יאיר רגב: הדמוניזציה של הנשק שבידי האזרחים

תקציר: בעוד שבישראל פועלות הרשויות למנוע חימוש מאזרחים (איתמר בן גביר חריג...); מסתבר שבמדינות העולם, נשיאת נשק אישי דווקא מובילה לצמצום הפשיעה. בארצות-הברית, שיעורי הרצח ירדו במדינות רבות לאחר לגליזציה של הנשק, ומאות אלפי אזרחים מניסים פורצים מבתיהם מדי שנה. ככה זה כשלאזרח הקטן יש את האקדח והיכולת להגן על עצמו ועל משפחתו מפני החפצים להרע לו…

[בתמונה: הדמוניזציה של הנשק שבידי האזרחים... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי giselly לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: הדמוניזציה של הנשק שבידי האזרחים... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי giselly לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בכיר בעברו, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בכיר בעברו, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

זהו מאמר שני על הזכות לשאת נשק. למאמר הראשון:

הניסיונות להגביל את גישתם של אזרחים שומרי חוק לכלי נשק מבוסס על דמוניזציה של הנשק, זאת במקום שיהיה מבוסס על עובדות ועל זכותם העקרונית של אזרחים להגן על עצמם בזמן אמת, בלא שיפקירו את ביטחונם למשטרה שמתעלמת, מאחרת ושלעתים קרובות הם אף צריכים להגן על עצמם מפניה. 

בארצות-הברית, נשיאת נשק אישי להגנה עצמית נחשבת לחירות בסיסית. גם הנתונים מראים שיש לכך קשר לצמצום הפשיעה.
[בתמונה: הדמוניזציה של הנשק שבידי האזרחים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 1187283 לאתר Pixabay]
[בתמונה: הדמוניזציה של הנשק שבידי האזרחים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 1187283 לאתר Pixabay]

האם לאפשר לאזרחים לשאת נשק להגנה עצמית, או להטיל את כל יהבנו על המשטרה?

בעוד שבישראל פועלות הרשויות למנוע חימוש מאזרחים (איתמר בן גביר חריג...); מסתבר שבמדינות העולם, נשיאת נשק אישי דווקא מובילה לצמצום הפשיעה. בארצות-הברית, שיעורי הרצח ירדו במדינות רבות לאחר לגליזציה של הנשק, ומאות אלפי אזרחים מניסים פורצים מבתיהם מדי שנה. 

ככה זה כשלאזרח הקטן יש את האקדח והיכולת להגן על עצמו ועל משפחתו מפני החפצים להרע לו…
[בתמונה: כשלאזרח הקטן יש את האקדח והיכולת להגן על עצמו ועל משפחתו מפני החפצים להרע לו… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כשלאזרח הקטן יש את האקדח והיכולת להגן על עצמו ועל משפחתו מפני החפצים להרע לו… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

הזכות לשאת נשק מוכרת כזכות חוקתית

במדינות אחדות, הנודעת בהן ארצות הברית, מותר לכל אדם לשאת נשק. עיקרון זה נקבע כזכות חוקתית ראשונה במעלה בתיקון השני לחוקה האמריקנית.

[בתמונה: הזכות לשאת נשק מוכרת כזכות חוקתית התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: הזכות לשאת נשק מוכרת כזכות חוקתית התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

תיקון זה הוא חלק מ”מגילת הזכויות” (Bill of Rights), עשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית שנוסחו בעצה אחת עם מנסחי החוקה המקורית ואושרו ביום 15.12.1791.

הפרשנות לתיקון השני נתונה במחלוקת עד ימינו. פרשנות מצמצמת רואה אותו כסעיף שתכליתו להגן על זכותה של כל מדינה בארצות הברית לספק נשק זמין לתושביה לצורכי הגנתם. אחרים מפרשים את התיקון פירוש רחב, ורואים בתיקון הגנה מוחלטת על זכותו של כל אדם לשאת נשק.

פרשנות זו נתקבלה גם בבית המשפט העליון האמריקני, אף על פי שלא אחת היא עוררה ביקורת רבה.
[בתמונה: הדמוניזציה של הנשק שבידי האזרחים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי maxmann לאתר Pixabay]
[בתמונה: הדמוניזציה של הנשק שבידי האזרחים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי maxmann לאתר Pixabay]

כמו בהקשרים אחרים, סוגיה זו משקפת את המתח שבין הרצון לאפשר לאדם להשתמש באמצעים להגנה עצמית לבין החשש שהתרת השימוש בהם יהיה עידוד לביצוע עבירות, כולל עברות קשות, כגון רצח ושוד.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *