האם יש קשר בין הכאת ילדים, לאכזריות ביחסים בינלאומיים?

 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן]

המומחה הארגוני - החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 - פרופ' יצחק אדיג'ס (ראו תמונה משמאל)פרסם ב- 8 בפברואר 2019 בבלוג שלו השערה מעניינת: שקיים קשר ישיר בין תרבות הכוללת הכאת ילדים ושימוש באלימות קשה ביחסים הבינלאומיים. האמנם?

[מקור תמונתו של יצחק אדיגס משמאל: פייסבוק]

אדיג'ס מציע את התזה, שלהכאת ילדים חסרי ישע יש השלכות רחבות יותר מההקשר האישי או המשפחתי. הן מעבירות לילד מסר, לפיו הדרך לפתור בעיות היא באמצעות כוח. כשהילדים גדלים המסר הזה טבוע בהם. 

לכך, טוען אדיג'ס, יש קשר ליחסים בין אישיים ובינלאומיים. הוא מעלה את הסברה, לפיה מדינות - שבהן מקובל להכות ילדים - הן יותר תוקפניות ביחסים הבינלאומיים שלהן מאשר מדינות שבהן לא נהוגה הכאת ילדים. הוא מביא כדוגמה את הזוועות שבוצעו במלחמות הבלקן; או את מה שמתרחש במזרח התיכון, ומציע לקשר זאת לעובדה, שאנשי המדינות הללו למדו מילדות להשתמש בכוח ככלי לפתרון בעיות.

[בתמונה: קציני המשטרה המלכותית הקנדית ונחתים אמריקניים פותחים קבר אחים בקוסובו במהלך המלחמה, העקובה מדם, שהתחוללה שם. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי DoD photo by Sgt. Craig J. Shell, U.S. Marine Corps. קובץ זה הוא נחלת הכלל]

דוגמה הפוכה על פי אדיג'ס היא מדינות סקנדינביה, שתושביהן לא מכים את ילדיהם; זה אפילו בלתי חוקי לעשות זאת; והם חיים בשלום זה דורות... 

[לבלוג של יצחק אדיגס (באנגלית), לחצו כאן].

הוא צודק?

למרות שהתזה הזו של אדיג'ס היא הגיונית לכאורה, המציאות היא, מן הסתם, מורכבת הרבה יותר.

האם גרמניה הנאצית - אחת המדינות התרבותיות בעולם, הפכה למפלצת כי ילדיה הוכו בילדותם? ממש לא! ב- 2015 התפרסמו תוצאות מחקר, שבו חוקרים מארצות הברית ומשווייץ בחנו סקרים שנערכו בשנים 2006-1996, שבהם נשאלו אזרחים גרמנים על שלל נושאים. המידע, שנלקח ממאגר "סקר החברה הגרמני", כולל את השקפותיהם של 5,300 איש מ-264 כפרים וערים ברחבי גרמניה; ומסתבר שגרמנים לא-יהודים תארו את חוויית ילדותם ולימודיהם כשקטה וכמהנה. זאת, למרות שעברו אינדוקטרינציה ושטיפת מוח בתחומים מסוימים (AP, 2015).

[בתמונה: נערים גרמנים במצעד נאצי בברלין, 1936. הגרמנים שהיו נערים באותה תקופה הגדירו את ילדותם כשקטה וכמהנה... צילום: AP]

כמו החגב שהופך לארבה...

אלימות קיצונית היא סוג של מה שמכונה: התנהגות קולקטיבית (Collective behavior) או התנהגות נחילית (Swarm behavior) של קבוצה. זה מצב שבו הפרטים במערכת מורכבת מוותרים על מטרותיהן הנפרדות ומתנהגים כגוף אחד - כקולקטיב - המציית לחוקי תיאום, להשגת מטרת הקבוצה.

[להרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית' לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'מערכת מורכבת' לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'מטרות של מערכת מורכבת' לחצו כאן]

[בתמונה: אנשים מתנהגים בצורה שונה בקבוצות... צילום מסך מתוך סדרת הטלוויזיה בול (Bull). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מושג קרוב הוא דה-אינדיבידואציה (deindividuation): מצב, שבו פרט בקבוצה חברתית חש שהוא מאבד את זהותו האישית, ומתמזג עם זהות הקבוצה. כשהזהות היא קולקטיבית, האלימות, מטבע הדברים, חריפה יותר. אנשים עושים מעשים שלא יעשו במצב שבו הם מזוהים כפרטים...

[להרחבה בנושא 'דה אינדיבידואציה' לחצו כאן]

כיוון שמערכות מורכבות פועלות בצורה דומה, התופעה הזו קיימת גם בטבע: קבוצות משנות צורה והתנהגות כאשר הם מזהים סכנה לקיומם. הדוגמה הקלאסית היא החגבים: חגב בודד חי לבדו, נמנע ממגע עם בני מינו ואינו מהווה איום.

אולם, כשהסביבה מתדלדלת וחגבים מזהים סכנה הישרדותית, הם עוברים טרנספורמציה פיזית ומנטלית והופכים לארבה - מליוני חרקים המאפילים את השמיים בטווח של כמה קילומטרים, וחוצים יבשות במעופם (ראו התמונה למעלה), תוך חיסול של יבולים  וחיות משק, מעין צבא מהגיהינום... ההבדל בין חגבים בודדים לבין מצבם הקולקטיבי - הארבה - כה גדול, עד שבעבר סברו ביולוגים שמדובר בשני מינים נפרדים (סל ואייזנהרט, 2015, עמ' 86-85).

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Pascal Terjan לאתר flickr]

התנהגות זו - בין אם של בני אדם או של גורמים אחרים בטבע - אינה ניתנת להסבר במונחים אינדיבידואליסטים (עידן, 2014, ע' 28). היא מתרחשת כאשר נוצרת סכנה משמעותית של הישרדות על הקבוצה. לכן, מטרת הקבוצה היא הישרדות.

אז אדיג'ס טועה? מה דעתכם?

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “האם יש קשר בין הכאת ילדים, לאכזריות ביחסים בינלאומיים?

  1. Pingback: התעללות בילדים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *