[בתמונה: ראש אגף משאבי אנוש שלח המשטרה, אז, תנ"ץ גילה גזיאל, מתראיינת בתקשורת בשיער פזור. אם שערה היה אסוף היא הייתה נשמעת טוב יותר? מקור התמונה: ערוץ 2]
[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]
ביולי 2014 התראיינה תנ"ץ דאז, גילה גזיאל - לימים ראש אגף משאבי אנוש במשטרה - לערוץ 2 באחד הראיונות היותר מרגשים ששמעתי איתה. האם הראיון היה מכובד יותר ואפקטיבי יותר אם שערה של גזיאל היה אסוף??
לחלופין, דוברת משטרת ישראל, נצ"ם מירב לפידות, מופעה כל העת בתקשורת בשיער פזור. האם הראיונות איתה היו מביכים פחות אם שיערה היה אסוף?
כך או כך, מאור חדש זרח בשמי משטרת ישראל: ראש מדור משטר ונוהג (היום כבר סגן ניצב... פעם היה פקד ו'אפקטיבי' לא 'פחות'...) פרסם מנשר לנשות המשטרה, ובו מצוינת חובת איסוף השיער לשוטרות במצבים מסוימים. אחד מהם הוא בעת ראיונות בתקשורת.
מי שגילה את המסמך, הפיצו והפך אותו לויראלי, היה, כרגיל, אהובנו, עו"ד פנחס פישלר הבלתי נלאה (ראו תמונה משמאל).
כאמור, רק פורסם, ומיד הפך המכתב ל'אש ויראלית', שליכחה את הרשתות החברתיות. הנה דוגמית:
אגב, אם היה תפקיד רמ"ד משטר ונוהג מאויש ע"י אשה, הפארסה הזו לא הייתה מתפרסמת. אשה יודעת היטב שרוב שנשים מתבגרות סובלות (כמו גברים אבל פחות...) מדילול שיער בראש, ולכן, איסוף שיער יראה, לעתים, רע... המופיע בתקשורת צריך להיראות במיטבו ולהרגיש טוב עם עצמו; ואת כל אלה מוטב להשאיר לאלה שמבינים באסתטיקה ובתקשורת, לא במשמעת...
מי צריך את המסמך הזה (חוץ מרמ"ד משמעת)? כמובן שאף אחד (הוא גם יבוטל או לפחות יתוקן, מן הסתם, אחרי שהיוהל"ן תתערב...), אבל, זו הרי מהותו של 'מנגנון חולה': לייצר תילי תילים של הנחיות, שהמשקל הסגולי של כולם ביחד הוא פגיעה ביכולת הארגון להשיג את מטרותיו...
ברוכים הבאים ל'מפעל הזבל' של המנגנון הביורוקרטי
'מפעל הזבל של הארגון' הוא כינוי למכלול פעולות הסרק המבוזבזות של ארגון, שאינן מייצרות ערך: כשלים ונפל בפס הייצור; בזבוז בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום, ובמאמצים פקידותיים וניהוליים.
ארגונים בריאים נאבקים בתופעה הזו של 'מפעל הזבל' עד חרמה, מפני שהוא עולה הון כסף. ארגונים ממשלתיים לא נאבקים כי מי שמשלם זה אנחנו, וככל שיוציאו יותר, יוכלו לדרוש יותר...
[להרחבה על 'מפעל הזבל' של הארגון בכלל ובמשטרה בפרט, לחצו כאן]
על כן, 'הר זבל' גדול במיוחד מאפיין ארגונים שמצבם בעייתי. למשל, כאלה הסובלים ממה שמכונה שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים. הארגון שורף אנטרופיה רבה על פעולות סרק ומכלה את משאביו.[להרחבת המושג, 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'שריפת אנטרופיה', לחצו כאן]
משטרת ישראל, כידוע לכל, היא ארגון חולה. המחלה הזו ממארת וסיכויי הריפוי שלה קלושים. בתוכה מסתתר גידול סרטני, רב ממדים, של מנגנון ביורוקרטי ענק ובעייתי, השולט על תהליכי קבלת ההחלטות וימנע יישום כל רפורמה אמתית, שתפגע בעוצמתו.
אבל המחלה הזו, איננה משטרתית דווקא ואופיינית לכל מנגנון ביורוקרטי ש'עלה על גדותיו' והבאיש. כדי שאנשי המשטרה (והגמלאים) שבינינו ירגישו טוב יותר, אצטט שני קצינים בכירים (לשעבר) מצה"ל:
הראשון, אלוף משנה עימנואל ולד ז"ל (1987; יחזקאלי ושלו, 1996), לשעבר ראש מחלקת התכנון שטען בספרו האלמותי, 'קללת הכלים השבורים' (ראו תמונת כריכה משמאל), כי
"התסבוכת הבירוקרטית... אינה ניתנת להתרה: קציני מטה מוצאים עצמם טובעים בניירת... מורכבות ההליכים והנהלים, פיצולם והשיעמום שבעבודת הניירת מפחיתים את הסיכוי להתמודדות עם סוגיות "שלמות" ועם נושאים "כוללים", ומסיטים את הדגש מהעיקר לכיוון ההתעסקות בפרטים ובטפל."
השני, תת אלוף יצחקי חן לשעבר מפקד בית הספר לפיקוד ומטה בצה"ל שטען, כי:
אנחנו... מעמיסים על עצמנו תלי הוראות, ובחלקן חשובות. אך התהליך הזה גם גורם נזק, המוביל לפיקוד מכניסטי, מרובה פרוצדורות, שאינו מבחין בין עיקר לטפל... (ידיעות אחרונות, 1995; יחזקאלי ושלו, 1996).
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]
ויש המאמר הזה גם מסר למפכ"ל המיועד...
לא משנה כמה תתאמץ, תמיד יהיה פקיד המנגנון התורן, שידחוף לך סיכה לעין... זה טיבו של מנגנון שעלה על גדותיו!
ולסיום...
מקורות והעשרה
- ולד עמנואל, קללת הכלים השבורים, הוצאת שוקן/ירושלים ותל-אביב, 1987, ע' 156.
- פנחס יחזקאלי (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 7/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה, ייצור ידע, 23/8/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
צריך לכתוב את הנהלים בצורה פנקציונלית ומודולרית, כאשר כל נוהל מתחבר לאחרים דרך אינדקס המערכת. אפשר לעשות את זה בכלים של היום די בקלות. הנהלים בשיטה של היום הם מפגע ניהולי בגלל הבירוקרטיה כמו שנכתב במאמר, וגם בגלל הטעויות הרבות שבתוכם – דבר בלתי נמנע נוכח הסיבוך והקשרים הרבים בין הנהלים.
אם זה מנחם, זה קורה בכל מקום, בבנקים זה קורה הרבה יותר מבמשטרה. צריך להבין שלמרות האופי התמלילי, מערכת הנהלים היא מערכת מידע ותפעול לכל דבר. הבעיה המיוחדת בה היא שחומר ישן לא יוצא משימוש, וממשיך להתקים לעתים עשרות שנים. חלק מהטעויות בנהלים נובע מכך שהם מתיחסים לסביבת תפעול שעבר זמנה, וגם – הפורמטים ואמצעי האחזור הינם מגוונים, מה שעושה את המידע במערכת ל"בלתי מפוקח" וקשה לשליטה ובקרה.
כתוצאה מכל אלה, ככל שמערכת הנהלים מתפתחת כביכול, במציאות זה להיפך, היא סוחבת אחריה שובל גדול יותר של חומר, האיכות שלה מדרדרת, והשליטה בה נעשית קשה (פי חזקת N – מספר הנהלים, ואחרי 500 עמודים אפשר להפסיק לספור 🙁 ). לא ידעתי ב- 1995 כשהתחלתי להתעסק עם הנושא, שהנהלים הם למעשה הסנונית הראשונה של ביג דטה! יחד עם זאת, מאחר ויש להם מסגרת ויעוד ברורים, ניתן ליצר עבורם מודל אנליטי ולארוז אותם מחדש בצורה אחידה, פשוטה, נוחה יותר לכל סוגי המשתמשים, והעיקר, להבנתי – מבוקרת שגיאות.