גרשון הכהן: ירושת הארץ, לא בכל מחיר?

תקציר: הפירוש שלי לאמירה ״לא בכל מחיר״ היא בעיתוי הנכון; בדרך המתאימה; בשימור מתמיד של מומנטום מוכן לניצול הזדמנויות; ואף פעם לא ישירות, למול החומה הבצורה.

[בתמונה: ירושת הארץ, לא בכל מחיר? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: ירושת הארץ, לא בכל מחיר? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים על פרשת עקב, לחצו כאן]

עודכן ב- 31 ביולי 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

באוגוסט 2020, הקדיש הרב בני לאו את פרשת פרשת עקב, לסוגיה: "ירושת הארץ - לא בכל מחיר". הכותרת הזו מזמינה ומבקשת בירור.

ירושת הארץ לפי הרמב״ן ורבי חיים בן עטר היא מצווה. ״אור החיים״ על הפסוק הראשון בפרשת כי תבוא ״והיה כי תבואו אל הארץ״ אומר: ארבע מצוות נצטוו כאן אחת מהן ״שלא תגיד יש לי די בארץ, וחובה להמשיך לכבוש עד השלמת המצווה״.

[בתמונה: יהושע ובני ישראל חוצים את הירדן אל ארץ כנען, בנג'מין וסט, 1800. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: יהושע ובני ישראל חוצים את הירדן אל ארץ כנען, בנג'מין וסט, 1800. התמונה היא נחלת הכלל]

צריכים לברר, מעשית, מה זה אומר ״לא בכל מחיר״

להבנתי, מי שהבין לעומק את העניין הזה הוא דוד בן גוריון. גם כשהסכים לקבל את תכנית החלוקה, לא זנח את החזון הגדול. באמצע מלחמת העצמאות אחרי רצח ברנדוט אמר: ״דרשנו מקסימום קיבלנו מינימום זה שקיבלנו את ההצעה לא אומר שוויתרנו על המקסימום. ״

בשנת 1951 כשאבא אבן היה שגריר באו״ם הציע לפעול להכרת האו״ם בגבולות שביתת הנשק 1949 כגבול בינלאומי. בן גוריון דחה את ההצעה: ״תהייה עוד מלחמה נכבוש עוד ולמה להתחייב לגבולות? ״.

זה הכיוון הנכון - פרגמטיקה, מוכוונת חזון נצחי, פירושה שאף פעם לא מתפשרים על חלומות; ויש לחלומות תפקיד מעשי כמצפן הנהגתי. לא לפעול עם ראש בקיר, לא אומר שלא מחפשים סדקים לחלחל מבעד לקיר. כך עובדים הערבים כולם, איש מהם אינו בא למשא ומתן על החזון.
האלוף במיל' גרשון הכהן: פרגמטיקה, מוכוונת חזון נצחי, פירושה שאף פעם לא מתפשרים על חלומות; ויש לחלומות תפקיד מעשי כמצפן הנהגתי. לא לפעול עם ראש בקיר, לא אומר שלא מחפשים סדקים לחלחל מבעד לקיר. כך עובדים הערבים כולם, איש מהם אינו בא למשא ומתן על החזון. [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה - האלוף במיל' גרשון הכהן: פרגמטיקה, מוכוונת חזון נצחי, פירושה שאף פעם לא מתפשרים על חלומות; ויש לחלומות תפקיד מעשי כמצפן הנהגתי. לא לפעול עם ראש בקיר, לא אומר שלא מחפשים סדקים לחלחל מבעד לקיר. כך עובדים הערבים כולם, איש מהם אינו בא למשא ומתן על החזון. התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

בין היתר, זה הפירוש המעשי של אמירת חז״ל על שלושת השבועות: ״שלא לעלות בחומה״. הרבנים - במיוחד האשכנזים, שאף פעם לא הבינו את חתרנות ועורמת חיי המעשה (פרט לבודדים כמו ״המאור ושמש״) - פשוט טעו בפירוש [להרחבת המושג: 'חתרנות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן].

לא לעלות בחומה זה ציווי פרגמטי, שמחייב להימנע מהתנגשות חזיתית למול חומה בצורה. זה ממש לא אומר, להמתין בפסיביות למשיח. המתנה פסיבית זה ממש נצרות. מה שנדרש זה לחפש תמיד איך לעקוף את החומה, איך לחתור תחתיה; ותמיד לנצל נכון את תבונת העיתוי. לכן, שלוש השבועות נאמרו בשיר השירים ל׳בנות ירושלים׳ - נשים, בניגוד לגברים, באופן ביולוגי, חיות ומבינות את תודעת העיתוי.

זה הפירוש שלי לאמירה ״לא בכל מחיר״ - בעיתוי הנכון בדרך המתאימה, בשימור מתמיד של מומנטום מוכן לניצול הזדמנויות ואף פעם לא ישירות למול החומה הבצורה.
האלוף במיל' גרשון הכהן: זה הפירוש שלי לאמירה ״לא בכל מחיר״ - בעיתוי הנכון בדרך המתאימה, בשימור מתמיד של מומנטום מוכן לניצול הזדמנויות ואף פעם לא ישירות למול החומה הבצורה [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה - האלוף במיל' גרשון הכהן: זה הפירוש שלי לאמירה ״לא בכל מחיר״ - בעיתוי הנכון בדרך המתאימה, בשימור מתמיד של מומנטום מוכן לניצול הזדמנויות ואף פעם לא ישירות למול החומה הבצורה [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
בתקווה שנמשיך לעד, אנו ובנינו, את המצווה לרשת את ארץ ההבטחה, בתיקון לחטא הקדמון היהודי ביותר - ״חטא המרגלים״ ההולך ונמשך מאז ימי המדבר ועד ימינו.

[לקובץ המאמרים על פרשת עקב, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *