גרשון הכהן: בין אביגדור ליברמן לג'יימס מאטיס

[מקור תמונתו של אביגדור ליברמן: פייסבוק; מקור תמונתו של גיימס מאטיס: פייסבוק]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]

ליברל

.

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

שני שרי ביטחון התפטרו לאחרונה - בישראל ובארצות הברית: אביגדור ליברמן וגנרל ג'יימס מאטיס.

כל אחד מהאירועים התהווה כמובן בהקשר ייחודי ולכל אחד מהם הסבר שונה.

בכל זאת, במקום להתמקד בממדים האישיים שהביאו להתפטרות השרים, ראוי לעיין במתח הבסיסי המתקיים באורח מובנה בין תפקיד המנהיג העליון המופקד על הנהגת המדינה, לבין תפקיד השר לענייני ההגנה והביטחון.

מדובר במתח בסיסי שהוכר כבר בעידן הקדום. היציאה למלחמה והחרדה מתוצאותיה נתפסו תמיד כמבחן עליון למלך ולממלכה. שבטי ישראל בדרישתם למלוכה ביקשו משמואל הנביא: "מלך ככל הגויים שיצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו". נכון שגם מלכים  גיבורי מלחמה, כמו דוד, נעזרו בשר צבא. אולם מבחינת העם, החרדה האיומה ממלחמה ומתוצאותיה כצעד אל הבלתי נודע, כוונה תמיד ישירות אל המלך.

[בתמונה: הכמיהה למלך (אילוסטרציה). תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

גם בעת החדשה ובמדינה המודרנית, ציפייה קמאית זו ממנהיג לאומי לדומיננטיות אישית מול אתגר המלחמה, לא השתנתה. סרט המופת הבריטי: "השעה האפלה" ביטא היטב את מנהיגותו ההרואית של ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל (Winston Churchill; ראו תמונה משמאל) למול אתגר המלחמה. באופן חתרני, הסרט הציב במידה רבה כמיהה לשובה של מנהיגות בשיעור קומה דומה.

[תמונתו של וינסטון צ'רצ'יל משמאל היא נחלת הכלל]

כל עוד מתנהלים ענייני הביטחון והמלחמה על מסילה נשלטת וצפויה מראש, הפקדת ענייני הביטחון בידי שר ממונה, אינה מעוררת סיבוכים. כמו להפקיד רכבת בידי נהג הקטר.

אולם, במבוכת שעת החירום, לנוכח החלטות הרות גורל, עיני הציבור מופנות ישירות אל האיש העומד בראש המדינה. בלבטי עיצוב האסטרטגיה, לא מן הנמנע שיתגלו מתחים בין שר הביטחון, לבין ראש הממשלה או הנשיא, ותיווצר מחלוקת. בנקודה זו כאשר ראשי ממשלה ונשיאים לוקחים את העניינים להנהגתם הישירה, טבעי ששר ביטחון יקלע למצוקה.

בחוק האמריקאי – חוק גולדוותר וניקולס- העניין הוסדר במלואו: הנשיא הוא המצביא העליון  והוא גם פועל בשרשרת הפיקוד בניהול המלחמה ישירות מול מפקדי הזירות. במדינת ישראל, העניין סבוך יותר: ראש הממשלה אינו המפקד העליון, אלא הממשלה. בכל מקרה סמכויות שר הביטחון לכשעצמו, אינן מעניקות לו דומיננטיות על פני יתר שרי הקבינט. פוטנציאל התסכול שלו מובנה כך בבסיס הגדרת הסמכויות - האם הוא רק "חניך תורן", האיש המוביל בענייני ביטחון  עד לרגע שקורה משהו רציני?

פוטנציאל התסכול קיים גם במערכת האמריקאית המוסדרת למופת. בצמתי החלטה משמעותיים, מזכיר הגנה יכול למצוא עצמו ללא ההשפעה, שהיה מצפה שתהיה לו. היו כמובן מזכירי הגנה רבי השפעה דוגמת דונלד רמספלד, שהוביל בסתיו 2001 בדומיננטיות אישית יוצאת דופן, את השבועות הראשונים למלחמה באפגניסטן. הדבר נבע ממידת האמון העמוקה שרכש אצל הנשיא ג'ורג' בוש הבן. אולם במקומות שנאמנות כזו אינה קיימת, ושני נושאי התפקיד  אינם פועלים כאיש אחד, התפטרות השר הופכת לכרוניקה צפויה מראש.

מתוך הכרת פוטנציאל מתחים זה, ראשי ממשלה במדינת ישראל, החל מדוד בן גוריון, יצחק רבין ואהוד ברק, העדיפו לשאת גם בתפקיד שר ביטחון. הפיצול בין התפקידים הופך למורכב, לא רק לנוכח מצוקת ניהול המלחמה, אלא גם ובמיוחד במקום בו מגיע ראש הממשלה להגיון אסטרטגי סמוי, שמוטב לו להישמר מחשיפתו. אם יידרש לתאם אותו עם שר הביטחון בעל גישה עצמאית ויקלע למחלוקת, הגיונו ייחשף ויחולל התנגדות ציבורית גם בקרב תומכיו.

[מימין לשמאל: מקור תמונתו של אהוד ברק:  פייסבוק; מקור תמונתו של בנימין נתניהו: פייסבוק; תמונתו של יצחק רבין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב סער, לע"ם. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; תמונתו של דוד בן גוריון נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הנס חיים פין, לע"ם, והיא נחלת הכלל]

זו להערכתי, צומת המחלוקת בה עמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהעדפתו להימנע מהסלמת סבב הלחימה האחרון ברצועת עזה. בעיצומה של מלחמת העצמאות, בהימנעות מכיבוש ירושלים המזרחית, עמד בן גוריון במקום דומה שיכול ללמד על מצוקת נתניהו. בנסיבות אלה, עדיף למנהיג הלאומי לשאת בעצמו גם בתפקיד שר הביטחון.

,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *