פנחס יחזקאלי: אזור ללא משטרה. זה עובד?

[התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

האם אפשר בלי משטרה?

התאוריה מוכרת. האדם הוא חיה חברתית, אבל חיים בקבוצה אינם בטוחים, כי היא תמיד תהווה זירה למאבקי עוצמה בין פרטים, ובין תת קבוצות שבתוכן... לכן, כל קבוצה מפעילה מנגנוני שיטור טבעיים.

ככל שקבוצה גדולה יותר, המנגנונים הללו מאבדים מהאפקטיביות. לכן נדרשת משטרה, שהיא פועל יוצא של אמנה, שהאזרחים כורתים עימה: הם מוסרים לה חלק מהחירויות שלהם; והיא דואגים לביטחונם. משמע, האכיפה תלויה בלגיטימציה שיש למשטרה לממש את המנדט שקיבלה.

עקב מהומות ג'ורג' פלויד בארצות הברית נטלו האזרחים את הלגיטימציה מהמשטרה. המקרה הקיצוני ביותר היה בסיאטל שבמדינת וושינגטון, שבשל הרכב האוכלוסייה שלה, היא מעוז דמוקרטי-ליברלי מובהק. בתחילת יוני 2020 השתלטו מפגינים על שכונת קפיטול היל בסיאטל; והקימו שם "אזור ללא משטרה". הוא מכונה היום, לפי טעמכם,

  • CHAZ; משמע: Capitol Hill Autonomous Zone (האזור האוטונומי של שכונת גבעת הקפיטול);
  • או CHOP; שפירושו Capitol Hill Occupied Protest (משמע, האזור הכבוש ע"י מפגינים של שכונת גבעת הקפיטול).

במקום נמצא רובע משטרתי - מתחם שהמפגינים דרשו שיתפנה. כשהשוטרים התמהמהו פרצו מהומות והם איימו שיציתו אותו. השוטרים החליטו להפסיק את השימוש בכוח; ופינו את המבנה. כל ניסיון שלהם לחזור למקום לבדוק אם הוא שלם או נבזז נמנע ע"י המפגינים; שתלו שלט על המבנה: "שטח זה שוחרר למען שימושם של אזרחי סיאטל".

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן]

וההתחלה הייתה אידילית...

המפגינים הקימו בריקדות, שמנעו כניסה של רכבי משטרה ושירותים אחרים. המקום כוסה בגרפיטי; המפגינים שתלו גינה קהילתית וציירו ציור קיר גדול עם הכיתוב "Black Lives Matter"  התמלא בצעירים שיושבים בקבוצות, מתופפים ושרים; במפגן של אהבה סמים וחופש. תיירים גדשו את המתחם שהפך לאזור עליה לרגל... איזה כיף...

ראש העיר הדמוקרטית של סיאטל, ג'ני דורקן (Jenny Durkan), כינתה את המתרחש כ"קיץ של אהבה", מן הסתם ברמיזה לשנות השישים העליזות של המאה הקודמת (הן נגמרו במהומות דמים; אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת).

[בתמונה משמאל: קיץ של אהבה זה לא... תמונתה של ראש עיריית סיאטל, ג'ני דורקן נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ajderrick. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אבל אז התחילו החריקות. המקום היה אמנם גם עדן לצעירים; אבל הרובע גלש לכאוס, והכאורדר, הסדר החדש שצמח מתוכו היה סיוט למבוגרים ולילדים.

הסתבר בהתחלה שאי אפשר ללא השירותים העירוניים והבריקדות הוזזו קצת לאפשר לרכביהם להיכנס.

המשטרה פעלה בתבונה, ויתרה על העימות, ולא נכנסה פנימה למעט במצבי חירום; מה שגרר תלונות רבות מצד תושבים מבוגרים; שצלצוליהם למשטרה לא נענו; והרגישו כיצד הביטחון האישי מתערער.

מפכ"לית המשטרה בסיאטל, כרמן בסט הסבירה שעל המשטרה לאזן בין הבעיות לבין רצון הציבור באי מעורבות משטרתית...

דונלד טראמפ, בחושיו החדים, הבין לאן זה הולך; וזיהה את הזדמנות שנקרתה לו להיחלץ מהשפל בסקרים. הוא דרש בתקיפות מרשויות מדינת וושינגטון והעיר סיאטל "להשתלט מחדש על העיר" במהרה – ואיים לעשות זאת בעצמו, בעזרת כוחות פדרליים.

ראש העיריה, ג'ני דורקן, נפלה למלכודת: היא אמנם הרוויחה בתחילה נקודות בהתחלה בדעת הקהל שלה, כשלעגה וייעצה לו לחזור לבונקר שלו, שלשם הורד כנראה, ע"י מאבטחיו, בזמן שפרצו מפגינים למתחם הבית הלבן; השמחה לא האריכה ימים.

כי אין ארוחות חינם ולהיעדר המשטרה היה מחיר הולך וגובר...

כל קבוצה מצמיחה מתוכה מנגנוני שיטור. גם כאן:

  • חמושים החלו להסתובב ברחובות ואף פנו לבעלי עסקים ולאזרחים ו"ביקשו" תרומות.
  • מבקרים "חשודים" גילו שיש אנשים מבאים ומתשאלים אותם לפשר ביקורם.
  • אזרחים שדיברו עם עיתונאים גילו שמהר מאוד מגיע אליהם מישהו שמורה להם שהמדיניות היא לא לדבר עם תקשורת.

אז אין משטרה אבל יש משטרה אחרת. טובה יותר? ממש לא!

ואז התחילו מקרי הירי ברחובות. צעיר נהרג. אחרים נפצעו. והיו גם מקרי שוד וגם מקרי אונס.

המפגינים הצעירים הודיעו שהרובע הזה הוא מודל ומופת לערים אחרות כיצד לנהוג; מה שהכניס לבעתה אזרחים רבים ברחבי ארצות הברית. היו כבר כאלה שהשוו את "החגיגה הדמוקרטית" הזו במרכאות למרד הסְפַּרְטָקִיסְטים הוא הכינוי לניסיון ההשתלטות הכושל של הקומוניסטים הגרמנים על גרמניה בראשית שנת 1919; שנטע באוכלוסייה הגרמנית את הפחד הקמאי מהשתלטות קומוניסטית, שדחפה אותם אחרי עשור וקצת לזרועות המפלגה הנאצית.

ואז החלה ההתקפלות...

ב- 23 ביוני 2020 הלינה ראש העיר ג'ני דורקן כי מקרי הירי פוגעים ביעדי המחאה - סיום האלימות המשטרתית והגזענות השיטתית; כי כי האלימות במקום הופכת "קשה יותר ויותר" עבור העסקים והתושבים; וביטחונם פחת; וכי "רשויות עיריית סיאטל כי יפעלו עם המפגינים לסיים את שהותם בשכונה".

אז מה למדנו מפרשת ה"אזור ללא משטרה"?

  • שכששולט הכאוס, המשטרה היא הרע במיעוטו... ; ולפחות באזורים אורבניים אין לה תחליף.
  • שהתפקיד הראשון במעלה של משטרה הוא, שמירה על סדר החיים התקין;
  • שללא לגיטימציה אין יכולת למשטרה לאכוף;
  • שכאוס מצמיח מחדש לגיטימציה משטרתית; ולעתים, נכון למשטרה להרפות ולתת ללגיטימציה להיוולד מחדש.
  • וגם, שאין ארוחות חינם. מן הסתם, החיכוך עם האלימות ייצר, מן הסתם, גם אלימות משטרתית. נשאר רק להתווכח על מפלס האלימות...

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה