אמציה חן: להתכונן למלחמה שבשער

[בתמונה: מבצר הבופור. עם פרסום מסקנותיה של וועדת כהן לחקר ההרג בסברה ושתילה, נקברה תפיסת הביטחון הלאומי בכל חלקיה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי david55king קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

אחד הביטויים לאכזבה בתחומי הביטחון, עולה בקביעות לאחר פעילות החמאס ב"עוטף". משריפת שדות, מהומות על הגדר, ושיגור טילים אל ב"ש ועד גוש דן.

לא פלא, שבהיסמך על מה שהתרחש בעבר הרחוק, חש הציבור בצורך להכות בהם "כמו פעם"; אלא שבהרף קופא החרון, וצונח לתחתית הקיבה. תוצאה מ- 37 שנים, שבהם ערך הניצחון במלחמה מוזכר, אם בכלל, רק בשיעורי מורשת. לא פלא שלאחרונה שלשה גנרלים ואמן תקשורת, אימצו את הבורות והפחד השליט בכיפה, בהעמדת עברם הצבאי כאסמכתא לניהוג המדינה. זאת למרות, שללא מאמץ נתן לזהות את תרומת השלושה, לגלישה המתמשכת בביטחון הלאומי

המעציב מכל, מצוי איך לא, בקרב הטובים שבטובים. הללו יסבירו לך באריכות כי אותם גנרלים חפים מכל אשמה, מאחר והם כפופים לדרג המדיני.

אכן, מדאיג שאחרי 70 שנות עצמאות; פעולות גמול; בט"ש יום יומי; ומלחמות, לא הפנימו אותם מגלגלי אחריות - שאגב, חלקם קצינים בכירים בדימוס - שמזה 70 שנה, וביתר דיוק 52 שנים, נלחם צה"ל מול אותו אויב, באותו תא שטח, שממוקד בהשמדת ישראל.

יתרה מזו, לאחר ניסוחה של תפיסת הביטחון הלאומי (יוזמת בן גוריון 1952), המחייבת: " לצאת למלחמה בשטח האויב, לסיים אותה מהר כשנתן, ובהכרעה נקודתית ברורה". הפך הרמטכ"ל לקובע ולמבצע (כמובן לאחר אישור פורמלי), מתי, היכן ובאיזו עוצמה לצאת למלחמה.

אלא שמעשה שטן: דווקא ב"מלחמת שלום הגליל" - שלראשונה בתולדות ישראל התנהלה "לפי הספר". דהיינו: הממשלה הגדירה לצבא את מטרות המלחמה, וקיימה מעקב יום יומי על דרכי ביצועה - למרות, ואולי בגלל זאת, פתח ראש האופוזיציה חזית פוליטית בעורף, במקביל לשלבי גירוש ערפאת וחייליו מלבנון.

אפשר וטיעון האופוזיציה לצאת למלחמה אך ורק "כשהדם מטפטף", אכן שווה דיון אפילו שניים; אלא שבלהט הוויכוח הפוליטי בעד ונגד, נתפסו מסקנותיה של וועדת כהן (חקר ההרג בסברה ושתילה), כאסמכתא לטיעון האופוזיציה - בלי דעת שבכך נקברה תפיסת הביטחון הלאומי בכל חלקיה, ובכלל זה, וויתור מרצון על יוזמת הצבא, לקדם את הרעות שבשער.

כך ללא מחויבות ליזום ו"להעתיק את המלחמה אל שטח האויב...", ומשום תת הבנה על כך, שישראל מצויה במלחמה מתמשכת - והנגזר מזה, בחובתו ואחריותו לניהול המלחמה - החליט רא"ל משה לוי ז"ל, להוריד מעליו (כרמטכ"ל) את גלימת המפקד היוזם, בהמתנה להנחיות הדרג המדיני!

שלא נתבלבל, המדובר בו ובכל מפקדי צה"ל שבאו אחריו!

מאחר וחברי הקבינט אינם מיומנים, להנחות את הצבא, "לתקוף חזיתית ואו באיגוף מימין ומשמאל" - כשלצידם מטכ"ל חסר יוזמה התקפית. בלט בעימותי הכוח חסרון הניצחון וההכרעה, חליף לתיקו מאכזב.

לפיכך, ממש הכרחי לבצע בדק בית במערכת מקבלי ההחלטות, בתואם לעולה מדברי המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, כי אכן: "עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה"...

[בתמונה משמאל: חיים נחמן ביאליק. הקובץ הועלה לויקיפדיה על ידי אברהם סוסקין, אוסף התצלומים הלאומי, והוא נחלת הכלל]

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'הכרעה', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “אמציה חן: להתכונן למלחמה שבשער

  1. Pingback: על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. לצערנו מעל הדרג המדיני עומד הדרג המשפטי,שדעותיו שמאלניות במוצהר,והוא מאיים בחקירה ושפיטה מול כל מי שיסטה כהוא זה מערכי השמאל המזוייפים.דוגמא קטנה באינתיפאדה הראשונה, מערכת המשפט דיברה על דגל שחור שמתנוסס על כל פגיעה במפגינים פלסטנים, נשמע הומאני אבל זה הביא למותם של אלפי פלאסטינים ויהודים בהימשכות האינתיפאדה הראשונה והשנייה,לעומתנו המצרים שלחו לאינתיפאדה שנפתחה מולם ברפיח , ג'יפ עם 3 חיילים ומכונת ירייה וחיסלו על היום הראשון 50 מפגינים,ובזה הסתיימה האינתיפאדה בצד המצרי,צעד שנראה לא הומאני,במבט לאחור אצל המצרים הלא הומאנים נהרגו 50, אצלנו עם הערכים המסולפים של בגץ והשמאל נהרגו אלפים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.