פנחס יחזקאלי: איזה משחק יקדם אתכם בעבודה?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן  ב- 1 אפריל 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לפני מספר שנים קיבלנו החלטה, בארגון שאותו ניהלתי, להתמקד בלקוחות בחו"ל. בין יתר השינויים שערכנו, כדי להתאים את עצמנו, היה ברור שגם אני צריך לשנות את האופן שבו אני מוצג ברשתות החברתיות, מהמראה הזרוק וה'משלומפר' הרגיל שלי, לחזות מכובדת, שמתאימה למנכ"ל בסביבת עסקים מקובלת.

כתוצאה מכך, אספתי מהחברים את כל הבגדים העליונים המכובדים ביותר שעלו עלי, הזמנו צלם מקצועי, ובמשך שעתיים החלפתי חולצות, חליפות ועניבות בשרשרת. איש עסקים מכובד ממותני ומעלה, ויחף במכנסיים קצרות ממותני ומטה.

הנה בתמונה למטה, אשתי מתגלגלת מצחוק מעוצמת הפער שבין העליון לתחתון, ובין התדמית לכאורה, למציאות:

ואין חדש בכך. "כל העולם הוא במה", קבע שייקספיר, ו"כל הגברים והנשים רק שחקנים. יש להם יציאות, ויש כניסות, וכל איש משחק בימי חייו שְלל תפקידים שונים" על בימות חברתיות שונות.

אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים, ארווינג גופמן, עמד על ההבדלים בין העצמי הפנימי לעצמי החברתי. בין מי שאנחנו באמת, למי שהיינו רוצים שאחרים יחשבו שאנחנו... "כדי שנוכל לתפקד בחברה באופן יעיל", קבע גופמן, "אנחנו זקוקים להצגה עצמית אסטרטגית"! ההצגה הזו בנויה על 'פרצוף' (face) שאנחנו מייצרים. ה'פרצוף' הזה מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו, והוא 'העצמי החברתי' שלנו.

[תמונתו של ארווין גופמן למעלה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי キヨンネ. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

היום, בעידן הרשתות החברתיות, התאוריה הזו של גופמן נכונה יותר מתמיד: הצורך הזה, בתדמית - השונה לעתים תכלית שינוי ממי שאנחנו באמת - אינה מנת חלקם של מנכ"לים בלבד. הוא קיים אצל כל אחד ואחד מאיתנו, וקל לנו לאבחן אותו בדפי הפייסבוק ובאינסטגרם שלנו, שרבים מהם מציגים אידיליה דיגיטלית לא מציאותית למטרות חברתיות.

אבל מהו היחס בין התדמית והעצמי הפנימי שלי? האם אחרי חמש שנים בחליפה, ה'עצמי' שלי נותר יחף, במכנסיים קצרות? ואיך אנחנו מחליטים מה ישתקף בהצגה העצמית האסטרטגית שלנו?

[למאמר, 'כיצד ניתפס אינטלגנטים יותר בארגון', לחצו כאן]

מסתבר שמה שיקבע את אופן ההצגה הוא המודעות העצמית שלנו, וזו משתנה מאדם לאדם בהתאם למידת החשיבות שהוא מייחס לעצמו, ביחס לסביבה. לצורך ההמחשה נבחר בשני סוגים קוטביים של מודעות עצמית - ציבורית ואישית:

  • מודעות עצמית ציבורית היא המודעות שלנו לגבי מה אחרים חושבים עלינו;
  • ומודעות ציבורית אישית היא המודעות שלנו לחיינו הפנימיים: למחשבותינו, לרגשותינו ולתחושותינו.

אנשים בעלי מודעות עצמית ציבורית גבוהה נוטים להתמקד בצדדים הציבוריים של עצמם, הנראים לעין: התנהגותם, תכונותיהם הגופניות והמראה שלהם. הם מודדים את עצמם במונחים של מאפיינים חברתיים (מקובל, אטרקטיבי וכדומה); ומעריכים, לעתים באופן מוגזם, את תשומת הלב שאחרים נותנים להם.

לעומתם, אנשים עם מודעות עצמית אישית גבוהה מתמקדים ב'עצמי הפנימי', ברגשותיהם, בתחושותיהם הגופניות, במחשבותיהם, בהערכותיהם לגבי עצמם ולגבי זולתם.

לאחר שקבענו כיצד אנחנו רוצים שייראה העצמי הציבורי שלנו בסיטואציה מסוימת, וכיוון שהסיטואציות שונות זו מזו, עלינו להתאים את עצמנו לסיטואציה הספציפית. את היכולת הזו כינה ארווין גופמן, בקרה עצמית או ניטור עצמי.

גם פה אנשים שונים זה מזה ביכולת הניטור העצמי שלהם:

  • בעלי ניטור עצמי גבוה, בוחנים בקפדנות את הסיטואציה ומתאימים את ההצגה העצמית שלהם אליה. רגישותם למידע חברתי גבוהה. הם פרגמטיים, גמישים מסתגלים, ומתאימים את עצמם לדרישות המצב ולסביבה החברתית. הם מיומנים בהצגה עצמית, ובעלי רפרטואר עשיר בתחום זה. לכן, עקביות ההתנהגות שלהם נמוכה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]

  • לעומת זאת, בעלי ניטור עצמי נמוך מונעים על ידי עקרונות, ופועלים בהתאם לנטיותיהם האישיות. אין להם יכולת להבין סיטואציות חברתיות ורמזים חברתיים. התנהגותם מוכוונת מעמדות, נטיות ורגשות. רגישותם למידע חברתי נמוכה, ורפרטואר ההצגה העצמית שלהם מוגבל. לכן, הם עקביים מאוד בהתנהגותם.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]

אחד המאפיינים של אנשים המאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים, למשל, הוא יכולתם הנמוכה יחסית בניטור עצמי - מה שמחזק את התאוריה של גופמן, שללא הצגה עצמית אסטרטגית אפקטיבית, אין תפקוד חברתי יעיל.

לתאוריות הללו יש כמובן חשיבות רבה לעוסקים בתחום משאבי האנוש...

אנו יכולים דרכם להבין טוב יותר את עובדי הארגון ומנהליו, כמו גם מועמדים חדשים לעבודה: למשל, האם ה'עצמי החברתי' שמציג מועמד מתאים לארגון שלנו; ואם כן, מה הפער בינו לבין 'העצמי האישי' שלו, ואם הפער הזה גדול מידי, איך מסיעים לו לגשר על הפערים ביניהם, לטובת הארגון ולטובתו הוא.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]

ד"ר פנחס יחזקאלי במכללת אחוה:

העשרה

[לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

 

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: איזה משחק יקדם אתכם בעבודה?

  1. Pingback: 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: דור יחזקאלי: מיתוג עצמי - מיתוג אישי: לשיווק את עצמנו כמותג - ייצור ידע

  3. Pingback: דור יחזקאלי: הסנדלר הולך יחף... משרדי הפרסום בארץ שכחו למתג את עצמם! - ייצור ידע

  4. Pingback: הבדלים אינדיבידואליים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  5. Pingback: כיצד ניתפס אינטליגנטים יותר בארגון? - ייצור ידע

  6. Pingback: נושא לימוד: הבדלים אינדיבידואליים - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *