נושא לימוד: אתגר הכתיבה האקדמית

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mediamodifier לאתר Pixabay]

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: איך להכין את העבודות] [להורדת רפרט לדוגמה, לחצו כאן: דוגמה לרפרט]

[להורדת עבודת סימינריון לדוגמה: דוגמה לעבודת סמינר מוגדלת]

על דוגמת העבודה הסמינריונית: לא להיבהל. העבודה הזו גדולה בהרבה מזו שאתם אמורים לעשות. היא קרובה ל- 100 עמודים; בעוד אתם נדרשים ל:
  • 15-10 עמ' ליחיד עם 10 פריטים ביבליוגרפיים (שעברו פיקוח עמיתים; משמע, פורסמו בכתבי עת אקדמיים ובספרים בהוצאות אקדמיות);
  • 30-25 עמ' לזוג עם 20 פריטים ביבליוגרפיים.
היתרון בעבודה הזו הוא שהיא עוסקת ברשתות מחד גיסא; ושכל החלקים הדרושים לכם מצויים בה: 
  1. דף פתיחה;
  2. תקציר;
  3. תוכן עניינים;
  4. סקירת ספרות;
  5. המחקר וממצאיו;
  6. דיון;
  7. רשימת מקורות (ביבליוגרפיה.
כיוון שאנחנו מלווים אתכם בפרק הממצאים; הרבה מהציון הוא הסדר בעבודה והדיוק הטכני בבניית הפרקים, באזכור ובציטוט המקורות.

בהצלחה!

החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

ברוכים הבאים לתחום הכתיבה האקדמאית...

  • בקורס הזה תידרשו להכין שני סוגי עבודות: רפרט בתום סמסטר א' ועבודת סמינריון בתום סמסטר ב'. לעבודות הללו ולאופן הכנתן מוקדשים שני חלקי ההרצאה.
  • הכתיבה האקדמית היא אחד הנושאים המאתגרים ביותר, לטעמי, בתואר הראשון. לכל מקצוע יש שפה משלו ודרך כתיבה משלו. למשל: כתיבה צבאית; כתיבה משפטית; וגם - כתיבה אקדמית. כשסטודנט מוכיח – לעצמו ולאחרים – שהוא שולט ברזי הכתיבה האקדמית, הוא הופך בעצם לאקדמאי אמיתי!
  • הסוד של עבודה אקדמית  הוא, בראש ובראשונה, טכניקת העבודה: שמירה על סדר הדברים ועל כללי ההכנה. הכללים הללו גם מסדרים את המחשבה; ומקלים עלינו להשיג את התוצאה המבוקשת!

רפרט מהו?

"רפרט" הוא עבודה בכתב, בהיקף מצומצם של 5-4 עמודים, לכותב יחיד על נושא מסוים, המשמש, בדרך-כלל, בסיס להצגה של הדברים בעל-פה. אתם תתבקשו לבחור נושא או מושג מהחומר שילמד בקורס ולהעמיק בו. השם: "רפרט" לקוח מהמילה הלועזית “Reference” שמשמעותה "ציטוט". כלומר, ייעודה לאמן את הכותב ביכולת להביע רעיון דרך ציטוט מסודר של כותבים אחרים. המסמך נכתב כעבודה אקדמית, תוך שימוש בכלי מחקר בסיסיים, על בסיס ביבליוגרפיה מוסמכת ומפגש עם מומחים, ותוך כדי הקפדה על כללי אזכור וציטוט ביבליוגרפי.

איך בנוי רפרט?

  • מבוא: מטרת הרפרט; רקע והמשגה של המושג הנדון.
  • החומר הקיים בספרות אודות המושג.
  • דיון: משמעויות ומסקנות.
  • רשימת המקורות (ביבליוגרפיה).

בסוף סמסטר א', תתבקשו להציג את הרפרטים בפני הכיתה

עבודה סמינריונית

עבודה מקיפה, בהיקף של 15-10 עמודים לכותב יחיד, במסגרתה נדרש התלמיד לחקור לעומק סוגיה מוגדרת ותחומה.

במסגרת עבודה זו נדרש התלמיד להביא לידי ביטוי את:

  • שליטתו בספרות הרלוונטית;
  • להקפיד על כללי הכתיבה האקדמית (מבנה סדיר, כללי כתיבה מקובלים באקדמיה, כללי אזכור וציטוט תקינים);
  • להשתמש בכלי מחקר בסיסיים;
  • ולתרום נופך אישי משלו בדיון, שם יראה הסטודנט, לא רק שליטה בחומר הכתוב, אלא גם יכולת העמקה עד כדי הבנת המשמעויות והסקת מסקנות חדשות, במידת הנדרש.

בעוד הרפרט הוא תאורטי, העבודה הסמינריונית היא מעשית: תרגול העיסוק ברשתות לסוגיהן:

  • תוכלו לנתח מבנה של קבוצה ממקום עבודתכם או מספר תהליכי עבודה.
  • תוכלו לשלב ניתוח של עובדים ומערכות ממוחשבות ברשת אחת.
  • אלה שייבחרו לנתח מבנה ו/או מערכות מידע, יוכלו לעשות זאת במערכת אמיתית לניתוחי רשת בשם EFRON של חברת ייצור ידע.
  • תוכלו, כאמור, להעלות מספר תהליכים בארגון, לתרגם אותם לרשת ולנתח אותם; וגם לשלב רשת מבנה ורשת תהליך.
  • תוכלו אפילו לקחת סתם סיפור, להפוך אותו לסדרת פעולות ו'לתרגם' אותו לרשת.

[מקור התמונה: Photo by Luca Nardone from Pexels]

  • הקשיבו היטב לחומרי הקורס וחפשו את הנושא המתאים עבורכם. אם אתם עובדים בתפקיד ניהולי במקום עבודה יתכן ותוכלו לעשות במטלה שימוש שיועיל לכם גם שם. אל תהססו להתייעץ איתנו!

מטרת העבודה

הדבר החשוב ביותר הוא המטרה. ראשי הפרקים של העבודה מכוונים להשגתה;  והצלחת העבודה תלויה בכך, שהצלחנו להשיג את המטרה בסוף! תלו את המטרה מעל שולחנכם }ובדקו כל העת האם אתם צמודים למטרה או שאתם נסחפים. זכרו, עבודה נמדדת לא רק במה שיש בה אלא גם בדברים המיותרים שאין בה! יתכן שתגלו – תוך כדי הכנה – שאתם מעדיפים לשנות את הנושא. זה לגיטימי. אם אישרנו לכם, שנו בהתאם וודאו שהכל מתכוונן להשגת המטרה החדשה! במאמרי ובספרי, אני נוהג להתחיל תמיד עם מטרת העבודה גם בתקציר, גם במבוא וגם בדיון

סוגיית ציטוט המקורות

אחד הקריטריונים החשובים להערכת עבודה אקדמית טובה היא יכולת הכותב להפריד בבירור בין מה שהוא מביא מאחרים לתרומתו שלו. בחלק העוסק בעובדות קיימות אסור לנו להיות מקוריים. אנחנו צריכים להביא כל מה שכבר קיים גם שלנו (אם כתבו על זה כבר בעבר) וגם של אחרים; אבל לציין בפרוטרוט ממי לקחנו מה! הדרך להשיג זאת היא ציון קפדני של מקורו של כל משפט בעבודה שלא נכתב על ידנו:
  • אזכור בתום כל משפט בגוף העבודה שאיננו מקורי שלנו.
  • ורשימת מקורות (ביבליוגרפיה) בסוף העבודה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Cdd20 לאתר Pixabay]

קיימות שיטות שונות של אזכור ורישום מקורות. במדעי החברה אנחנו משתמשים בשיטה הקרויה APA.

[מדריכים לשימוש ב- APA יש בשפע באינטרנט. הנה למשל מדריך מצוין כזה. לחצו כאן]

למי שמכיר, תכנת WORD מאפשרת לכם איסוף ביבליוגרפיה מרוכז בכל שיטה, כולל APA.

אזהרה בטאבו:

רבים כותבים קודם את העבודה, ורק אז מתפנים לסדר את האזכורים והמקורות. אין טעות גדולה מזו! זו סתם עבודה סיזיפית שתכפיל לכם בעצם את זמן ההכנה של העבודה, אם תצליחו בכלל לאתר בסוף את כל המקורות... אני יודע, שלמרות אזהרותיי חלק מכם יתמיד בהתנהגות הזו... אז מי שיודע ללמוד מניסיונם של אחרים ירוויח; ומי שלא, יתגלח על ניסיונו בעצמו!

איך בנויה עבודה סמינריונית?

  1. שם העבודה.
  2. תוכן העניינים, כולל לוחות ותרשימים.
  3. תקציר.
  4. מבוא והמשגה.
  5. סקירת ספרות.
  6. העבודה המעשית.
  7. דיון.
  8. רשימת מקורות.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי reducept לאתר fexels]

הדגשים

  • שם העבודה צריך לשקף בצורה קולעת ומעניינת – ככל שניתן – את מטרתה! אם אתם מתלבטים, התייעצו עם אנשים שונים; וגם איתנו!
  • תוכן העניינים הוא טבלה פשוטה בעלת שלושה טורים: מס' סידורי, הנושא והעבוד. טבלה דומה יש לעשות לריכוז התרשימים ולריכוז הלוחות:

ולמי שמכיר, תכנת WORD מאפשרת לכם יצירת תוכן עניינים וריכוז הלוחות והתרשימים באופן אוטומטי.

  • התקציר נועד להציג בפני הקורא את עיקרי העבודה: את מטרתה; את הדרכים להשגתה; את הממצאים העיקריים; ואת המשמעויות והמסקנות. נכון לערוך אותו כך: מטרת העבודה היא... לצורך השגתה, עשינו... ממצאי העבודה העיקריים הם... המשמעויות והמסקנות העיקריות הן... תקציר מכינים בסוף, אחרי שסיימנו את הכנת העבודה!

[מקור התמונה: Photo by olia danilevich from Pexels]

  • מבוא הוא סוג של הקדמה, שמפרט את: נושא ומטרת העבודה; הדרך להשגתה: איך אנחנו מתכוונים להשיג אותה; המשגה של מושגים חשובים, אם קיימים (ראו בהמשך); חומר רקע שרלוונטי להשגת מטרת העבודה; הצגת ראשי הפרקים: איך בנינו את העבודה כל שתשיג את מטרתה!
  • מהי המשגה? המשגה היא הגדרה מסודרת של המושגים החשובים בעבודה, אם יש כאלה. למשל, אם מטרת העבודה שלי היא לתאר את ההבדל, בין מערכות מורכבות בטבע לארגונים, דבר מתחייב הוא למשל, להגדיר מערכת מורכבת מהי כבר בפרק המבוא. אם יש מספר מושגים, ניתן ליצור פרק המשגה נפרד, אחרי המבוא.
  • סקירת-הספרות כוללת את כל העובדות העדכניות ורלוונטיות לנושא העבודה. היא מקיפה את כל החומר הדרוש, כולל מאמרים קלאסיים בתחום, מחד גיסא; אבל, נטולת חומרים מיותרים, מאידך גיסא. החלק הזה הזה בנוי מפרקים שונים, לפי הצורך, באופן שישרת את מטרת העבודה. הדרך היא להתוות בהתחלה ראשי פרקים אפשריים, שישמשו לנו מצפן לכיוון המטרה; ולתקן בתנועה!
  • העבודה המעשית: במחקרים אקדמיים רגילים זהו בעצם הפרק שבו אנחנו מציגים את המחקר שלנו; וגם הפרק הזה הוא בעצם סוג של מחקר קטן... פרק העבודה המעשית כולל (1) את מטרת העבודה/המחקר; (2) את שאלת המחקר: מה אנחנו רוצים להשיג, בעצם? (3) את אוכלוסיית המחקר (4) את השיטה: מה האופן שבו אנו רוצים להשיג את מטרת המחקר?
  • הדיון - המשמעויות והמסקנות מהמחקר שלנו: עבודה מורכבת מעובדות, משמעויות ומסקנות. העובדות זה גוף העבודה, הדיון הוא המשמעויות והמסקנות שלך מתוך העובדות שהוצגו בעבודה(!). הדיון צריך להפגין חשיבה אנליטית, חקירה והצגה עצמאית. שאלו את עצמכם לגבי כל העובדות שבעבודה: "אז מה זה אומר? מה המשמעויות והמסקנות הנובעות מכך? על מי זה יכול להשפיע? מי יכול להשתמש בנתונים?  וכדומה" וכך תבנו את הדיון. הדיון מאפשר את קיומה של הבחנה ברורה, בין הצגת הדברים בשם אומרם; לבין דעתו של הכותב והניתוח שלו. פה אתם שוזרים מחדש את העובדות ומפתחים  משמעויות ומסקנות הנובעות מהן. הדיון צריך להפגין חשיבה אנליטית, חקירה והצגה עצמאית.הקורא אמור להתרשם, עד כמה המידע המוצג מנותח באופן הגיוני, תוך השוואת העובדות השונות, שקילת יתרונות וחסרונות, בחינת ההשלכות והבנת המשמעויות והמסקנות הנגזרות מהן. אין בדיון עובדות חדשות. רק משמעויות ומסקנות של העובדות שנכתבו בעבודה.

[מקור התמונה: Photo by Andrea Piacquadio from Pexels]

סגנון הכתיבה: איך לכתוב?

  • הכתיבה צ"ל קולחת וברורה, תוך שימוש, במידת האפשר, בתחביר פשוט ובמשפטים לא מסורבלים, המקלים על עריכה מסודרת של הדברים. משפטים קצרים ולא מורכבים: נושא, נשוא מושא. במשלב הלשוני יש לשמור על כללי הלשון האקדמי: הימנעות מסופרלטיבים, מתיאורים דרמטיים ומפרובוקציות לשוניות. משמע, אל תהיו 'פלצנים' (וסליחה על העגה הלא אקדמית...).
  • צ"ל קו רציונלי ולוגיקה פנימית בעבודה, המתפתחים דרך ראשי הפרקים, ומובילים להשגת מטרת העבודה.
  • צ"ל אינטגרציה בעיבוד החומר, בהצגת הדברים בסקירת הספרות ובדיון.
  • צ"ל חשיבה ביקורתית בעבודה לגבי המודלים והתיאוריות המוצגות בה; ההנחות שעליהן היא מתבססת; האינפורמציה הנמסרת בה; והממצאים שעלו במחקר.
  • אל תנפחו בנספחים: הזהרו מהנוהג "לנפח עבודות" דרך הוספת נספחים... אם החומר רלוונטי, מן הראוי להכניסו לעבודה. אם לא, מה הטעם? זכרו שגם הבודק מכיר שיטות כאלה ולא לטובה! שונה הדבר כמובן, כאשר המרצה מודע למה שאתם מכניסים וסבור שזה תורם ומועיל...

בדיקת העבודה

  • חשוב להבין: במדעי החברה, בדיקה של עבודה היא עניין סובייקטיבי! יכול להיווצר פער נכבד של דירוג בין בודק אחד לרעהו. על כן, כלל ראשון בהכנת עבודות הוא להבין, בדיוק, את דרישותיו של האיש הבודק את העבודה (אם יש לנו שליטה על כך) ולהיצמד אליהן.
  • ניתן לציין קריטריונים אובייקטיביים שונים, המבדילים בין עבודה טובה לעבודה שאינה כזו!

הנה 'רשימת מכולת' של קריטריונים כאלה

  • האם מטרת העבודה מוגדרת, באופן ברור? האם המטרה מוצאת את ביטויה, באופן קולע, בשמה של העבודה? האם הכותב עקבי בהגדרת המטרה או שבמקומות שונים בעבודה, מופיעות מטרות שונות?
  • האם קיים בעבודה דיון (ניתוח), שבו מרוכזות כל המשמעויות והמסקנות מתוך העובדות שהובאו בעבודה?
  • האם התשתית המושגית מוגדרת כהלכה?
  • מהי איכות סקירת החומר הקיים בתחום שבו עוסקת העבודה? מה מידת העדכניות שלו? האם הוא מקיף את כל החומר הדרוש (כולל מאמרים קלאסיים בתחום)? האם הוא נטול חומרים מיותרים
  • האם קיימים קו רציונלי ולוגיקה פנימית בעבודה? האם מתפתח רעיון רציונלי, דרך ראשי הפרקים, המוביל להשגת מטרת העבודה?
  • האם קיימת חשיבה ביקורתית בעבודה לגבי המודלים והתיאוריות המוצגות בה, ההנחות שעליהן היא מתבססת, האינפורמציה הנמסרת בה והממצאים שעלו במחקר?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי NIKOLAY OSMACHKO לאתר fexels]

  • האם שאלת המחקר הגיונית? מהי איכותם של שיטת המחקר, של אופן איסוף המידע והמקורות ושל רמת העיבוד שלהם?
  • האם כתיבה קולחת וברורה, תוך שימוש, במידת האפשר בתחביר פשוט ובמשפטים לא מסורבלים, המקלים על עריכה מסודרת של הדברים? האם נשמרים כללי הלשון האקדמי במשלב הלשוני, כמו: הימנעות מסופרלטיבים, מתיאורים דרמטיים ומפרובוקציות לשוניות?
  • האם קיימת הבחנה ברורה בין הצגת הדברים בשם אומרם לבין דעתו של הכותב והניתוח שלו?
  • האם התקציר מצליח להביא, בתמצית, את רוח הדברים המרכזית בעבודה?
  • האם קיימים אחידות והקפדה על כללי האזכור והביבליוגרפיה?

בקורסים אחרים שבהם תכינו עבודות, מומלץ תמיד לנתב את המרצה הבודק לטבלה שכזו, שנותנת לנו אינדיקציה איך ישוקלל הציון

מושגים

  • כתיבה אקדמית.
  • רפרט.
  • עבודה סמינריונית.
  • תקציר
  • מבוא והמשגה.
  • סקירת ספרות.
  • העבודה המעשית.
  • דיון.
  • רשימת מקורות.
  • המשגה

One thought on “נושא לימוד: אתגר הכתיבה האקדמית

  1. Pingback: סמינריון בניתוח רשתות ארגוניות: תוכנית הקורס - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.