מאיר גלבוע: מיועץ לרועץ – מנדלבליט נגד חקירות של שחיתות פוליטית

[תמונתו של אביחי מנדלבליט נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Prokurator11  קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מאיר גלבוע 2

ד"ר מאיר גלבוע הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל.

לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים.

לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.

*  *  *

רק תחת לחץ בג"ץ פרסם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט הנחיה בנושא בדיקה מקדימה, במקום פתיחה ישירה בחקירה נגד בכירים. הנחייתו מעקרת חקירות נגד בכירים בכלל ובחשדות של שחיתות פוליטית בפרט.

הביקורת של בית המשפט העליון על ההנחיה, התמקדה בהפרת עקרון השוויון, שהוא חשוב כשלעצמו. ברשימה זו אמנה את הפגיעות (העיקריות) בחקירה, פגיעות שתאפשרנה לחשודים לחמוק מעונש:

לפי ההנחיה, אין לגבות עדות, קל וחומר חל איסור לחקור תחת אזהרה את נשוא התלונה, שבעדינותו הרבה קורא לו מנדלבליט "נילון" ולא "חשוד", כפי שצריך לקרוא לו. כיוון שהידיעה על ה"בדיקה" תגיע לאותו חשוד, החקירה לא תהווה הפתעה עבורו, ועד להחלטה על פתיחה בחקירה, אם בכלל תהיה כזו, הוא יוכל להתכונן לחקירה, לתאם גרסאות, להשפיע על עדים ולשבש את החקירה בדרכים נוספות. באסרו לבצע חיפושים, מאפשר מנדלבליט לחשודים להשמיד ראיות, להסתירן או שעם חלוף הזמן הן יאבדו וגם זיכרון העדים יתעמעם.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

מאחר שמנדלבליט אוסר על ביצוע האזנות סתר בעת בדיקה מקדימה, שניתן לבצען ללא ידיעת החשוד, נותרות בידי המשטרה כמעט רק פעולות גלויות, והחשש שדבר קיום הבדיקה יגיע לידיעת החשוד הופך לוודאי. האזנות סתר הן כלי חשוב ביותר לאסוף ראיות אמינות וקבילות ללא הפרעה. היותן נסתרות דווקא מסייעת לשמירה על שמו הטוב של החשוד, אם ההאזנות יפריכו את החשדות. העדרן אף לא יאפשר למשטרה לדעת על שיבושי חקירה על ידי החשודים, אם יהיו כאלה. גם בכך, מנדלבליט מבטיח שהבדיקה תוליד את סגירתה.

מנדלבליט יאשר פתיחה בחקירה נגד בכיר רק אם יאספו נגדו ראיות משמעותיות. אולם, נגד "פשוטי העם" המשטרה חוקרת גם כאשר הראיות אינן ברמה גבוהה. די בתלונה פשוטה כדי להצדיק פתיחה בחקירה נגד אחרים. הוא מפרש את החוק לטובת הבכירים. לפי החוק, על המשטרה לפתוח בחקירה כאשר נודע לה על ביצוע עבירה ותו לא. בית המשפט אישר פעולות חקירה חודרניות, ואפילו מעצרים, כאשר הראיות היו קלושות, כגון כאשר שוטר מריח ריח של סם, עדות על פי השמועה, מידע מסוכן ועוד ראיות חלשות, שאף אינן קבילות במשפט עצמו.

מי שהיה נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס (ראו תמונה משמאל) כתב כי אין לפסול הגשת כתב אישום נגד איש ציבור בכיר, אף אם חומר הראיות הינו גבולי ולא הגיע לרף של סיכוי סביר להרשעה (שהוא הרף שקבע בית המשפט העליון להגשת כתב אישום), הגם שהוא קרוב מאד לרף זה.

[תמונתו של השופט אשר גרוניס משמאל, נלקחה מהאתר הרשמי של הרשות השופטת של ישראל (רשימת השופטים באתר).]

עמדה דומה מאד ביטאה גם פרופסור רות גביזון. ואם ניתן להגיש כתב אישום נגד בכיר כאשר חומר הראיות גבולי, קל וחומר יש לנהוג כך בפעולה פחות חמורה ופחות פוגענית כפתיחה בחקירה.

הנחייתו האחרונה של היועץ המשפטי לממשלה נותן הנחות לבכירי השלטון, מערימה מכשולים גבוהים על דרכה של המשטרה, מסמנת לבכירים דרכים להתחמק מלתת את הדין על מעשיהם ונותנת רוח גבית למושחתים ולשחיתות.

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

One thought on “מאיר גלבוע: מיועץ לרועץ – מנדלבליט נגד חקירות של שחיתות פוליטית

  1. Pingback: על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.