תקציר: סיפור בנייתו של מגדל בבל, הוא האפילוג של סיפור המבול. למרות המכה האנושה שהנחית האל על העולם, בני האדם מנסים הפעם דרך אחרת להתקרב אל האל המרוחק מהם, ובדרך לשם לשלוט גם באיתני הטבע ואולי גם באל עצמו. הדרך שהם בוחרים, תוך השימוש בטכנולוגית בנייה חדשנית, ושפה אחידה המובנת לכולם, הינה מלמטה למעלה…

[לקובץ המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 באוקטובר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על פרנץ קפקא באתר 'ייצור ידע'. למאמר האחר לחצו כאן:

• אבי הראל: היתכנותה של עקדת יצחק על פי פרנץ קפקא.

*  *  *

סיפור המבול בפרשת נח בספר בראשית, תופס מקום מרכזי בהיסטוריה המקראית, קודם הופעתם של אבות האומה ועם ישראל. המבול שבא בעקבות השתרשותה של השחיתות החברתית והמוסרית, מסמל נקודת בריאה חדשה, שבה כל האנושות מתייחסת מנקודת הזמן של נח ובניו. המיתוס של המבול קיים בקרב עמים רבים בזמן העתיק, אך פרט לסיפור המבול של מסופוטמיה, אין זיקה של ממש בין המיתוסים הרבים לבין הסיפור המקראי. שלושת החיבורים העתיקים ממסופוטמיה שבהם מתואר המבול הם: עלילות המבול השומרית, עלילת אתרח'סיס, ועלילות גלגמש[1]. שני החיבורים הראשונים שנכתבו במאה ה-17 לפני הספירה, הגיעו אלינו באופן מקוטע. לעומתם, עלילות גלגמש נשתמרו כמעט בשלמותם ולכן קל לערוך השוואה בינה לבין סיפור המבול המקראי.

במקרא, הפועל היוצא של המבול, או ליתר דיוק האפילוג שלו הוא בניית מגדל בבל[2], כפעילות מתריסה של בני האדם כלפי האל שמחה את היקום במי המבול קודם לכן. סיפור בניית המגדל בבבל, מראה על ידע של המקרא אודות שיטת הבנייה שהייתה נהוגה באותו זמן במסופוטמיה. המגדל נבנה על פי המסופר, מלבני טיט מיובשות, ואשר חוזקו על ידי חומר מיוחד, שהחוקרים מזהים אותו כסוג של אספלט. על פי הידוע[3], בכל עיר קדושה במסופוטמיה, היה בנוי בטבורה מגדל שהתנשא לגובה רב, שחלש על העיר וסביבותיה.

במסופוטמיה, יצגו מגדלים אלה את הקשר בין השמיים והארץ, או ליתר דיוק בין האלים ובני האדם. לכן, מגדלים אלו היו מקור גאוותם הדתית והלאומית של אנשי מסופוטמיה, בדומה לחשיבות הדתית והלאומית שניתנה למגדל בבל בסיפור המקראי. הבונים המקראיים של מגדל בבל, ניסו בבנייתו לנסות ולהביא למהפכה שבין השמיים והארץ, עת האל התרחק מהאדם בעקבות גירוש האדם הראשון מגן עדן, ומחיית היקום על ידי מי המבול. אירועים אלה ואחרים, מדגישים את הניתוק בין האל לבני האדם, ואת התסכול הרב של אלה האחרונים. מגדל שראשו יגיע לשמים, אולי יחדש את הקשר האבוד הזה, ויפחית את התסכול האנושי כל זמן שנתק זה קיים.

בניית המגדל יש לראותו כניסיון של תנועה מלמטה למעלה, להגיע מהעולם האנושי לעולם האלוהי המרוחק. בעצם אם זו כוונתו של מגדל  בבל, אזי כל אדם בונה לעצמו מגדל פרטי שכזה, כאשר הוא רוצה להגיע להשגה רוחנית/שכלית. אבל, כל מגדל שכזה דורש גם סוג של יסודות וחפירה עמוקה מקדימה. דווקא את אלמנט החפירה תפס פרנץ קפקא[4] כמוטיב המרכזי של מגדל בבל:" מה בונה אתה? חפץ אני לבנות מעבר תת קרקעי. התקדמות כלשהי היא מן ההכרח. נקודת התצפית ממנה אני משקיף הינה גבוהה מדי, אנו חופרים את מכרה בבל"[5].

יש כאן סוג של התייחסות חידתית של פרנץ קפקא (ראו תמונה משמאל) כלפי מגדל בבל. לתפיסתו, אין המדובר דווקא במגדל הבנוי לגובה, אלא הדגש בו הוא דווקא על עומק החפירה בעמקי האדמה. חפירה זו הינה פעולה תחליפית של הבנייה שהייתה אמורה להגיע עד שמי מרום.

מה הייתה כוונתו של קפקא בכך? בסיפור האחרון שכתב, המאורה[6], מספר קפקא על יצור, נברן, החופר בעמקי האדמה, מצודה תת קרקעית שתהווה עבורו מקלט של ביטחון. יש בסיפור תיאור מדוקדק של אמצעי הביטחון שאותו נברן נקט, גם כנגד אויבים פוטנציאלים. בעיקרון המדובר במגדל בבל הפוך שאמור לתת לנברן שקט וביטחון מוחלט. אותו ייצור מחפש במגדל בבל הפוך זה את שלוות נפש, בניגוד לאותם יצורים הנמצאים בחוץ, ללא בית וללא ביטחון ושלווה. זוהי אכן שאיפה נעלה, ולהיות שרוי בתוך הפנימיות שלך, או בלשון אחר להיות שרוי ברצונותיך הנרקיסיסטיים. זאת גם כוונתם של בוני מגדל בבל המקראי.  הם מנסים לכפות על המציאות את רצונותיהם, שכוללת כאמור גם את הרצון לחדש את הקשר עם האל, ואולי אף לשלוט בו.

אבל בעולם הדימויים של קפקא זהו מצב בלתי אפשרי או אשלייתי. שלוות הנפש של הנברן הופכת לסיוט מתמשך. על פי המשך הסיפור, מתעורר הנברן מקול צפצוף דק שכמעט אינו נשמע. הנברן אינו יודע מהיכן קול זה נובע, האם מתוך מגדלו הבנוי לעומק או שהקול בא ממקור חיצוני. החיפוש של מקור הקול המסתורי, הופך את חייו של הנברן למאבק הרסני במגדל ההפוך שבנה, כך שהמטרה שרצה להשיג שלוות נפש הינה משאלת לב רחוקה. קפקא לא השלים את הסיפור ואין אנו יודעים מה קורה בסופו של דבר. יתכן שאין זה משנה שקפקא לא השלים את סיפורו, היות ואנו יכולים להסיק ממה שכתב את משמעותו. כאמור, הנברן בונה מגדל בבל הפוך, ואת הדחף לבנות מגדל גבוה הוא ממיר לחפירת מאורה עמוקה בעמקי האדמה. ההבדל המהותי בין הנברן לבין בוני מגדל בבל, הוא שזה הראשון מגדיר את התנועה האנושית כלפי פנים, ואילו בוני המגדל רואים את עיקר השאיפה והאידיאל האנושי בתנועה כלפי חוץ. במילים אחרות, יש כאן אמירה אודות מהי תפיסה או מהי המהות החשובה יותר, מסע של האדם אל תוך פנימיותו, אל הנרקיסיזם שלו, או מסע כלפי חוץ שכולל חידוש הקשר עם האל ואף שליטה על הטבע בכללותו. בשני המקרים הכישלון מובטח מראש.  גם הנברן וגם בוני המגדל לגובה נכשלו בתחום הגדרת המאמץ האנושי הראוי, היות והוא אמור להיות מורכב משני האלמנטים האלה גם יחד, תנועה דו סטרית מן החוץ אל הפנים ולהפך. השאיפה להגיע לשלמות האנושית רק בכיוון אחד הינה שאיפה לא נכונה ולא ראויה שאין ביכולתה להצליח.

אחרית דבר

סיפור בנייתו של מגדל בבל, הוא האפילוג של סיפור המבול. למרות המכה האנושה שהנחית האל על העולם, בני האדם מנסים הפעם דרך אחרת להתקרב אל האל המרוחק מהם, ובדרך לשם לשלוט גם באיתני הטבע ואולי גם באל עצמו. הדרך שהם בוחרים, תוך השימוש בטכנולוגית בנייה חדשנית, ושפה אחידה המובנת לכולם, הינה מלמטה למעלה. פסגת השיא האנושית לפי מתודה זו ברורה. על האדם לשאוף לדברים שלמעלה ממנו, ולצאת מהחומר אל הרוח. לעומת הסבר זה, הסופר היהודי פרנץ קפקא נותן פרשנות הפוכה לסיפור מגדל בבל. לדידו, המדובר דווקא במגדל שנבנה עמוק באדמה על ידי נברן שרוצה להשיג בכך שקט ושלווה. הפעם הדרך לאידאל האנושי הוא הפוך ממגדל בבל, מלמעלה למטה. לשון אחר – בכדי להגיע לאידאל האנושי על האדם לצלול אל פנימיותו, אל רצונותיו ואל הפן הנרקיסיסטי שלו. בשני המקרים הניסיון נכשל, היות והדרך האידאלית להשיג את השלמות האנושית מורכבת משילוב תנועה דו סטרית, מלמטה למעלה ולהפך, על כל המשמעויות האנושיות הנלוות לכך. כל דרך אחרת הינה בלתי אפשרית או בלשונו של קפקא אשלייתית.

[לקובץ המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת נח;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), 'פרשת נח' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 10/10/18.

[1] על כך ראה - ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, עם עובד, 1996.

ש. שפרה, עלילות גילגמש: סיפור הידידות בין גילגמש המלך וידידו אנכידו, עם עובד, 2000.

ניצה אברבנאל, גילגמש - גיבור מיתולוגי בתרבות משתנה, אוניברסיטת בר-אילן, 2001.

אבי הראל, ייצור ידע, המבול בעיות מתודולוגיות ותאולוגיות, נובמבר 2016; הקודם, בין סיפור המבול לעלילות גלגמש, אוקטובר, 2017.

[2] ראה - זקוביץ יאיר ושנאן, אביגדור, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות ספרים, 2004. עמודים 67–72.

אבי הראל, ייצור ידע, מגדל בבל – מודל של כאוס? אוקטובר, 2015.

[3] עולם התנ"ך, בראשית, הוצאת דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמודים: 82 – 85.

[4] פרנץ קפקא, סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים. בין כתביו הבולטים: הרומנים "המשפט" ו"הטירה", הנובלה "הגלגול" ואחרים. כתביו עוסקים במצבו של האדם המודרני העומד מול מערכות ביורוקרטיות רבות עוצמה, בהשפעת הטכנולוגיה על החברה וברגשות ניכור ואטימות ביחסים בין בני האדם, 1883 – 1924.

[5] הריסת העולם הייתה אפשרית, מתוך: פרנץ קפקא, מחברות האוקטבו, תרגום – שמעון זנדבנק, ת"א, עם עובד, 1998, עמוד 72. וראה גם – מסעות פילוסופיים, שלמה בידרמן, ידיעות אחרונות, ת"א, 2003, עמוד 127.

[6] מקור הסיפור - ראה הערה קודמת בחלקה הראשון.