גדעון שניר: חוקי הים וקצת על החלל…

[בתמונה: הים הוא מאז ומתמיד משאב טבע שחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמשאבים היבשתיים הולכים ומדלדלים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Comfreak לאתר Pixabay]

[בתמונה: הים הוא מאז ומתמיד משאב טבע שחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמשאבים היבשתיים הולכים ומדלדלים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Comfreak לאתר Pixabay]

הים הוא מאז ומתמיד משאב טבע שחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמשאבים היבשתיים הולכים ומדלדלים. מדינות השוכנות לחוף ימים נהנות מיתרון על פני מדינות בעלות גבולות יבשתיים בלבד. על כן, המאבק על הנגישות לים, למשאביו וכנתיב תנועה, מהווה עילה לסכסוכים בין מדינות. כיוון שכך, נדרשו ארגונים בינ"ל לנסח כללים מוסכמים, כדי להבטיח ישוב מחלוקות בדרכי שלום, ככול הניתן. כיום, עובר המאבק הזה גם לחלל.

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

*  *  *

הים הוא מאז ומתמיד משאב טבע שחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמשאבים היבשתיים הולכים ומדלדלים. מדינות השוכנות לחוף ימים נהנות מיתרון על פני מדינות בעלות גבולות יבשתיים בלבד. על כן, המאבק על הנגישות לים, למשאביו וכנתיב תנועה, מהווה עילה לסכסוכים בין מדינות. כיוון שכך, נדרשו ארגונים בינ"ל לנסח כללים מוסכמים, כדי להבטיח ישוב מחלוקות בדרכי שלום, ככול הניתן.

.

[בתמונה: סצנת דיג. ציור מאת הרמן אוטומר הרצוג. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: סצנת דיג. ציור מאת הרמן אוטומר הרצוג. התמונה היא נחלת הכלל]

היווצרות האמנה הראשונה בים

מלחמת הבָּקָלָה (ראו תמונה למטה) הייתה סדרת עימותים בין בריטניה ואיסלנד במחצית השנייה של המאה ה-20, בשל תביעת איסלנד לבלעדיות על דיג בשטחי ים נרחבים באוקיינוס האטלנטי. כל אחד מהעימותים הסתיים בניצחון איסלנדי.

הסכסוך הזה הביא ב 1983 לגיבוש "אמנת חוק הים"  (UNCLOS III)  (United Nations Convention on the Sea, המסדירה את הזכויות והאחריות של מדינות ביחס לשימוש באוקיאנוסים העולמיים, הנחיות לעסקים, לאיכות הסביבה ולניהול המשאבים הטבעיים של החופים שבתחומם. עד 2016, הצטרפו לאמנה 168 מדינות, כולל מדינות האיחוד האירופי. בין האמנות שנחתמו בתחום זה מוכרות

  • "אמנת הים הטריטוריאלי והאזור הסמוך" (1964);
  • "אמנת המדף היבשתי" (1964);
  • "אמנת הים הפתוח" (1962);
  • ו"אמנת דיג ושימור המשאבים החיים בים הפתוח" (1966).

ישראל חתומה רק על חלק מאמנת הים אך נוטה להיענות להנחיות הבינ"ל בתחום.

[בתמונה: ספינת הסיור האיסלנדית ICGV Óðinn והפריגטה הבריטית HMS Scylla מתנגשות באוקיינוס האטלנטי הצפוני. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Issac Newton - www.hmsbacchante.co.uk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

[בתמונה: ספינת הסיור האיסלנדית ICGV Óðinn והפריגטה הבריטית HMS Scylla מתנגשות באוקיינוס האטלנטי הצפוני. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Issac Newton - www.hmsbacchante.co.uk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

מאחר ומתאר חופי הים שונה בין המדינות; וקיימת סמיכות בין מדינות ברצועות ימיות צפופות, נדרשו שנים כדי להסכים על סוגי המדידה, קביעת גבולות, ניווט, איים סמוכים, מעמד ארכיפלג ומשטרי מעבר, אזורים כלכליים בלעדיים (EEZ), תחומי שיפוט, זכויות לכריית קרקעית הים העמוקה, משטר הניצול של המשאבים, הגנה על הסביבה הימית, מחקר מדעי.

עיקרי ההסכמות הם:

בתרשים: זכויות בינלאומיות באזורי-ים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Zonmar-en.svg : historicair 16:23, 22. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בתרשים: זכויות בינלאומיות באזורי-ים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Zonmar-en.svg : historicair 16:23, 22. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

  • מים טריטוריאליים: בטווח עד  12 מייל ימי (22 ק"מ; 14 מייל) מקו הבסיס, בו רשאית מדינת חוף לקבוע חוקים, להסדיר את השימוש ולהשתמש בכל משאב, לפקח על זכויות מעבר של כלי שיט זרים, באמצעות חילות הים ומשמרות החופים, ולהבטיח "מעבר תמים" של כלי שיט, באופן שאינו פוגע ברווחתה ובבטחונה של מדינת החוף.
  • מים ארכיפלגיים: מתייחסים למדינות איים, שהן סמוכות מכדי לשרטט את גבולותיהם הטריטוריאליים. קו הבסיס נקבע על פי הנקודות החיצוניות ביותר של איי המדינה, המבטיחים ריבונות, זכויות מדיג, ומעבר כלי שיט, כמו במים טריטוריאליים.
  • אזור רציף: הוא תחום נוסף של 12 מייל ימי (22 ק"מ) מתחום הים הטריטוריאלי, בו מדינה רשאית  להמשיך לאכוף חוקים בנושאי מכס, מיסוי, הגירה וזיהום. כולל מרדף חם אחר מפרי התקנות.
  • אזורים כלכליים בלעדיים (EEZ) בטווח 370 ק"מ, 230 מייל) מקו הבסיס, שבו יש למדינת החוף זכויות ניצול בלעדיות על כל משאבי הטבע.
  • מדף יבשתי: מוגדר כהארכה טבעית של שטח היבשה, עד לטווח 200 מייל ימי (370 ק"מ) מקו הבסיס של מדינת החוף, אך לא יעלה על 650 ק"מ; (400 מייל) מקו הבסיס, תלוי בעומק הים. המדף היבשתי מקנה למדינה זכות לכרות מינרליים וחיים, שאינם קיימים בקרקעית המדף היבשתי שלה.
  • ים פתוח: כל האזור שמחוץ לאזורים המוגדרים לעיל.

מעבר להיבט הביטחוני ולהגנת החופים, יש לאמנות הללו השפעה כלכלית משמעותית, בכול הנוגע לנגישות לשטחי דיג, לקידוחי נפט וגז, לכריית מינרליים מקרקעית הימים, להעברת קווי תקשורת, ולגודל  ציי השיט. מעטות הן המדינות המשתמשות עדיין במגבלה של 3 מייל (4.8 ק"מ) כמו ירדן, מדינות איים קטנות, וכמה שטחים בריטיים, שמעבר לים, כמו גיברלטר.

ההיבט האקולוגי של ניצול משאבי הים

ה'פלישה' של האנושות לימים גורמת לזיהום הים. אף שחלק מאמנת UNCLOS מכיל הוראות מיוחדות להגנה על הסביבה הימית, כמו גם הטלת חובות מיוחדות על מדינות, להבטיח שספינות תחת דגלן תעמודנה בתקנות סביבתיות בינלאומיות. למטרה זו פועלת ועדת או"ם (UNGA) לנסח תקנה משפטית מחייבת, לכפות משטר דייג אחראי והפחתה בזיהום, כדי לטפל במגוון הביולוגי שמעבר לתחום השיפוט ברמת המדינה; שבהיעדרה, אנו רואים מדי פעם למשל ליוויתנים, דולפינים וכרישים מושמדים, ללא כול בקרה, ע"י מדינות שאינן חוששות כלל מהיעדר סנקציות בינלאומיות בנושא.

[בתמונה: ה'פלישה' של האנושות לימים גורמת לזיהום הים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Rilsonav לאתר Pixabay]

[בתמונה: ה'פלישה' של האנושות לימים גורמת לזיהום הים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Rilsonav לאתר Pixabay]

מאחר ואגן הים התיכון הסגור נתון באופן מיוחד לסכנת זיהום אקולוגי, היעדר פיקוח מתאים על אסדות וצנרת ההובלה, מעורר דאגה בקרב מדינות סמוכות, שנתבקשו לאפשר לישראל לפרוס צנרת תת-ימית להולכת גז לאירופה.

מומחים ישראלים בתחום טוענים שמעמד הזכויות של ישראל במימי הים התיכון סובל מעמימות ומאי-ודאות; שישראל מתרשלת בנקיטת הצעדים הדרושים, להגברת הפיקוח הסביבתי על קידוחי הנפט והגז במימיה; וכי היא עלולה לעמוד בפני תביעות נזיקין מצד מדינות, חברות ופרטים במקרה של דליפה חמורה.

ישראל מתרשלת בנקיטת הצעדים, הדרושים להגברת הפיקוח הסביבתי על קידוחי הנפט והגז במימיה; והיא עלולה לעמוד בפני תביעות נזיקין מצד מדינות, חברות ופרטים במקרה של דליפה חמורה. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

ישראל ושכנותיה

ישראל מקיימת דו שיח מתקדם עם קפריסין ויוון על שיתוף פעולה, לשינוע נפט וגז לאירופה; ועל הסכמה לגבי גבולות הגזרה שביניהן. במקביל, מנהלת ישראל משא ומתן - בתיווך ארה"ב - עם לבנון על גבולות הגזרה שביניהן. חיזבאללה, המייצג את לבנון, מפגין נוקשות, שמקשה להתגבר על המחלוקת לגבי השליטה על שטח מריבה של 854 קמ"ר, תוצאת שיטת המדידה. טורקיה אינה אוהבת (בהמעטה) את השת"פ בין שכנוותיה וישראל, והיא פועלת באופן אגרסיבי לתבוע את חלקה בשטחי הים, כולל שייט בספינות מלחמה באזור, ואזהרה לישראל לבל תעצור את ספינותיה מעבר לגבול המים הטריטוריאליים (12 מייל ימי מהחוף), כאשר מאגרי הגז הישראליים בתמר ולוויתן, נמצאים במרחק של 100 ק"מ ויותר מהחוף.

כאמור, אמנת האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) עשויה להגיע עד 200 מייל ימי מהחוף (כ-360 ק"מ), ומספקת למדינת החוף זכויות בלעדיות לניצול משאבי הטבע ולההגנה על מתקני הקידוח. למטרה זו, מוטל על ישראל להגיע להסכמה עם שכנותיה לים - מצרים, קפריסין ולבנון - על גבולות האזור הכלכלי שלה. ומן הסתם גם עם הרש"פ ו/או החמאס, כיוון שרצועת עזה שותפה לים. אבל, מאחר וישראל אינה חתומה על אמנת הים (UNCLOS) משנת 1982, יש ספק האם עומדת לה האפשרות להכריז על אזור כלכלי בלעדי. מנגד טורקיה שגם היא אינה חתומה על האמנה מסרבת להכיר ב- EEZ, שקפריסין כבר הכריזה עליו ב- 2004.

איתמר אייכנר ב- ynet: נחתם הסכם צינור הגז: "יום היסטורי, ברית בים התיכון" נתניהו חתם באתונה עם מנהיגי יוון וקפריסין על הסכם "איסטמד", שיאפשר ייצוא גז מישראל לאירופה. הפרויקט כולל את צינור הגז העמוק והארוך בעולם - ויוצא לדרך למרות איומי טורקיה

[לכתבה המלאה של איתמר אייכנר ב- ynet, לחצו כאן]

בזירה הבין-לאומית, קיימת מתיחות בשני אזורים: בים סין הדרומי ובקטבים

ים סין הדרומי הוא האזור החם ביותר היום כאשר סין תובעת עליו בעלות היסטורית

האזור הימי מרובה איים, שבמרוצת הדורות החליפו בעלות בין סין ושכנותיה - החל מהפיליפינים ועד ליפן והקוריאות - מכיל עתודות נפט וגז חשובות ביותר למדינות התלויות ביבוא נפט. לכן, כול אי - טבעי או מלאכותי - יכול לתבוע בעלות כלכלית, מתוקף אמנת הים.

סין החלה בפעילות ימית אגרסיבית, כדי לקבוע עובדות בזירה. מוקד המחלוקת העיקרי בינה למערב, הוא קבוצת איים בשם איי ספארטלי הממוקמים באמצע שום מקום לכאורה, כ 1,175 ק"מ מהפיליפינים ו 1,276 ק"מ מהאי האינאן (ראו המפה למטה). בים סין הדרומי עוברים נתיבי סחר גדולים ועל ידי שליטה באיי ספארטלי הסינים הופכים להיות בעלי הבית באזור! 

אחד הנקודות במחלוקת היא שונית אלמוגים בשם Scarborough Shoal (קוארדינטות של השונית למי שרוצה לראות 15.221001, 117.729145). השונית ממוקמת כ 350 ק"מ צפון מערבית למנילה בירת הפיליפינים ו כ 850 ק"מ דרומית מזרחית לאי הסיני האינאן. הסינים במבצע הנדסי רחב ממדים, הרחיבו חלק מאיי ספארטלי ובנו עליהם בסיס צבאי שמאכסן נכון לעכשיו מטוסי קרב וסוללות טק"א (ראו במפה למטה) (רזניק, 2016):

במפה: סין החלה בפעילות ימית אגרסיבית, כדי לקבוע עובדות בזירה. מוקד המחלוקת העיקרי בינה למערב, הוא קבוצת איים בשם איי ספארטלי הממוקמים באמצע שום מקום לכאורה, כ 1,175 ק"מ מהפיליפינים ו 1,276 ק"מ מהאי האינאן (ראו המפה למטה). אחד הנקודות במחלוקת היא שונית אלמוגים בשם Scarborough Shoal (קוארדינטות של השונית למי שרוצה לראות 15.221001, 117.729145). השונית ממוקמת כ 350 ק"מ צפון מערבית למנילה בירת הפיליפינים ו כ 850 ק"מ דרומית מזרחית לאי הסיני האינאן (ראו במפה למעלה) [בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]. עוגן ברשת]

ארה"ב החוששת מאובדן שליטה צבאית ימית באוקיינוס השקט ומפני מדיניות ההתרחבות והסיפוח של סין באזור, החלה להפגין נוכחות בשייט ספינות מלחמה בים סין, לצרכי "ניווט". הנוכחות הזו מטרידה מאד את סין, הטוענת לשיבת ימי 'המלחמה הקרה'.

החשש מפני התלקחות עימות צבאי בין שתי המעצמות הוא תרחיש ממשי, במיוחד כאשר ממשל ביידן הציב את העימות עם סין בראש סדר העדיפות של מדיניות החוץ של ארה"ב ולמטרה זו יזם בין היתר בחשאי ברית עם אוסטרליה ובריטניה AUKUS לחיזוק הציי הימי לקראת אפשרות עימות עם סין הגורם ל"אי נחת"  בקרב ההנהגה הסינית.

עימות זה מציב את ישראל בעמדה בעייתית, כי בשנים האחרונות החלה לקדם פרויקטים אסטרטגיים עם סין כמו הקמת נמלי ים פרטיים בחיפה ובאשדוד, המאפשרים לסין נגישות לים התיכון - עניין שהוא לצנינים בעיני ארה"ב, ומצד אחד מחויבותה כלפי הפטרון האמריקני. הסוגיה הזו טרם נפתרה.

עמוס הראל ב'הארץ': ארה"ב הציעה לערוך בדיקה ביטחונית של נמל חיפה בגלל המעורבות של סין ישראל דחתה את ההצעה לאחר שבכירים אמריקאים העלו שוב ושוב הסתייגויות מהתרחבות ההשפעה הסינית בישראל. מכון מחקר אמריקאי: החדירה הסינית לישראל עלולה לבודד אותה

[למאמר המלא של עמוס הראל ב'הארץ', לחצו כאן]

שילוב של משאבים טבעיים ואסטרטגיה מדינית מצית כיום את המשחק הפוליטי שיקבע מי ישלוט בקטבים.

הקוטב הדרומי

הקוטב הדרומי זכה ב 1991 להגדרה ניטראלית תחת "אמנה ארקטית" להגנת הסביבה (פרוטוקול מדריד) המגדיר את  אנטארקטיקה "שמורת טבע המוקדשת לשלום ולמדע"; לפיו, נאסרה כול כרייה או ניצול אוצרות טבע ביבשת ב- 50 השנים הקרובות, בטענה כי כול מה שקורה ביבשת משפיע על כול אדם וחי על פני כדור הארץ.

אך עם הפשרת הקרחונים, החלו להיחשף חלקים יבשתיים מעניינים ונגישים; ומדינות סמוכות החלו לתבוע בעלות מתוקף אמנת הים, כמו צ'ילה, ארגנטינה ואוסטרליה, וגם מדינות מרוחקות יותר מצטרפות לכך, כמו: בריטניה, צרפת דרום אפריקה, גרמניה, רוסיה וארה"ב. הן שומרות לעצמן זכויות בעלות, כאלו ואחרות, מתוקף הגדרות שונות.

אמנה אמנם אינה דוחה את התביעות הארטריטוריאליות, אך קובעת מגבלות לתביעות עתידיות, כדי למנוע מצב שבו יהפוך הים לזירה של מחלוקת בינ"ל. ניסויי נשק אטומיים, והשלכת פסולת גרעינית נאסרו לחלוטין, אך כול מה שנמצא מתחת, מגביר את המאבק על אחיזה בקרקע ובים.

[בתמונה: מקומו הסמלי של הקוטב הדרומי. דגלי המדינות שחתמו על ההסכם האנטארקטי מסודרים סביבו. ברקע ניתן לראות את הכיפה הישנה של תחנת הקוטב. הכיפה זזה מהמקום המדויק של הקוטב הדרומי בשל תזוזת מדף הקרח שעליו היא יושבת... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מקומו הסמלי של הקוטב הדרומי. דגלי המדינות שחתמו על ההסכם האנטארקטי מסודרים סביבו. ברקע ניתן לראות את הכיפה הישנה של תחנת הקוטב. הכיפה זזה מהמקום המדויק של הקוטב הדרומי בשל תזוזת מדף הקרח שעליו היא יושבת... התמונה היא נחלת הכלל]

הקוטב הצפוני

התחממות האקלים הגורם להפשרת מעטה הקרח בקטבים, חושף צפונות ימיות ומעברי מים   בעלי עניין רב למעצמות ולמדינות הסמוכות. כבר היום ניתן בעונת הקיץ לחצות את הים הארקטי בין אירופה לצפון אמריקה ומישם למזרח הרחוק, המהווה קיצור דרך משמעותי ביותר שילך ויתרחב בעשור הקרוב.  לכן אין זה מפתיע שהמדינות הגובלות כמו ארה"ב, רוסיה, קנדה והסקנדינביות טוענות לבעלות על המעברים והמחצבים שבקרקעית הים מתוקף הגדרת "מי החופים המורחבים" שלהם.

מלבד נתיבי שייט חיוניים, נמצא מתחת לקוטב הצפוני כ־13% מהנפט ועד כ־30% מהגז הטבעי, שטרם התגלה עד כה בעולם. בשטח מי אלסקה מצויות כ-10% מעתודות הפחם העולמיות; בגרינלנד, עשירית מהמים המתוקים בעולם, ו- 10% מהדגה העולמית; שלא לדבר על  מרבצי ענק של מתכות יקרות בקרקעית הים.

לפי האמנה, כל מדינות הקוטב זכאיות לתבוע בעלות על הים, הנמצא ברדיוס של 370 ק"מ מהחוף שלהן. כך גם גדלה חשיבותם של איים קטנים באוקיינוס, המעניקים אלפי קילומטרים רבועים נוספים של בעלות על נכסים ימיים יקרים מפז.

אחיזה יבשתית בחלל

כאן מתפתח מגרש משחקי הנדל"ן החדש, המצית את הדמיון. התחזית היא שבעשור הקרוב, יתחילו תושבי כדור הארץ להתנחל על אדמת המאדים, ופרצלציית המגרשים על הירח כבר החלה! ככול שמתרבים השחקנים  בזירת החלל, כך יידרש לחוקק תקנות, שיסדירו את חלוקת נכסי הנדל"ן הללו.

מלבד ארה"ב ורוסיה החלוצות בתחום, לא ניתן להתעלם משאיפותיהם של מדינות נוספות - כמו סין, יפן, הודו ולאחרונה גם ישראל והמפרציות - שלווייניהן כבר משייטים בחלל, לרכוש אחיזה יבשתית בחלל מחוץ לגלובוס.

[בתמונה: בחלל כאן מתפתח מגרש משחקי הנדל"ן החדש, המצית את הדמיון. התחזית היא שבעשור הקרוב, יתחילו תושבי כדור הארץ להתנחל על אדמת המאדים, ופרצלציית המגרשים על הירח כבר החלה! ככול שמתרבים השחקנים  בזירת החלל, כך יידרש לחוקק תקנות, שיסדירו את חלוקת נכסי הנדל"ן הללו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]

[בתמונה: בחלל כאן מתפתח מגרש משחקי הנדל"ן החדש, המצית את הדמיון. התחזית היא שבעשור הקרוב, יתחילו תושבי כדור הארץ להתנחל על אדמת המאדים, ופרצלציית המגרשים על הירח כבר החלה! ככול שמתרבים השחקנים  בזירת החלל, כך יידרש לחוקק תקנות, שיסדירו את חלוקת נכסי הנדל"ן הללו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]

כבר ב 1967 נקבע  בסעיף II של "אמנת החלל החיצון" כי החלל החיצון, כולל הירח וגופים שמימיים אחרים, אינו כפוף לניכוס לאומי על ידי טענת ריבונות, באמצעות שימוש או כיבוש, או בכל אמצעי אחר".

מאז- החלו ארה"ב, בריטניה, יפן, אוסטרליה, קנדה, איטליה, איחוד האמירויות הערביות ולוקסמבורג, במשא ומתן על הסכמי ארטמיס (2020), להקמת בסיס משפטי בינלאומי לפיתוח משאבים על הירח, המאדים ומעבר לו. רוסיה וסין, גם הן, לא טומנות ידיים בצלחת ולא תוותרנה על תוכניות השתלטות אחרות, לסיפוח שטחים עתידים בחלל.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.