דורון מצא: הגיע זמנה של האידאולוגיה!

[בתמונה: כשייגמר נשף המסכות הישראלי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtTower לאתר Pixabay]

ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית.  זהו מאמר דעה מפרי עטו.

[לבלוג של דורון מצא: מימרא - מחשבות בהירות על מציאות מורכבת, לחצו כאן]

*  *  *

ככל שנוקפות הדקות הפוליטיות לסיום קמפיין הבחירות בואכה ה-23 במרס, כך הופכת מערכת הבחירות לירודה מתמיד. בחסות המגמה הכוללת, שלא החלה דווקא עם מערכת הבחירות הנוכחית, של רידוד השיח הרעיוני-אידיאולוגי בפוליטיקה הישראלית, הולכת ומתבררת הבושה הגדולה ונחשפת העובדה המרה כי הבחירות הללו נסבות על ריק עצום מימדים.

הפוליטיקה הישראלית, כך נראה, קורסת במהירות לתוך עצמה ובעיקר לתוך מחוזות הפוסט מודרניסטים, ומתפקדת כמו תופעת החורים השחורים בגלקסיות רחוקות, המאופיינים בכך שהם בולעים ושואבים לתוכם כל מאסה של גורם המצוי בסביבתם בעוצמה אנרגטית שלא מאפשרת למעשה קיום של ממש במרחב הסמוך אליהם.

[בתמונה: כשייגמר נשף המסכות הישראלי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

מערכת הבחירות הנוכחית בישראל החלה במפץ הגדול שהתחולל בתוך ממשלת האחדות בין הליכוד לבין כחול לבן; שלמעשה, היה רחוק מלשקף הפרדת כוחות רעיונית בין הצדדים, אם כי התמודדות נטו על כוח פוליטי נטו וכיפופי ידיים בין שתי השותפות למעשה המרכבה של הממשלה: הליכוד, שמעולם לא הובילה אידיאולוגיית ימין מובהקת במהלך שנות שלטונה; וכחול לבן, שמעולם לא התיימרה להיות מפלגת שמאל מובהקת, ונטתה ללכוד את המרכז הפוליטי הישראלי.

קמפיין ה"רק לא ביבי" מצד אחד ו"רק עם ביבי" מצד שני, המלווה בשיח חרמות אגרסיבי, יותר או פחות, הפך עוד יותר את מערכת הבחירות הנוכחית לסיפור פוליטי פרסונאלי, מעין קרב בין דיאדוכים שלמעשה מרביתם - זולת הקצוות ההולכים ודועכים של הפוליטיקה הישראלית מהורוביץ ועד בן גביר - שותפים למכנה משותף רעיוני בסוגיות המרכזיות, ודאי אלה המדיניות - ביטחוניות, לאורן פועלת ישראל בעשור האחרון.

עתה, מתברר כי גם הניסיון להפוך את משבר הקורונה לאבן שואבת לטובת קמפיין הבחירות הופך למופרך יותר ויותר. הטענות (הריקות במידה רבה) על בעיות הניהול של הדרג הפוליטי המכהן, על "מחדלים" כאלה ואחרים (בנמל התעופה, במערכת החינוך, במערך הבדיקות וכדומה) התחלפו תוך פחות מחודש במציאות חסרת תקדים: ישראל יצאה למעשה, במגבלות הזהירות הנדרשת, ממשבר הקורונה.

מבצע החיסונים שניהלה הממשלה הולך ומחסל את המגיפה הבריאותית; ומבחינה זו, דייק בנימין נתניהו באמירתו לרשת פוקס – ניוז על כך ש"הקורונה מאחורינו", הרבה לפני שראשי מערכת הבריאות הזהירים (ובצדק מסוים) הפנימו את הסיטואציה המערכתית. אפילו הנתונים הכלכליים מלמדים כי ישראל היא לא רק הראשונה לצאת כלכלית ממשבר הקורונה (בניקוי הכלכלות של דרום מזרח אסיה), אלא גם הושפעה הכי פחות ביחס למדינות מערביות רבות ומתקדמות מאפקטי הלוואי של המשבר הבריאותי.

אמנם, בעינו נותר השיח אודות מה שהתקשורת נוהגת לכנות כ"מחדל החל"ת". אולם, בראייה כוללת; מדובר בלא יותר מניסיון לחלוב את עז הביקורת; ובהסתכלות קדימה לחודשי הקיץ הקרובים, מדובר בעניין זמני שייפתר מעצמו, ובוודאי אי אפשר להיתלות בו כעניין מהותי במיוחד הצובע את תפקוד הממשלה בגוונים קודרים.

[בתמונה: כשייגמר נשף המסכות הישראלי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי debstgeorge לאתר Pixabay]

בנסיבות הללו של עקומת השיפור התלולה בישראל - המבטאת את העובדה כי בסך הכול למרות הקיטורים המתמשכים הדרג המדיני קיבל את ההחלטות האסטרטגיות הנכונות בזמן המשבר - נתקלים הקמפיינים הפוליטיים בקושי לא מבוטל. זהו הקושי להחזיק על כנה את טענת "גודל המשבר" ו"חוסר הניהול", לא כל שכן את הרציונל, כי הממשלה הבאה שתקום צריכה להיות "ממשלת קורונה", נטולת צבע רעיוני אשר תקדיש את מרצה ורק לניהול המשבר, שכאמור נמצא בתהליכי אידוי מתקדמים.

כך, אם כן, נותרנו אנו הבוחרים עם מערכת בחירות שטוחה ורדודה שקול אחד צלול אבל חד מימדי בוקע ממנה - הקול הפרסונלי של "האני". המשמיעים הטוענים, בהווה ובעתיד, לכתר:

  • קולו של "המבוגר האחראי" נתניהו;
  • קולו של "הסטרטפיסט" בנט;
  • הקול ה"שקול" של סער;
  • וקולו של ה"מוודא" (את סילוק "המבוגר האחראי") של גנץ.

מעבר לכך מתקיימת - ריקות גדולה המרחפת על פני השדה הפוליטי הישראלי המשווע לתכולה רעיונית.

דווקא משום כך, שבוע וקצת לפני יום הבוחר עדיין לא מאוחר מידי. לאחר שהפוליטיקה הישראלית ניקתה מעצמה ובשיטתיות כל סממן בריא של רעיונות, של דרך ושל תפיסת עולם, לא מאוחר להתחיל למלא את החלל הזה. כי בסופו של דבר, יום ואולי גם יומיים ועוד קצת לאחר הבחירות, תיתקל הריקות הזו במציאות החברתית, כלכלית ומדינית, שתחייב את נבחרנו לעתיד להרבה יותר מאתגר, ממה שהם מציעים לנו כרגע, בצילה של פוליטיקה פרסונאלית נטולת גוונים רעיוניים.

[בתמונה: כשיגיע זמנה של האידאולוגיה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

או אז יסתיים סוף סוף נשף המסכות והתחפושות של הפוליטיקה הישראלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *