פנחס יחזקאלי: שעתנו היפה ביותר. רעיונות מחוללים בעידן של חוסר ודאות

[מקור התמונה: Photo by Artem Podrez from Pexels]

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן][לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

 

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

בתוך שטף הבוז - שבו אנו נוהגים למרוח את מנהיגינו הפוליטיים והניהוליים - ובתוך המלחמות הפנימיות שלנו עם עצמנו - האיר המאבק בקורונה קרן אור חיובית ומעודדת על הציבוריות הישראלית והנהגתה.

נתחיל בבכירים שבנבחרי הציבור ובמשרתיו, שעשו לעולם, 'בית ספר' בניהול יצירתי; ולנו שיעור בטכניקות בניהול בכיר בעידן של אי הוודאות.

שהרי, לישראל אין יכולת להשקיע סכומי עתק במציאת תרופה לקורונה וביצירת חיסון מונע בזמן שיא; גם יכולת השפעתה על חברות התרופות הגדולות - בטלה בשישים, ביחס למדינות כארצות הברית, כגרמניה וכבריטניה. ויחד עם זאת, יזמה וניהול נבון מביאים לכך שישראל תהיה המדינה המחוסנת הראשונה בעולם.

טכניקת הניהול הזו – שבאמצעותה משיגה ישראל את המטרה - קרויה ניהול באמצעות רעיונות מחוללים או רעיונות משני מציאות.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן]

[מקור התמונה המקורית: Photo by Miguel Á. Padriñán from Pexels]

מהו רעיון מחולל וכיצד הוא פועל?

בין מערכת הגורמים הרבים הפועלים על מערכת מורכבת (וארגון וגם מדינה הם מערכות מורכבות), רק למספר גורמים מועט השפעה משמעותית על המערכת, וכל היתר כמעט ואינם משפיעים עליה.

כך לדוגמה, ניסו הסינים דרכים אין ספור להתמודד עם בעיית "פיצוץ האוכלוסין", כמו העלאת גיל הנישואין, הפצת אמצעי מניעה ועוד. אולם, ללא הועיל. לבסוף, הם מצאו רעיון מחולל ששינה את המציאות: הם כפו על האוכלוסייה את החוק: "ילד אחד למשפחה אחת" וזה עבד. במקום לאכול אחד את השני, סין הפכה למעצמה שאוכלת את העולם... אז איך הופכים את ישראל לאומה המחוסנת הראשונה בעולם?

דבר ראשון, בודקים מה הגורמים שמשפיעים בעיקר על חברות התרופות; ובאיזה יתרונות יחסיים שלנו נוכל להשתמש, כדי להפעיל מנופי השפעה (leverage) עם אותם גורמים משפיעים: 

לחברות התרופות חשובה מאוד הצלחה מוכחת מהירה; כדי ליצור מומנטום של הצלחה. על המנגנונים הביורוקרטיים בארה"ב ובאירופה לא ניתן לסמוך: הם דינוזאורים כבדי תנועה; ובהיעדר דוגמה מוכחת להצלחה מערכתית, אנשים עלולים לאבד אמון בחיסון; והמחיר עלול להיות נזק כספי אדיר.

בישראל חיסון האוכלוסייה אינו מותנה בביורוקרטיה הממשלתית, אלא בקופות החולים; שהן גוף דינאמי וגמיש, שהתחרות ביניהן חידדה מאוד את יכולות ההסתגלות שלו; ובידיהן מיפוי מלא של אוכלוסיית ישראל וההיסטוריה הרפואית שלה. הידע הזה, בנוגע למחוסנים, שווה לחברות התרופות הון עתק.

באופן כזה יכולה הייתה ישראל להציע לחברות התרופות את מה ששום מדינה כמעט איננה יכולה להבטיח לה: הצלחה מתועדת וממוסמכת בזמן שיא, וידע אדיר על המחוסנים ומצבם, לאורך זמן.

[להרחבת המושג: 'מנוף השפעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'הצלחה', לחצו כאן]

 

[התמונה המקורית: Photo by Artem Podrez from Pexels]

לזה צריך להוסיף את תכונות הציבוריות הישראלית: לאלתר בכל דרך ולא לצאת פרייר בכל מחיר... באופן כזה אורבים צעירים ליד מוסדות וקופות חולים ומחפשים הזדמנות להתחסן, לפני הזמן; והמרוץ אחר החיסון הפך מדבק. כשהתברר למשל, שהבדואים ממעטים להתחסן, הציפו צעירים יהודים את קופות החולים בישובים הבדואים.

גם קופות החולים ומוסדות לקשישים בפריפריה למדו להודיע ברשתות החברתיות שנותר מלאי מוגבל של חיסונים שחייבים לנצל באותו יום; ועד מהרה הוצפו בצעירים שוודאו שניצולת החיסונים תהיה מיטבית; ושלא תזרקנה תרופות רבות לפח כיוון שהוצאו מהקירור ולא היה להן דורש.

המאבק נגד הקורונה הוא מאבק באי הוודאות נגד איתני הטבע. קשה לדעת מה יצליח ומה לא. אבל החוכמה היא למקסם את מאמצינו לעצב את המציאות שלנו.

מרענן לדעת, בתוך מסכת הכשלים הביורוקרטיים - ממשרד החינוך ועד כאוס קבלת ההחלטות הפוליטי - שכשמגיע רגע של מצוקה אמיתית, יכולות האלתור בקצוות – של ההנהגה הבכירה מחד גיסא ושל העם מאידך גיסא, עדיין בכושר מעורר השתאות.

ויש פה גם את ההמחשה הניהולית של יתרונות השימוש ברעיונות מחוללים בארגונים, לצורך שינויים אסטרטגיים מהירים.

ולסיום נכון לציין כי שימוש ברעיונות מחוללים מחייב מומחיות ויש לו מגבלות; אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

[להרחבת המושג: 'אלתור', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן][לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

4 thoughts on “פנחס יחזקאלי: שעתנו היפה ביותר. רעיונות מחוללים בעידן של חוסר ודאות

  1. Pingback: הכל על הקורונה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על רעיון מחולל באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: הכל על אי ודאות והשלכותיה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.