לאחרונה פרסם דובר צה"ל את החלטת רמטכ"ל "להקים יחידה רב-ממדית ראשונה מסוגה, שתשלב בתוכה באופן אורגני יכולות חי"ר, הנדסה, נ"ט, אש, אוויר ומודיעין, כל שכן "תהווה מודל להקמת יחידות נוספות דומות בעתיד".

בנוסף (כך פורסם) החליט הרמטכ"ל, להקים את חטיבת המטה באגף התכנון. בשם "שילו"ח" (שיטות לחימה וחדשנות), בראשות קצין בדרגת תת אלוף, שתעסוק בחדשנות טכנולוגית של הכוחות, בראייה תפיסתית ורב זרועית. ללא ספק ניסוח יפה לתוכן מרנין, במיוחד לנו אזרחי מדינה שמזה 37 שנים, צה"ל שלנו לא תמרן וממלא לא זכה לניצחון ולהכרעה.

אלא שהפתרון בהקמת מסגרת חדשה, נראה כמעשה תמוה ובזבזני, ומעלה את השאלה, מדוע צריך, פעם אחר פעם, להמציא את הגלגל?

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

[תמונת הבסיס מאושרת לשימוש חופשי]

שהרי זה מכבר יודעת כל אם עבריה, כי הקרב הטקטי האופייני, ובוודאי הנשאף - נתפס כ "קרב אוגדתי". מידת ריחוקה של האוגדה או קרבתה להתנגשות הטקטית הנה כזו, שמאפשרת תכנון וניהול ישיר ויעיל של הסיוע האווירי הצמוד. משום כך, מהווה האוגדה את דרג הבסיס למימוש "הקרב המשולב הבין זרועי".

היכולת לניהול קרב הלילה - כלומר, לחימה רצופה יום ולילה - היא יכולת אוגדתית; שנחנה ב"אורך נשימה מבצעי" הזהה ליכולתה לפעולה טקטית עצמאית, ולאורך זמן. הרכבם של הגדוד והחטיבה - ובעיקר, מידיות מגעם עם הלחימה הפיזית - הם כאלה, שביכולתם להתמקד בלבדית במשימה הטקטית המידית, וטווח תכנונם הוא "טקט" טקטי אחד. חטיבה יכולה ליצור הצלחה, אך תתקשה להמשיך בעוצמה מספקת לשם ניצולה. לעומתם, לאוגדה טווח תכנון ולחימה ארך דיו, משום היותה מורכבת משלש/ ארבע חטיבות כולל גופי הסיוע והמנהלה.

[למאמר: “להמציא את הגלגל מחדש” – סימפטום של חולי ביורוקרטי, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'הצלחה', לחצו כאן]

ולענייננו. אילו השקיע המטכ"ל זמן ראוי, בהפקת לקחי המלחמות. ספק אם אי מי מחבריו, היה מסוגל להתעלם מהחובבנות השלטת בנוהל שבטרם קרב. החל, מהעדר סיורי מפקדים, בתכנון חפוז ובפקודות "תוך כדי תנועה".

כל זה נכון שבעתיים במהלכו של הקרב, שם מתבססות ההחלטות על העברת מידע גולמי, שאותם מעבירים הגדודים - במקום סיכומי מצב אופרטיביים - למפקדת החטיבה, כמסד להמשך משימת הגדוד, וכבסיס אמין לסיכומי מצב של החטיבות/אוגדות/פיקוד מרחבי והמטכ"ל; מה שפוגם באמינות החלטות המצביא (בכל דרג), לקבוע את המינון, המקום והזמן הנכון - כדי להכפיל את עוצמת כוחותיו במקומות הנכונים.

על כן בטרם השקעת משאבים וציפיות, בהקמת "יחידה רב ממדית", ראוי כי רא"ל אביב כוכבי יפעל כמו רב אלוף רפאל איתן (רפול) ז"ל, שאחרי מלחמת שלום הגליל שאותה ניהל, קבע את הפקת לקחיה כ"יעד על".

[לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]

[בתמונה: ראוי כי רא"ל אביב כוכבי יפעל כמו רב אלוף רפאל איתן (רפול) ז"ל, שאחרי מלחמת שלום הגליל שאותה ניהל, קבע את הפקת לקחיה כ"יעד על".. הצילום: אתר צה"ל]

למרות גניזת "ספר הלקחים", בידי מחליפו. יהיה די בעותק אחד כדי להשתכנע בצורך לשנות את תפיסת האימונים, מהיותה פגע רע במוכנות למלחמה - ולעיתים אף מהווה סיבה חסרת בסיס לשינוי במבנה הכוח.

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), “להמציא את הגלגל מחדש” – סימפטום של חולי ביורוקרטי, ייצור ידע, 5/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.