גרשון הכהן: בחיים הכל דינאמי. אין שום דבר יציב!

[בתמונה: גם במורשת חז״ל, מה שנראה כיציבות, גם ביחס לזריחת החמה המתחדשת מידי יום, הוא אשליה מסוכנת. בכל רגע הכל יכול להשתנות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Myriams-Fotos לאתר Pixabay]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

ב- 18 בספטמבר פרסם הפובליציסט, ארי שביט בעיתון 'מקור ראשון' מאמר מרתק, תחת השם: "עם השנה החדשה, הגיעה עת תיקון". במאמר טוען שביט כי "השנה שעברה הייתה קשה מבחינות רבות. בחירות, פילוג, משבר בריאותי ומשבר כלכלי. השנה החדשה מספקת לנו הזדמנות לחשבון נפש, לתשובה, לתיקון".

ועוד כותב שביט: "כך שמה שקרה לנו בתש"ף הוא שנחשפה ערוותנו. סיפור ההצלחה הישראלי שמכרנו לאחרים ומכרנו לעצמנו היה נכון חלקית בלבד. נכון, מעל פני הגלים היה קצף הצמיחה הכלכלית והצמיחה הדמוגרפית והחיים בסבבה. וילה גאה בג'ונגל. קניון יהיר במדבר. הייטק, צריכה, גורדי שחקים. רבבות מכוניות חדשות באוטוסטרדות פקוקות. אבל במעמקים התחולל במשך שנים תהליך הפוך של פירוק פנימי, אשר שלל מאיתנו את האתוס הלאומי המשותף שלנו, וניוון את מערכות המדינה שלנו, והביא רוח רעה אל רחובותינו, והפיץ רעל במערכת הדם הישראלית, ופגע במערכת העצבים המרכזית, וגרם לכך שבעוד שאנחנו משגשגים כיחידים אנחנו נכשלים כאומה. במו ידינו אנחנו מסכנים את עצמנו ומחלישים את מדינתנו.":

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של ארי שביט ב'מקור ראשון', לחצו כאן]

סיכום השנה הזה ב'מקור ראשון' מדויק וקולע. להבנתי, האבחון עלה על הכיוון הנכון אבל לא הגיע ליסודות הבעיה.

מה שהולך ומתגלה עם הסדקים הנפערים ביסודות האיתנות המדומה, הוא תוצאה של קוסמולוגיה בורגנית מודרנית:

זו האמונה, שהעולם והמציאות האנושית שואפים ליציבות רוטינית דוגמת תנועת גורמי השמים. רק צריכים לבנות מסילה איתנה ״מנהל תקין״, ״שלטון חוק״, קבלת החלטות מדעית, תבונית, מקצועית; והרוטינה הטובה תמשיך ביציבותה.

זו גם בעייתו הגדולה של צה״ל: גם הוא, בעליונותו המדומה, אינו חסין מפני שינויי ההתהוות הבלתי נשלטת.

[מקור תמונתו של ארי שביט משמאל: פייסבוק]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]

לפי היהדות התנ״כית, גם במורשת חז״ל, מה שנראה כיציבות, גם ביחס לזריחת החמה המתחדשת מידי יום, הוא אשליה מסוכנת. בכל רגע הכל יכול להשתנות. גם אלוהים עובד בכל בוקר מחדש כדי להכניס את השמש למסלולה. אין באמת מסילת רוטינה יציבה. אין הישגים מבטיחים ברי קיימא אם לא נאבקים על קיומם בכל יום מחדש.

ההבנה הזו שהיא הבנה קבלית, עמדה ביסוד המטפיזיקה של כל מנהיגי תנועות הפועלים, בראשם בן גוריון. מכאן נבעה ההדגשה של חיוניות המומנטום החלוצי, מתוך הבנת הצורך בכוח רדיקאלי שיחדש בכל יום את מומנטום המאבק. ביסוד המטפיזיקה הזו עומדת התובנה שהמאבק הוא מצב היסוד הקיומי של האדם ושל היקום כולו.

את הרעיונות האלה העדיפו הישראלים לזנוח. מנהיג שיבקש לחדש גישה כזו יתקבל בדחייה על ידי כל אלה - דתיים וחילוניים כאחד - שמבקשים להמשיך לחיות את חגיגות עגל הזהב.

[התמונה משמאל: מנהיג שיבקש לחדש גישה כזו יתקבל בדחייה על ידי כל אלה - דתיים וחילוניים כאחד - שמבקשים להמשיך לחיות את חגיגות עגל הזהב... בתמונה: אהרון ניצב מול עגל הזהב (1901), הועלה לוויקיפדיה על ידי: the Providence Lithograph Company. הציור הוא נחלת הכלל]

כאן טמון פוטנציאל הבשורה של משבר הקורונה, אולי הוא יפתח צוהר לתיקון הגדול הנדרש.

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *