גרשון הכהן: הסיפוח וזכויות האזרח

[בתמונה: למה אני סבור שיש יותר מדרך אחת לבחון זכויות אדם? כי אני אישית, אם היו נותנים לי לבחור בין 20 דונם זיתים לזכות בחירה, הייתי מוותר על זכות הבחירה. היא חשובה לי הרבה פחות.... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי enriquelopezgarre לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה מבוסס על דברים שנשא האלוף גרשון הכהן ב- 29 ביוני, בדיון במכון הישראלי לדמוקרטיה, תחת השם: "החלת ריבונות - המחיר האזרחי והחברתי".

*  *  *

בעיני יש יותר מדרך אחת לזכויות אדם. ובעיני - כאחד שחייו שלובים בחייהם של ערבים, בישראל וב"פלסטין" - אני מוכן עכשיו להיות ערבי. ואני חושב שחייו של ילד במזרעת אל קיבאלייה טובים יותר מחייו של ילד בתל אביב.

זה נובע מתפיסת עולם כוללת, שדוחה את טענת האוניברסליות, שהיא בסיס הנאורות: זכויות אדם נבחנות בהקשרים - תרבותיים ואחרים - והן משתנות ביחס להקשר.

יש הטוענים שיש רק שתי דרכים: או שתי מדינות לשני עמים; או לא דמוקרטיה. הדבר הבסיסי, שלימד אותנו אלברט איינשטיין, הוא שאין דבר כזה - לא בפיזיקה ולא בשום תחום אחר - שיש בו רק שתי אפשרויות. בין שני גורמים יש לפחות 4 אפשרויות; ואנשים שרואים רק שתי אפשרויות לוקים בנקודת עיוורון (blind spot), משמע, נוצרים "אזורים" בתפיסת העולם הפוליטית-מדינית, שהגישה הקיימת איננה מאפשרת להכיר בקיומם, או שהיא מדחיקה את משמעותם באופן מתמשך כך, שלא יאיימו על הסדר הקיים:

[להרחבה בנושא 'נקודת עיוורון', לחצו כאן]

במצב הזה, איינשטיין חוזר ישר לנקודות ההתחלה, משנה את האקסיומות של הגאומטריה ולוקח גאומטריה אחרת: אפשר, מסתבר, גם בלי אקסיומת מקבילים. בדומה, אני חולק על זה שהאבות המייסדים של המדינה חשבו רק על דמוקרטיה והיו מוכנים לוותר על חלקי ארץ תמורת דמוקרטיה. הכל נמצא בין מתחים שונים כשזכויות אדם זה רק חלק מהעניין.

למי מדברת האדמה?

למה אני סבור שיש יותר מדרך אחת לבחון זכויות אדם? כי אני אישית, אם היו נותנים לי לבחור בין 20 דונם זיתים לזכות בחירה, הייתי מוותר על זכות הבחירה. היא חשובה לי הרבה פחות.

זו שאלת יסוד בהומניזם. הדיון בהומניזם מראשיתו, עם קרל מארקס; וניטשה אחריו עד מישל פוקו - ואני בהחלט עם מישל פוקו בטענה נגד אוניברסליות -  בשביל זה, מישל פוקו התכתב עם חומייני ועם חמנאי ועם יתר חברי המהפכה האיראנית.

[בתמונה משמאל: רישום פורטרט של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, רישום ידני שנעשה על ידי על פי כריכת הספר "סדר השיח", בנובמבר 2006. יוצר הקובץ: רועי בושי, GFDL]

ולמה זה חשוב? כי בהומניזם בוחנים את מצבו של אדם בפער בין רצוי למצוי ביחס לאפיון של "מה מהות האדם". לגור במגדל בקומה 15 זה בעיני דיכוי. לגור בין הזיתים בדיר עמאר זה בעיני מצב טבעי ונכון יותר.

ותשאלו למי פה בארץ יש זיתים ולמי יש מסיק ולמי יש מרחב פתוח ושל מי הבתים יותר גדולים - ואני מוכן לקחת אתכם לסיבוב, בין אם זה באום אל פחם; ובין אם זה בדהריה; ואני מסתובב שם כל הזמן, בין היתר כי שם אני מרגיש בבית יותר מאשר בתל אביב; והיחס שלי לאדמה מזכיר את זה של אברהם אבינו: כאלה הם הערבים. גם היחס של יחיא סנואר הוא כזה; ואינני חושב שבארץ הקודש - ב'ארד אל מוקדס' - יש מקום לאנשים לא מאמינים.

כששאלו את דוד בן גוריון בוועדת פיל: "מה מקור טענתך ללגיטימיות על הארץ" הוא משיב ללא היסוס: התנ"ך. לא הצהרת בלפור! אין סיפור בלי זה! אחרת, איננו שונים מכל קבוצה קולוניאלית אחרת! מי שחסר את הסיפור של האמונה בהבטחת האלוהים, אין לו גם התחלת שיח עם הערבים המאמינים; כי אנחנו כולנו בני "הנביא איברהים". זה המשותף שלנו.

[בתמונה: התנ"ך... זה כל הסיפור! היוצר: גווידו רני Web Gallery of Art. התמונה היא נחלת הכלל]

מה זה אומר בתחושה? יעקב חזן, ממנהיגי מפ"ם (ראו תמונה משמאל) סיפר, שכשהיה בהכשרה חקלאית בחו"ל, היה בעל החווה שוכב מידי ערב על האדמה, ומצמיד את אזנו אליה. כששאל לפשר הדבר השיב לו בעל החווה: "אני מקשיב לאדמה. היא מדברת איתי". ענה לו: "אתה הרי אדם רציונלי. מה הקטע הזה?" החזיר לו בעל החווה: "תנסה. תשכב. אולי היא תדבר גם אליך". חזן מספר ששכב והקשיב ולא שמע כלום. הסביר לו בעל החווה: אתה לא בעל האדמה. היא לא שייכת אליך. לכן היא לא מדברת אליך! ומאז - סיפר חזן - כשחזרתי לארץ ישראל, בכל פעם אני שם אוזן על האדמה, והיא תמיד מדברת אלי!

[בתמונה משמאל: יעקב חזן - בכל פעם אני שם אוזן על האדמה בארץ ישראל, והיא תמיד מדברת אלי! התמונה היא נחלת הכלל]

אז האדמה בבקעת הירדן מדברת אלי; והאדמה בדיר עמאר מדברת אלי; זה יסוד העניין. תל אביב חשובה פחות ממרחב ההוא. לתל אביב יש תפקיד: "שער ציון". כך קראו לנמל תל אביב כשבנו אותו בשנות ה-30 של המאה הקודמת. זה תפקידה של תל אביב: להיות שער לירושלים.

זה העניין וזה הסיפור ורק במקום כזה יכולה להיווצר תשתית השלום: בכבוד ההדדי לאנשים, שהאדמה היא כבודם! כל הנחות היסוד שמשמיעים חסידי שתי המדינות נובעות מפרדיגמת חשיבה ליניארית; ואני אינני חושב באופן ליניארי. אני חושב שתהיה פה התהוות גדולה, ויקרו דברים, ויש דרכים רבות לעצב את מרחב שיתוף פעולה של החיים.

בא לי לעשות סרט על אנשים שחיים יום יום בשיתוף פעולה: נהגי משאיות, נהגי מערבלי הבטון, נהגי הטרקטורים... אלה חברי ואני מסתובב ביניהם ואוהב אותם. אתמול צילמתי שניים כאלה יושבים על שני דליים ואוכלים יחד ואמרתי להם: "אתם יותר מאושרים מראש הממשלה"... וזה לא סתם רומנטי. אלה האנשים שיודעים, יום יום, אחווה ודו קיום מהו; וירושלים לעומת תל אביב, היא דו קיום. כי בירושלים בבתי החולים ובבתי המלון ובמוסכים רואים את כולם; ובתל אביב זה שטעטל יהודי (עיירה יהודית גלותית).

[להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן]

[בתמונה: תל אביב כשטעטל יהודי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי nemo88 לאתר Pixabay]

אז אני מעדיף את ירושלים על פני תל אביב, גם בהיבט הזה. מבחינה זאת, כל רעיונות ההיפרדות הם רעיונות של אלה שמבקשים להיות עם הפנים לאירופה. אני שמח שאני במזרח התיכון; ואני תופס זכויות אדם במושגים של המזרח התיכון; ולא במושגים של קריטריון אבסולוטי אחד כמו שזה נראה בארצות הברית, שהעיקר הוא זכות הבחירה.

אחד הגנרלים האמריקנים שליוויתי בסיורו בארץ אמר לי פעם: "50 אלף אמריקנים מתים בכל שנה כהומלסים בקור וברעב; אבל יש להם זכות בחירה ויש להם שוויון הזדמנויות". אז פה אולי אין להם את שוויון ההזדמנויות הזה, אבל אף אחד לא מת ברעב וכולם חיים בכבוד, במיוחד ביהודה ושומרון; ואני בעד שכולם יעבדו; ואני נגד הגדר; ובוודאי שאם מכילים ריבונות לא צריך גדרות; ואני נגד חלוקה מונוליטית בינארית של שחור ולבן, של שם וכאן.

הדיון במכון הישראלי לדמוקרטיה (מהדקה 0302):

https://www.youtube.com/watch?time_continue=2&v=aYrPIB9Se-s&feature=emb_logo

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

2 thoughts on “גרשון הכהן: הסיפוח וזכויות האזרח

  1. באחת מנסיעותי למזרח במטוס חברת התעופה הירדנית נכנסתי לשיחה עם דייל ממזרח ירושלים, ובין השאר אמר לי "אנחנו כבר ניצחנו אתכם" הכיצד? שאלתי- השיב" אנחנו יודעים שלכול הישראלים יש כבר דרכון שני, ולמי שעוד אין מוכן לשלם הרבה כדי להשיג אותו, זה אומר שכבר בחרתם דרך נסיגה מכאן.- "מי שאינו מחובר לאדמה הזו- אין לו זכות עליה"!!!! והוא צודק

  2. נחמד מאוד המאמר בל והוא אבל גדול מאוד אם מסתמכים על התנך אז לא רק על חלקים ממנו אלה על כולו ושם יש גם ותקיא הארץ אתכם ושם יש גם לא תחונם ושם יש גם רת המתנות לבני ישמעאל ולבני אדום שאומרות שפה לא מקומם אל בהר שעיר ובמואב ועוד הרבה דברים על צורת הישיבה בארץ ישראל שהיא קדושה מכל הארצות ולכן צריך להתנהג בה בצורה שונה ומקודשת נכל הארצות ואת הדיבור הזה צריך ךשמוע ששמים את האוזן על האדמה ועד דבר חשוב שגר יהיה זרעך נאמר לאברהם אבינו ובאותו מעמד נאמר ועבדום ועינו אותם וכך אין טענה לערבים על בעלות בארץ ישראל רק מי שעבדום ועינו אותם הוא זכאי לואחרי כן יצאו ברכוש גדול ובארץ ישראל אין לצי תנך כמוך שאין חצי הריון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.