עד לכאן, טוב ויפה, אבל הצאצאים הראשוניים האלו – איך לומר – גרועים במשימה שניתנה להם. ה- 'מוח' שלהם פשוט לא מכוונן נכון. וכך פותחת עכשיו בימא בתהליך השיפור ההדרגתי. היא נותנת להם מטלות – זהו את בני-האדם שבתמונה! – ובוחנת איך הם מתפקדים. היא לומדת מה עובד ומה לא, ולאחר כל סבב לימודי כזה, היא מכחידה את צאצאיה הקודמים (אכזרי, אני יודע) וממציאה חדשים משופרים. וכך היא חוזרת על התהליך אלפי פעמים, שוב ושוב, עד לתוצר 'הסופי' שהתפרסם לאחרונה בבלוג של גוגל: בינה מלאכותית שמסוגלת לזהות בני-אדם וחפצים בתמונות, טוב יותר מבינות מלאכותיות שפותחו על-ידי בני-אדם[2].

חשוב להבין שאנחנו רק בתחילת הדרך מבחינת הפיתוח של בימא. מנוע דומה יוכל לשמש אותנו בעתיד כדי ליצור תוכנות ואלגוריתמים במגוון רחב של תחומים. למעשה, בהחלט ייתכן שבאמצעות ממשקים פשוטים יותר, יוכל כל אדם מן השורה ליצור עבור עצמו (כלומר, להורות לבימא ליצור עבורו אוטומטית) בינה מלאכותית, שמבצע פעולות מסוימות שחשובות עבורו: למיין מלפפונים בחווה[3], למשל, או להניע רובוט עם חמש רגליים שהוא פיתח בגראז' (באמצעות הרצת סימולציות חוזרות במחשב על הדרך בה רובוט כזה צריך לשלוט בגפיו)[4].

האפשרות המעניינת יותר היא שבימא יכולה לשלב גם משוב ממקור אנושי כדי לפתח את הצאצאים שלה. בימא שצריכה לפתח בינה מלאכותית ליצירת מנגינות עצובות ונוגות, למשל, יכולה לשלוח לביקורת את היצירות של צאצאיה לבני-אדם מסביב לעולם ("האזינו ליצירה במשך חצי-דקה, ודרגו כמה היא נגעה ללבכם!") בעלות אפסית, ולשפר את הצאצא בכל פעם. בדרך זו אפשר ליצור באופן אוטומטי בינות מלאכותיות משוכללות יותר גם בנושאים שאינם ניתנים לכימות בקלות.

אבל בואו נדבר על מה שמפחיד את כולם: שבינה מלאכותית שכזו תצא משליטה. האמת? זו אכן בעיה. לא מכיוון שאני חושש שבינה מלאכותית לזיהוי אנשים בתמונות תאבד את הרסן ותנסה להשתלט על העולם, אלא מכיוון שתהליך הפיתוח של הצאצאים פועל באופן אבולוציוני, וללא הכוונה של בני-אדם, או הבנה מלאה מדוע התוצר הסופי עובד כפי שהוא עובד. המשמעות היא שאם אנו בוחרים בדרך זו לייצר בינה מלאכותית שתכווין את התנועה בכבישים, למשל, אנו צריכים לקחת בחשבון שהיא עלולה לקבל החלטות לפי תהליך אופטימיזציה שעברה שמקדש את זרימת התנועה בכבישים – אבל שם פחות דגש על שימור חיי הנוסעים. וכך, בינה מלאכותית שכזו עלולה לייצר לנו מודלים לניהול התנועה שיהיו יעילים מאד, אבל יעלו בחייהם של כמה אנשים מדי חודש. ייתכן בהחלט שזהו יחס המרה טוב – אבל אנו צריכים להיות מודעים לפחות לבחירות שהבינה המלאכותית עושה עבורנו!

בסופו של דבר, הופעתן של בינות מלאכותיות שמסוגלות לתכנת את הדורות הבאים של עצמן, מהווה פיתוח שיכול לקדם עוד יותר את תחום המחשוב ולהאיץ את קצב השיפור. זוהי התפתחות ברוכה – אבל כמו בכל טכנולוגיה אחרת, עלינו להבין איך לשלוט בה ולוודא שהיא ממלאת את התפקיד שאנו מייעדים עבורה, אך מבלי לפגוע בערכי בסיס אנושיים.

אולי נוכל להפקיד בינה מלאכותית גם על זה.