבלותיו. ככזה, שסיפור הבריאה יוצא משליטתו. הוא מצביע, במתכוון, על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות משליטה (תוצאות בלתי צפויות). גם משליטת הבורא; בבחינת, ראו את מעשי האל והדילמות שלו; ותחשבו על עצמכם... 

[להרחבת המושג: 'ביטחון לאומי', לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

[בתמונה: תיבת נח. תמונה חינמית באדיבות האתר: free bible images]

[בתמונה: תיבת נח - דווקא האתאיסט יכול להתחבר לספר בראשית כספר פילוסופי המביא את סודות הטבע. הספר איננו סוגד לבורא ומציג אותו ככל יכול; להיפך: הוא מציג אותו במלוא מגבלותיו. ככזה, שסיפור הבריאה יוצא משליטתו. הוא מצביע, במתכוון, מצביע על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות משליטה. גם משליטת הבורא. תמונה חינמית באדיבות האתר: free bible images]

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות,. שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007]

ספר בראשית מבוסס על העיקרון הפילוסופי - שחייב להיות בבסיס תפיסת הביטחון של כל מדינה - לפיו, מצב היסוד של הקיום האנושי - טבע המציאות - הוא המאבק. האיזון האקולוגי בטבע מיוסד על שיווי משקל במערכת מורכבת של כוחות אקטיביים, שמצויים במאבק מתמיד. לכן, הקיום האנושי זקוק לאנרגיות רדיקליות על מנת לשמר את קיומו.

[בתמונה משמאל: חלק מכריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות,. שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007. [להורדת גרסה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי', לחצו כאן: the_world_isnt_linear]

זה הרקע לכל סיפורי התנ"ך. כל מלחמות ישראל מימי יהושוע שופטים ומלכים עד החורבן. כולם גילום של הרעיון החשוב כל כך לביטחון הלאומי של כל מדינה, שהעולם הזה איננו בנוי למצב של "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" ושל "שלום עולמי"; אלא עולם של מאבק מתמיד; ובעולם כזה, אין ארוחות חינם, ומי שנחלש, מי ששבע, מבקש לנוח בשקט, ולא לאכול עוד, הופך לחלק מהארוחה...

זה גם הרקע לסוד קיומנו כאן, במזרח התיכון: המומנטום הזה, של מאבק מתמיד, בנה את מדינת ישראל יש מאין; והמומנטום הזה דעך, נחלש והתעייף, בעיקר בשל הרתיעה של אנשים מהצורך התמידי הזה להיאבק.

[להורדת גרסה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי', לחצו כאן: the_world_isnt_linear[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע']

האלוף במילואים גרשון הכהן: ספר בראשית מבוסס על העיקרון הפילוסופי - שחייב להיות בבסיס תפיסת הביטחון של כל מדינה - לפיו, מצב היסוד של הקיום האנושי - טבע המציאות - הוא המאבק. האיזון האקולוגי בטבע מיוסד על שיווי משקל במערכת מורכבת של כוחות אקטיביים, שמצויים במאבק מתמיד. לכן, הקיום האנושי זקוק לאנרגיות רדיקליות על מנת לשמר את קיומו [התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כשנחלשים, מופר האיזון האקולוגי בטבע, וכוחות יריבים מגלים היום את יתרונותיו של המומנטום הרדיקלי, על חשבוננו! הם חשים היטב את החלשות כוח המאבק הישראלי, וזה מפיח בהם תקוות נוספות.

ישראל תלויה היום במחוללי אנרגיה רדיקלית, שיחזירו אותה למומנטום של צבירת כוח מחודש. כל מי שעיניו בראשו מבין היום, שדעיכת האנרגיה הזו מנוונת את החברה הישראלית; ומפוררת אותה. היא 'שורפת' את שארית האנרגיה שלה על מלחמות פנימיות; ומסיטה תשומת הלב ממאבק הכוחות האמיתי, המתחולל בסביבתנו.

[בתמונה: דעיכת 'האנרגיה הרדיקלית' מנוונת את החברה הישראלית; ומפוררת אותה. היא 'שורפת' את שארית האנרגיה שלה על מלחמות פנימיות; ומסיטה תשומת הלב ממאבק הכוחות האמיתי, המתחולל בסביבתנו. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

[בתמונה: דעיכת 'האנרגיה הרדיקלית' מנוונת את החברה הישראלית; ומפוררת אותה. היא 'שורפת' את שארית האנרגיה שלה על מלחמות פנימיות; ומסיטה תשומת הלב ממאבק הכוחות האמיתי, המתחולל בסביבתנו. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

העשרה ומקורות

One thought on “גרשון הכהן: בין מגבלותיו של הבורא לתורת הביטחון הלאומי

  1. הבעיה מוכרת והוגדרה בצורה טובה:
    אם לא נהיה במודעות שאנחנו חברה במאבק, ואם לא תהיה התגייסות רחבה ורצינית – אין לנו עתיד פה.

    דברי משה דיין בשנת 1956 על קברו של רועי רוטנברג שנרצח, נכונים גם היום:
    מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת, הקוראים לנו להניח את נשקנו… אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי המוני ערבים {ומוסלמים}, היושבים סביבנו {ובתוכנו} ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו.

    השאלה:
    איך אנחנו מחיים את הבנת המציאות, תחושת המאבק, ובעקבותיה את ההתגייסות? (בקרב קהלים גדולים וגדלים, ברמת מגוייסות גבוהה בפועל)
    איך מייצרים את אותה "אנרגיה רדיקלית" מחוללת מומנטום שעליה מדבר בצדק גרשון הכהן?
    האם רק בזמן שחס וחלילה יהיה פה מאד רע (ואולי מאוחר מאד, מאוחר מדי), משהו יזוז ותהיה איזו התלכדות ואנרגיה? או שאפשר ליצור את האנרגיה יש מאין?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.