[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים 'על זנות וצביעות' לחצו כאן]
ברוך (בּוּקִי) נאה (חוץ מהיותו המדריך הנערץ שלי בצופים) הוא אחד מכתבי הפלילים המיתולוגיים של ישראל, שמנהל משך שנים יחסי אהבה שנאה עם משטרת ישראל. הרשימה הזו הופיעה בדף הפייסבוק שלו, והיא מופיעה גם כאן באישורו.
המאמר הזה של בוקי רגיש ומיוחד במינו (התגובות שלהן זכה ראויות למאמר נפרד...), בכך שהוא ממחיש לנו היטב את הטיפשות שבהפיכת השימוש בסם לעבירה פלילית, במקום להתייחס אליו כמחלה ולטפל בו בהתאם.
* * *
20 במרץ 2020. השעה 17:00; ואני במקום הנמוך ביותר בתל אביב, בסמטאות התחנה המרכזית הישנה... לא צילמתי, כי התמונה היא נוראת.
בפינות הרחובות, מתחת לסככות הבניינים, בגשם שוטף, עומדות עשרות עובדות ומחכות לקליינטים שלא מגיעים בגלל הקורונה. הן צריכות כסף למנה. כולן בקריז קשה. מוכנות לעשות גם ב-50 ש"ח. אין כמעט קליינטים. אנשים פוחדים. שומרים מרחק שני מטר. לא רוצים שהאישה שלהם תקרא בעיתון שחולה 827 היה ב"מגע צמוד" עם חולה מספר 799...
"יש כאלה שלא עושים חשבון. לא מתנשקים. מפנים ת'ראש הצידה לא נוגעים. גומרים והולכים". במקום הכי נמוך בתל אביב מכיווון שלא באים קליינטים לזונות המסכנות, שבפתח ה"בתי מלון וי.אי.פי" שברחוב ארלינגר, אפילו המשטרה ברחה. בעידן הקורונה כבר לא חוסמים את הכניסה לרחוב כדי שקליינטים לא יכנסו עם מכוניות.
באתי לעזור לחברות שלי "להסתדר ולשבור קריז" כי אפילו אלוהים לא עוזר להן בימי הקורונה. "הקליינט הכי טוב של הזונות בתל אביב היום, משלם ומזיין ת'מוח"...
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים 'על זנות וצביעות' לחצו כאן]
