אלי בר און: ארצות הברית במלכוד אסטרטגי

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Dieterich01 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

לא פשוט לממשל החדש בארצות הברית; שמוצא עצמו בקשיים הולכים וגוברים בזירה הבינלאומית; וכשמורכב בארצות הברית, בעייתי פי שבע אצלנו...

תוך עשור אחד, הפכה המעצמה הגדולה בעולם מה"השוטר העולמי" הכל יכול, למדינה הנקרעת מבפנים; ומאותגרת על ידי כוחות עולים, ברוסיה ובסין, שקוראים עליה תגר כמעט בכל תחום: כלכלי; מדיני; וצבאי. עבורנו, המעמד האמריקני המדרדר, צפוי להיות בשנים הקרובות מסוכן ונפיץ.

רוסיה - שידעה תהפוכות עצומות וחולשה גדולה בעקבות קריסת ברית המועצות - זכתה ליציבות שלטונית מאז 1999, ולהנהגה בינלאומית מבריקה; שמשכילה לזהות וואקום צבאי ומדיניהתאוששה מאוד בעשור האחרון, במידה רבה בזכות אסטרטגיה חכמה של שליטה, וולדימיר פוטין; שמסייע ליצירת כאוס באיזורים שונים בעולם; ואחר כך מנצל אותו להשגת נקודות אחיזה; וליצירת מנופי השפעה, רבות חשיבות.

במהלך השנים האחרונות, פיתחה רוסיה צבא גדול מאוד, חמוש במיטב האמל"ח העולמי, חלקו עדיף - איכותית וכמותית - על הצבא והאמל"ח האמריקאי; ומסוגל, להערכתם, לנטרל את העוצמה האמריקאית בתחום הים, לרבות את נושאות המטוסים. בתחום היבשה תמיד היה להם משמעותית צבא גדול יותר...

[תמונתו של ולדימיר פוטין היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6964520 לאתר Pixabay]

רוסיה אינה מהססת להפעיל כוח ואף עשתה זאת פעמים לא מעטות מאז תחילת המילניום. בימים אלה עומד העולם לחזות במופע נוסף של כוח רוסי תוך ניצול השיתוק והאימפוטנציה המערביים; באזור המריבה באוקראינה, שיעבור כפי הנראה לריבונות רוסית. אחרי ההתבססות באוקראינה, תגיע, מן הסתם, העת לממש רווחים גם באזורנו (ועל חשבוננו...).

גורם עוצמתי נוסף הוא סין, מדינה אדירה שהיקף אוכלוסייתה גדול מעל ל פי 4 מאוכלוסיית ארה"ב. סין התעצמה מאוד ב 20 השנים האחרות בעיקר בתחומי הכלכלה מודרנית וההיטק אך גם בעוצמה צבאית. כלכלת סין גדולה היום יותר מכלכלת ארה"ב; והמשאבים האדירים הללו מושקעים גם בהתעצמות צבאית אדירה. תעשיית הנשק של סין מתפתחת במהירות, לייצור עצמי של כל כלי הנשק האיכותיים הנדרשים לצבא מודרני. יש להם כעת את הצבא הגדול בעולם, צבא שמצויד במיטב האמל"ח המודרני שלחלקו יתרון על הצבא האמריקני.

בתוקף העוצמה המתפרצת הזו, סין דרשה ונטלה לעצמה את השליטה בים הצהוב; תוך צפצוף ארוך על מדינות המערב. הסובלות העיקריות מכך הן בנות בריתה של ארה"ב באזור זה: יפן, הפיליפינים, אינדונסיה, וייטנאם ועוד (ההקבלה למעמדנו האסטרטגי מתחייבת...). אחד הקרבנות הבאים של העוצמה הגוברת הסינית היא הישות העצמאית של טייואן. סביר להניח שהשעון המבשר את קיצה העצמאי של טייוואן כבר מתקתק.

עם הפיכת ארצות הברית לעצמאית מבחינת התלות בדלק (בעקבות מהפכת פצלי השמן), חזיתות המזרח הרחוק ואירופה המזרחית, חשובות לה הרבה יותר מאזורנו. על כן, הרצון לצמצם את הנוכחות האמריקנית באזורנו הוא תהליך שמאפיין את שלושת הממשלים האחרונים: יציאה מאפגניסטן ומעיראק; כשדומה שמחלקת המדינה האמריקנית סימנה עוד בתחילת שלטון אובמה את איראן כגורם שייכנס לוואקום שיוותר אחריה (רוסיה לא נלקחה בחשבון אבל...).

דומה שהמסר שהאמריקנים מאותתים לכל בעלי בריתם המסורתיים במזרח התיכון הוא: "חברים צריך להסתדר לבד":

.

אבל גם בזירות החשובות לה, ארצות הברית תתקשה מאוד להשפיע, בטח בתחום הצזאי, עד שתדביק את הפיגור שצברה בפיתוח טק"ק מדויק - בליסטי והיפרסוני - בפיתוח לייזר עוצמתי, שיוכל ליירט את הטילים המדויקים שברשות רוסיה וסין; ובפיתוח תותחים ארוכי טווח.

כשמלאכת השלמת הפער תושלם בעוד כחמש שנים, עלולים האמריקנים לגלות, שמבחינת המטרות האסטרטגיות שלהם, זה כבר מאוחר מידי; והדומיננטיות וההובלה, באיזורים רבים של העולם, נצבעה באדום...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.