מי מקולקל יותר – מצלמות המהירות או המשטרה?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על המשטרה ומצלמות המהירות, לחצו כאן]

פרקליטות המדינה הורתה להפסיק לשלוח דוחות לנהגים על בסיס 100 מצלמות המהירות מסוג א3 הפועלות בכבישים מאז 2013 (ליכטמן, 2018). הטענות החמורות על המצלמות ידועות למשטרה מזה זמן. אבל כמו חברה עסקית החוששת לירידת ערכה, היא משכה את הזמן - ובחרה לטמון את ראשה בחול, להמתין ולהתחבא מאחורי אנשי המשפט - עד שהעובדות התפוצצו לה בפרצוף!

[לכתבה המלאה של תומר הדר בכלכליסט, לחצו כאן]

אין ארוחות חינם: מלאה הארץ משפט... אבל התרוקנה מערכיה. במקום אנשי מקצוע התמלא השירות הציבורי ברובוטים, חסרי ערכים ויכולת חשיבה, המצייתים ליועצים המשפטיים שלהם!  הפרקליטות לא הורתה להפסיק אכיפה אז ממשיכים... הפרקליטות אמרה לעצור אז עוצרים...

"הצילו את המציל": דוברת המשטרה מצילה חיים...

אם היה מישהו צריך הוכחה שמשטרת ישראל מובלת על ידי קברניט שאיננו מבין את תפקידה של משטרה בחברה דמוקרטית, קיבלנו, עתה, הוכחה מוחשית, נוספת.

כשביזיון מתגלה, צריך להסביר... לכן, הופיעה דוברת המשטרה, מירב לפידות בתכניתו של העיתונאי רינו צרורביום ב', ה- 11 ביוני 2018 בגלי צה"ל. את הראיון הזה צריך ללמד במכללה לשוטרים ובכל בית ספר לתקשורת, ולא בגלל איכותו... אודה על האמת, אני שומע את ההקלטה שוב ושוב ואינני מאמין!

בראיון הזה הודתה לפידות שהמשטרה יודעת מזה זמן שיש כנראה בעיה בבדיקת המצלמות על ידי מכון התקנים (המכון אשם, כמובן, לא המשטרה... על הנטייה של עובדי ציבור בכירים להטיח אשמה בארגונים אחרים, נדבר בפעם אחרת...). כשהבינה המשטרה שיש בעיה, היא העבירה את המצלמות לבדיקת הטכניון (אבל לא הוציאה דיווח רשמי, ולא הפסיקה לאכוף כמובן...

כשנשאלה את השאלה המתבקשת, מדוע המשטרה לא דיווחה על כך לציבור ועצרה את האכיפה, ענתה כי היא עשתה זאת על מנת להציל חיים בכבישים... לא פחות!

אתם הבנתם? מירב לפידות והמפכ"ל מצילים אותנו מעצמנו, וערך ההוגנות באכיפה מתגמד, כמובן, מול הערך של הצלת חיים...במצב הזה, דומני שלא אנחנו צריכים הצלה, אלא דווקא המצילים' שלנו!

[בתמונה משמאל: כריכת הסרט "הצילו את המציל". אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אין לגיטימציה בלי  אמון הציבור

משטרה בחברה דמוקרטית אינה יכולה לתפקד באפקטיביות ללא אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה מצד חלק גדול מן הציבור. אלה יושגו כאשר תהיה למשטרה לגיטימציה  בקרב הציבור אותו היא אוכפת. על כן, היא מחויבת, בין היתר, בשיטור הוגן ושוויוני.

[להרחבה בנושא 'לגיטימציה', לחצו כאן] [להרחבה על אמון הציבור במשטרה, לחצו כאן]

הוגנות באכיפה מאפיינת משטרות איכותיות, נוסח המשטרות בבריטניה, באוסטרליה ובקנדה.

אוסטרליה וקנדה אמצו דפוסי שיטור בריטיים. לצערנו, אנו אימצנו דווקא את דפוס המשטרה המנדטורית הבריטית שהייתה נהוגה ברחבי האימפריה ולא בבריטניה עצמה. על כן, הוגנות באכיפה איננה חלק מתרבותה של משטרת ישראל.

קיימים שני כלים העיקריים ליצירת תחושה של הוגנות באכיפה, בקרב קבוצת הרוב באוכלוסיה: שקיפות משטרתית ו- אחריותיות משטרתית. משמע, דיווח אמתי בזמן אמת לציבור. כמו שנוכחנו שוב, משטרת ישראל לא מתנהלת בשקיפות, ואינה סבורה שהיא חייבת דין וחשבון לציבור. זה ששילמנו מאות מליוני שקלים ולקחו לנו את הרישיונות זו לא הבעיה, טענה הדוברת לפידות... העיקר שהמשטרה הצילה חיים!

 [להרחבה בנושא 'הוגנות באכיפה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'שקיפות משטרתית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'אחריותיות משטרתית', לחצו כאן]

גם אכל דג מסריח, גם קיבל מלקות וגם שילם את המחיר...

במשל על יציאת מצרים, המובא במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח פרשה א), מסופר:

משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו: "צא והבא לי דג מן השוק". יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש [=מקולקל, מסריח]. אמר לו: "בגזירה! או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה". אמר לו "הריני אוכל". התחיל לאכול. לא הספיק לגמור עד שאמר "הריני לוקה". לקה ששים. לא הספיק לגמור עד שאמר "הריני נותן מאה מנה". נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה.

המשטרה הייתה הלוביסט הדומיננטי והצעקני שמאחורי ההשקעה במצלמות. ולו בשל כך, במדינה - שיש לה משטרה מתוקנת - היה המפכ"ל מכנס מסיבת עיתונאים עם תחילת התעוררות החשדות המקצועיים שמשהו אינו כשורה - במצלמות או בפרוצדורה לאישורן. הוא היה מתנצל (ממש לא בושה לעובד ציבור להתנצל!), מודיע על עצירת האכיפה ומבטיח לדווח ברגע שיינתן מידע מהימן לגבי המצלמות.

אבל למרות שידע שיש בעיה התעקש המפכ"ל למשוך זמן... מאז הופעלו המצלמות ב-2013, נגבו (נגנבו?) מאות מיליוני שקלים מן הציבור שלא כדין, ואלפי אנשים איבדו את רישיון הנהיגה שלהם בעקבות הדוחות הללו. 

עתה, הגיעה העת לשלם את המחיר:

  • אמון הציבור לא קיים מזמן!
  • מבול הפניות מצד אזרחים שקיבלו דוחות, בדרישה להחזר הכספים, ילך ויתעצם.
  • סביר שתוגש תביעה ייצוגית ותביעות נוספות בגין רשלנות...

ועוד בדיחה: כל הביזיון הזה בחינם... המשטרה איננה רואה גרוש מכספי הגביה הללו, והם מועברים, ישירות לאוצר!

[לריכוז המאמרים על המשטרה ומצלמות המהירות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

One thought on “מי מקולקל יותר – מצלמות המהירות או המשטרה?

  1. Pingback: מצלמות המהירות: אחריותיות עכשיו! - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.