עזרא (שוני) וראובן גבריאלי: קו התפר שבין פוליטיקה, הון ופשע

[בתמונה: ראובן גבריאלי (מימין) ועזרא (שוני) גבריאלי (משמאל). צילום מסך מתוך כתבת מבט, הערוץ הראשון, 24/4/14]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הסיפור הזה הוא פרק חובה בסאגה הבלתי נגמרת של השחיתות השלטונית בישראל, כמו גם במחירה של הצלחת יתר...

האחים עזרא (שוני) ואחיו הגדול ממנו, ראובן גבריאלי - בשנות ה-60 לחייהם - הם בעלי הון, שבמשך שני עשורים (2005-1985) נחשבו לבעלי השפעה פוליטית אדירה (בעיקר, בזכות קשריהם עם אריאל שרון, אהוד אולמרט ומשה קצב) ועסקים חובקי עולם. היום השפעתם אינה קיימת, ועסקיהם בדעיכה... הם הפכו ללא רלוונטים!  

ראובן גבריאלי היה בעליה של רשת בתי הימורים בטורקיה, שהתגורר בוילה מפוארת עם בריכה בהרצליה פיתוח, ולהסתובב עם חבילות כסף בכיסים. היום הוא גר בבית דו-קומתי של ארבע משפחות בחולון. אחיו, שוני (עזרא) גבריאלי הוא בעליו של גן האירועים 'חצרות יפו' (אולם 'אריאנה' המיתולוגי לשעבר), שנמצא במצב פיננסי קשה. הוא אביה של חברת הכנסת לשעבר, ענבל גבריאלי. שני האחים באים ממשפחה, המזוהה עם האצ"ל, ושממנה יצאו לוחמי אצ"ל רבים, דוגמת רחל הילל, חיים הילל, עובדיה אנג'ל ויוסף גבריאלי (ויקיפדיה) (וייץ ובלאו, 2008).

העיתונאים גידי וייץ ואורי בלאו מתארים הבדלי אופי בין שני האחים (וייץ ובלאו, 2008):

"... הקשר של ראובן עם העולם התחתון מצומצם מזה של אחיו. אמנם הוא היה שותף של העבריין המנוח יחזקאל אסלן (בנכס בתל אביב), ובכל תקופה נתונה עשוי היה להיפגש הן עם אולמרט הן עם ענק השוק האפור המורשע מאיר חסון, אך הוא תמיד העדיף מסיבות זוהרות עם פוליטיקאים ואנשי עסקים על פני פגישות צפופות עם אברג'יל ואלפרון..." (וייץ ובלאו, 2008).

[לסקירה על יחזקאל אסלן, לחצו כאן]

וייץ ובלאו מצטטים את ראש עיריית רמלה, יואל לביא (בתמונה משמאל) שטוען גם להבדלי טמפרמנט ניכרים בין שני האחים: "שוני וראובן הם טיפוסים שונים לגמרי. ראובן לא יעז לעשות מה ששוני עושה. אני אגיד את זה ככה: שוני זה בחור עם ביצים אחרות. בלי שום ספק לראובן יותר חשובה החברות מהכסף. שוני הוא אדם מופנם וקר בהרבה. אם תגיד לראובן משהו פוגע, הוא יחייך אליך ויעזוב אותך. שוני תמיד יתעמת איתך..." (וייץ ובלאו, 2008).

[תמונתו של יואל לביא, משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי איציק כהן מרמלה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כל עוד פעלו 'מתחת לרדאר', לא הופרעה פעילותם. אולם, בתחילת המילניום סייעו לענבל, ביתו של שוני להיבחר לכנסת והיא בת 27 בלבד, לפני שסיימה את לימודיה, אלמונית, ללא כל עשיה ציבורית רלוונטית. הצעד הזה מיקד אליהם את רשויות האכיפה והביא לבסוף להגשת כתבי אישום נגדם, למאסרו של שוני ולצרות כספיות לא מבוטלות.

בריתות וקשרי עבודה יריבויות משמעותיות
מאיר אברג'יל, יצחק אברג'יל, משפחת אלפרון משפחת אוחנה, משפחת אבוטבול

ילדות וצמיחה

האחים גבריאלי גדלו בבית דל אמצעים בשכונת שבזי. הוריהם, שלמה - יליד עיראק - ואהובה - דור שמיני בארץ - גידלו בביתם 11 ילדים בתנאים לא פשוטים. שני אחים נוספים במשפחה - חיים ואריה - הם עבריינים מוכרים, שהורשעו ונכלאו בשנות ה- 80 של המאה הקודמת, ורונן גבריאלי - בנו של חיים - נרצח בגיל 35, בתחילת 2009, על רקע מעורבות בהלוואות בשוק האפור - בחולות חולון (אתר חדשות ערוץ 2 ושירות גלובס, 2009),אריה גבריאלי מתגורר מחוץ לישראל והוא מנהל קזינו בפראג וחי בליווי מאבטחים.

האחים גבריאלי רחוקים מאורח החיים האופייני לראשי משפחות פשע. הם אינם מסתובבים עם שומרי ראש ואינם מחזיקים 'חיילים'. העיתונאים, גידי וייץ ואורי בלאו טוענים, שלפני חבריו הביע ראובן גבריאלי שאט נפש מסגנון חייו של אריה: "כשראיתי אותו עם שני המקררים האלה", אמר בכוונו למאבטחים, "קברתי את עצמי מרוב בושה" (וייץ ובלאו, 2008) (קובוביץ, 2009)

וייץ ובלאו מתארים את הסגנון הייחודי שפיתחו האחים כך: "ראובן ושוני פיתחו סגנון אחר, כזה שטווה באמנות קשרים בשני העולמות, הפוליטי והתחתון. לאחר שהתעורר החשד שניסו לקפד את חייו, נחקר שוני גבריאלי במשטרה וממשרדו נלקחו מסמכים שונים, בהם יומן עם מספרי טלפון. סוד כוחה וקסמה של משפחת גבריאלי מומחש שם כולו: ביומן של שוני אפשר למצוא את מספרי הטלפון של משה קצב, רוני בר-און, רוחמה אברהם ופלמח זאבי, ולצדם את אלה של יעקב אלפרון, עופר מקסימוב ושלי נרקיס. בחקירותיו שהוגשו לבית המשפט הודה שוני כי שותפו במיזם ההימורים באינטרנט הוא ראש משפחת הפשע מאיר אברג'יל. הוא גם אישר כי עסק במסחר בסולר עם יעקב אלפרון וכי הוא מכיר היטב את זאב רוזנשטיין." (וייץ ובלאו, 2008).

גאוות המשפחה הייתה מאז ומתמיד עברה של המשפחה במחתרת האצ"ל. דוד אחד של האחים נהרג כלוחם אצ"ל והאחר נשלח ל-20 שנים בכלא הבריטי. ראובן גבריאלי נוהג לספר כי "כשבגין היה מגיע לתל אביב סבתי הייתה מגישה לו את התה" (וייץ ובלאו, 2008) (קובוביץ, 2009).

ראובן גבריאלי והפוליטיקאים

ראובן גבריאלי, האח המבוגר יותר מבין השניים, נחשב בתחילת הדרך גם לדומיננטי מביניהם. הוא החל את דרכו כמסגר במתחם הבורסה ברמת גן והועסק בעיקר בידי הצבא בבניית סככות לטנקים. מאוחר יותר בנה את מסוף קרני (וייץ ובלאו, 2008) (קובוביץ, 2009).

נקודת המפנה בחייו התחוללה באמצע שנות ה-80 כשפגש את מוטי פרימור, שארגן קבוצות מהמרים, שיצאו להמר בבתי המלון בטורקיה. הוא הבין את הפוטנציאל והחל להוציא בעצמו קבוצות כאלה, והגיע לטענתו, ל- 20,000 מהמרים מידי חודש. זו הייתה הדרך לכסף הגדול... הכסף הזה הפך אותו לבעלים של בתי קזינו בטורקיה ובמזרח אירופה. בין השאר, כיהן גם כקונסול של כבוד בגאורגיה, שם פתח מפעל לשאיבת מים מינרליים וקזינו נוסף (וייץ ובלאו, 2008) (קובוביץ, 2009).

ראובן היה האחראי לקשר עם הפוליטיקאים: אהוד אולמרט, משה קצב, רוחמה אברהם, צחי הנגבי, עמרי שרון, אברהם הירשזון, אביגדור ליברמן ובנימין בן אליעזר. העיתונאים וייץ ובלאו טוענים כי הח"כ לשעבר אבי יחזקאל ואחרים בילו במלונות הקזינו של גבריאלי בטורקיה וקיבלו לימוזינה צמודה וארוחות חינם; וכי רענן כהן הפליג עם גבריאלי בספינת ההימורים "מג'יק 1". אלה, גמלו לאחים בקידום ענייניהם (וייץ ובלאו, 2008):

  • אביגדור ליברמן קידם הסכם חכירה של חוות הדגים של גבריאלי בנגב.
  • רוחמה אברהם התגייסה לסייע בבעיה של החווה מול חברת מקורות.
  • גדעון עזרא סייע לגבריאלי בבוררות שהתנהלה על הקזינו ביריחו,
  • אבי יחזקאל ניסה לדחוף להקמת קזינו בישראל.
  • אהוד אולמרט התגייס לסייע לעסקים בגיאורגיה.

קשר מיוחד עם השרים לביטחון הפנים

וייץ ובלאו שמים דגש מיוחד עם הקשר שהיה לראובן גבריאלי עם השרים לביטחון הפנים, גדעון עזרא ואביגדור קהלני (וייץ ובלאו, 2008):

[תמונתו של גדעון עזרא מימין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Itzike. צילום: איציק אדרי, דוברות קדימה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0[תמונתו של אביגדור קהלני משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Segal, אשר אישר את השימוש בה]

אביגדור קהלני, הפליג עם ראובן גבריאלי בספינת ההימורים "מג'יק 1, ואף כתב עליו שיר... הוא נימק את קשריו אלה לוייץ ולבלאו כך: "... תמיד אמרו שהוא יעד מודיעיני, וכשהייתי השר לביטחון פנים בדקתי במשטרה ואמרו לי שהוא לא יעד מודיעיני", הוא אומר. "בדקתי אם הוא נשפט והוא לא נשפט. בדקתי אם הוא הואשם והוא לא הואשם. כשרצו להזהיר אותי ממישהו, היו מזהירים אותי. ברמה החברית הוא אחד האנשים ששמר על חברות לאורך כל הדרך. בתקופת המשפט שלי הוא היה לידי ולא בשביל שום מטרה, כבר לא הייתי שר. כתבתי שיר עליו בשם 'מג'יק ראובן' וכתבתי חמשירים יפים גם לאשתו. מה שעשו לו הותיר אותו פגוע מאוד..." (וייץ ובלאו, 2008).

[לכתבה של וייץ ובלאו בעיתון הארץ, לחצו כאן]

שר לביטחון פנים נוסף, שצריך היה להסביר את קשריו עם משפחת גבריאלי, היה גדעון עזרא, שסיפו לוייץ ולבלאו על קשריו עם ראובן גבריאלי כך: "אני מכיר את ראובן טוב, מהתקופה שהצטרפתי לליכוד... אין כל ספק שהוא עזר לי והוא קיבל אותי יפה מאוד בליכוד. הייתי בחוות הדגים המרשימה שלו על יד רביבים ונפגשתי איתו מספר פעמים בבית. היו הרבה פעמים שדובר על כך שהוא מואשם בדבר כזה או אחר, אבל אף פעם לא הייתה האשמה שהגיעה לכלל משפט, כמדומני" (וייץ ובלאו, 2008).

כשנשאל על ידי וייץ ובלאו כיצד ניתן להפריד בין יחסים אישיים לחובותיו כשר לביטחון הפנים השיב: "כשר לביטחון פנים אתה לא מתעניין ולא לוקח חלק באף חקירה. אתה מנותק לחלוטין מנושא החקירות ואף פעם לא הייתי בדילמה בנושא הזה" (וייץ ובלאו, 2008).

אבל שני השרים הללו, עזרא וקהלני היו מעורבים שניהם בפעולות תמוהות בקשר לתפקידם כשרים לביטחון פנים:

  • בשנת 2000, הועמד אביגדור קהלני לדין בעבירה של הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה ומשפט, על כך שקיבל טובות הנאה ממו"ל העיתון "מעריב", עופר נמרודי, וגילה לו מידע סודי על שלבי החקירה נגדו. יצוין כי קהלני זוכה ביולי 2002, אך אין מחלוקת לגבי הקשר שקיים עם נמרודי.
  • בנובמבר 2004 - בדרכו למרכז הליכוד שהתכנס באותו יום - הדיח גדעון עזרא - הדחה מתוקשרת ומבזה - את ראש אגף החקירות במשטרה, משה מזרחי.

[הצילום הועלה לויקיפדיה ב-2015 ע"י Tomer1982קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה CC BY-SA 4.0]

האם העובדה ששרים - הממונים על חלק משמעותי במערכת האכיפה - הרשו לעצמם קשרים נוסח אלה שקיימו עם ראובן גבריאלי, אינם צובעים את הפעולות הללו באור בעייתי אף יותר?

שותפות בעסקים עם משפחת קצב

ראובן גבריאלי היה, מאז ומתמיד, גדול תומכיו של משה קצב (ראו תמונה משמאל) וחברו הטוב. השניים הכירו בתחילת שנות ה-90 דרך המפלגה ובמשך השנים התפתחה ביניהם חברות. בין היתר פורסם גם כי שוני גבריאלי אירגן לקצב מפגשי תומכים ב"אריאנה" בלי לגבות על כך תשלום. גם ראובן וגם שוני גבריאלי לא הסתירו את קשריהם עם קצב, ואף התגאו בעזרה שהוא הגיש להם כשהם נזקקו לה (וייץ ובלאו, 2008). 

[תמונתו של משה קצב משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אמיר גלעד קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

קצב נעזר בגבריאלי לראשונה, לאחר הפסד הליכוד בבחירות 1992 וה'עזרה' הזאת נותנת לנו שמץ של מושג על האופן שבו נבנית מחויבות של פוליטיקאים לבעלי הון. לבקשת קצב, סידר גבריאלי מקומות עבודה מכובדים לאנשי קצב, שמצאו עצמם מובטלים עקב חילופי השלטון (וייץ ובלאו, 2008).

קצב מסתבר, ידע 'להחזיר טובות' (וייץ ובלאו, 2008):

  • בשנת 1997 ביקש ראובן גבריאלי להתמנות לקונסול הישראלי בגיאורגיה, אך פקידים במשרד החוץ התנגדו בשל עסקי ההימורים המפותחים שבהם החזיק גבריאלי באותה עת בטורקיה ובשל העובדה כי סמוך למועד המינוי נרצח בטורקיה שותפו המקומי לעסקי הרולטות. גבריאלי, לפי דבריו, פנה לקצב וגם לדוד אפל שפנו לשר החוץ דוד לוי והמינוי אושר. וייץ ובלאו מצטטים את ראובן גבריאלי מאשר זאת במו פיו: "נכון, פניתי אליהם שידברו עם דוד לוי... למה תקעו לי את הניירות במשך שנה? אתה יודע מה זה להחזיק שנה ניירת ולא לאשר מינוי? הייתה פה שחיתות" (וייץ ובלאו, 2008). גם שחיתות, מסתבר, היא עניין של זווית ראייה...
  • ב- 2001, כשהנשיא קצב טס לביקור רשמי בגיאורגיה - שם היו לראובן גבריאלי עסקים רבים ומגוונים - היה גבריאלי לצידו, כולל בפגישה עם נשיא גיאורגיה, דאז, אדוארד שוורדנאדזה (וייץ ובלאו, 2008).
  • כשגבריאלי נקלע בשלב מסוים לקשיים עם הביורוקרטיה הגיאורגית בכל הקשור למפעל המים שלו, נחלצו קצב ואולמרט לעזרתו (וייץ ובלאו, 2008).
  • וויץ ובלאו מצטטים חשיפה של גיא פלג, לפיה, בחיפוש המשטרתי במשרדיו של גבריאלי, במסגרת חקירת המשטרה, התגלו שם טפסי חנינה שיועדו לנשיא המדינה.

אבל השיא היה הקשרים העסקיים שבין קצב וגבריאלי, שהתגלה בתחקיר 'הארץ', שפורסם על ידי וייץ ובלאו: מסתבר שבמהלך כהונתו של קצב כנשיא, במאי 2001 - הרבה לפני פרוץ הסקנדלים המיניים - נרשמו בני הזוג קצב בטאבו כבעלי הקרקע בשותפות עם גבריאלי (בגוש 100400 הגובל בפארק נחל באר שבע). במסגרת העסקה לרכישת הקרקע, שקדמה במספר שנים לרישום בטאבו, דיווח שוני שהחברה שלו ושל ראובן קנתה 57 דונם בסמוך לבאר שבע, "חלק עבורה וחלק בנאמנות עבור גילה קצב ומשה קצב מקרית מלאכי. החברה רכשה עבור שניהם יחד שלושה דונמים בלתי מסוימים במקרקעין". גם ילדיהם של בני הזוג, ישראל, אז בן 22, ובועז, הצעיר ממנו, נרשמו כבעלי מספר דונמים בקרקע בתחום המועצה האזורית גבעת ברנר, המוחזקת על ידי חברה בבעלות האחים גבריאלי (וייץ ובלאו, 2008).

קצב עצמו התבטא על יחסיו עם ראובן גבריאלי כך: "הקשר בינינו נוצר כשראיתי שגבריאלי מספק ארוחות חמות לבתי תמחוי... יש לי יחס של כבוד והערכה אליו. זה שהוא בעל קזינו בטורקיה לא פוסל אותו. גם לתד אריסון היה קזינו באוניות שלו וגם איתו היה לי קשר, ועל זה לא כתבו...". לסוגיית הקרקעות לא התייחס קצב מנימוקים של צנעת הפרט... (וייץ ובלאו, 2008).

[לכתבה של וייץ ובלאו בעיתון הארץ, לחצו כאן]

שוני גבריאלי: ממועדון אריאנה עד זוהר ארגוב

שוני גבריאלי קיבל את הבולטות שלו בקרב ה'מפורסמים' כבעליו של מועדון אריאנה, ששכן בצמידות לבניין משטרת יפו הישן (הקישלה). בנוסף, שלח ידו בעסקים שונים, בהם נדל"ן וסחר בדלק. בהמשך הצטרף למפלגת מולדת, תוצר של היחסים הקרובים שפיתח עם היו"ר זאבי. שוני היה גם זה שגמל את הזמר, זוהר ארגוב מסמים, באחד מסבבי ההתמכרות האין סופיים שלו...  (וייץ ובלאו, 2008).

[בתמונה: כריכת תקליטו ששל זוהר ארגוב, נשמה וכאב. ארגוב נגמל בעזרת שוני באחד מסבבי ההתמכרות שלו...]

2003: חטא ההיבריס - האחים גבריאלי מחדירים נציגה לכנסת

מושג מוכר בתורת המערכות המורכבות הוא ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת (The Paradoxical Logic of A Complex System). משמע, מערכת מורכבת מועדת לתהפוכות ותמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה... כך בדיוק קרה לאחים גבריאלי בפרשת הרצתה לכנסת של ביתו של שוני, ענבל גבריאלי!

[מתוך האתר KYBERNETIKS. לא מצוין שם האמן]

[להרחבה בנושא ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

הימים היו ימי מרכז הליכוד העליזים, שבהם המרכז בחר את חברי הכנסת. בפריימריז לכנסת ה-61 רצה ענבל גבריאלי, בתו של שוני - סטודנטית ללא עשייה ציבורית, שעשתה את שירותה הצבאי עשתה כמפיקה בגלי צה"ל. למדה משפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה - עם 'הרוח הגבית' שקיבלה מהאחים גבריאלי. והיא אכן נבחרה (ויקיפדיה). ניצחון אדיר למשפחת גבריאלי, שנתגלה כהצלחת יתר... כניצחון אחד יותר מידי!

לא ברור מה הרוויחו האחים מההרפתקה הזו, אבל, אין ספק ששילמו עליה מחיר יקר. עד אז פעלו 'מתחת לרדאר' באין מפריע. מאותו רגע נדלק עליהם זרקור גדול, ודומה, כי גם עבור ענבל גבריאלי, ההרפתקה הפוליטית הייתה מוקדמת מידי, ולכן גם הפכה לחד פעמית, בלחץ הנסיבות...

[בתמונה: ח"כ לשעבר, עו"ד ענבל גבריאלי. צילום מסך מתוך כתבת מבט, הערוץ הראשון, 24/4/14]

כהונתה של ח"כ גבריאלי בכנסת לוותה ב'רעשים' בלתי פוסקים. נטען בתקשורת, למשל, כי משפחתה הריצה אותה לכנסת כדי "לקדם חוק להקמת בתי קזינו בישראל", למרות שהיא הביעה התנגדות פומבית לכך. ה'רעשים' הללו הביאו אותה, באוקטובר 2003, לנקוט צעד חריג, ולשגר מכתב אישי לכל חברי הכנסת תחת הכותרת "עד כאן". במכתב, הבהירה גבריאלי שנמאסו עליה הטענות שקושרות אותה ואת בני משפחתה לעולם התחתון: "אין לכם חכמה ואומץ להתמודד אתי, ח"כית צעירה, מוכשרת ונמרצת הנתמכת על ידי ציבור גדול. לכן אתם מרמים, משקרים ומוציאים דיבתנו" (ויקיפדיה).

בעניין זה, העיתונאים גידי וייץ ואורי בלאו כתבו כך: "... ענבל גבריאלי, שהייתה מטרה קלה, נאלצה לשאת על כתפיה את כל הדימוי המסואב של מרכז הליכוד ומתוקף מעמדה החדש הטילה את אביה ודודה לקלחת ציבורית ומשטרתית." (וייץ ובלאו, 2008).

בהמשך, הסתבכה ח"כ גבריאלי בגיבוי אקטיבי של אביה שוני (ראו בהמשך), דבר שחיזק עוד יותר את הדיבורים על ש"הפשע המאורגן הגיע לכנסת", ולמעשה, 'סתם את הגולל' על קריירה הפוליטית שלה.

2004: התנקשות בשוני גבריאלי

בינואר 2004 - במהלך כהונתה של ביתו ענבל בכנסת - עלה שמו של שוני גבריאלי לכותרות, כאשר הוצמד חבלה למכונית המרצדס שלו. למזלו של גבריאלי, המטען ניתק מהמכונית בשעה שנכנס לחניון בקניון עזריאלי בדרכו לפגישה עם גרגורי לרנר וח"כ סופה לנדבר. ארבעה אנשים תושבי בלרוס נעצרו בחשד שנשלחו על ידי יריביו של גבריאלי כדי לחסלו. היו עדויות על כך שהארבעה הסתובבו ליד בתיהם של האחים (קובוביץ, 2009) (זינגר ושירות הארץ, 2004) (וייץ ובלאו, 2008)

החקירה העלתה כי 'חבורת החיסול הביילרוסית', נשלחה על ידי בכיר בעולם התחתון להתנקש בחייו של עזרא (שוני) גבריאלי, וכן בחייהם של האחים ניסים ויעקב אלפרון, על רקע סכסוך סביב שליטה על שוק ההימורים. 'שכירי החרב' הללו הגיעו לישראל בהליכה רגלית ממצרים, ונתפסו בישראל, לפני ביצוע ההתנקשויות (שפר, 2006).

[בתמונה משמאל: יעקב אלפרון. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

[לסקירה על יעקב אלפרון, לחצו כאן]

על פי כתב האישום שהוגש בהמשך, העבריין צ'רלי שלום שטרית מהרצליה הוא שהזמין את המתנקשים מביילרוס, בשיתוף העבריינים, גיא חסיד מתל-אביב ואמיל קיג מבת-ים. כל אלה היו 'חיילים' של משפחת הפשע אוחנה, אשר רקמה קשרים עם העבריין הנתנייתי אסי אבוטבול (שפר, 2006)

[בתמונה משמאל: אסי אבוטבול. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ הראשון: "העבריין צ'רלי אבוטבול מובא למנוחות"]

[לסקירה על אסי אבוטבול, לחצו כאן]

בכתב האישום נטען כי בין משפחות אוחנה ואבוטבול לבין משפחות אלפרון וגבריאלי פרץ סכסוך בנוגע לעסקי הימורים. משום כך קשרו הראשונים קשר להתנקש בחייהם של האחים אלפרון ושוני גבריאלי. נגד האחים אוחנה שנעצרו בחשד לרצח לא נמצאו ראיות ולא הוגש כתב אישום (שפר, 2006)

בסופו של דבר זוכו גם ארבעת הביאולורוסים, מאחר שלא הוכח כי המטען אכן נפל מרכבו של גבריאלי, וכן לא נמצא דבר שיקשור אותם לאירוע. יחד עם זאת, התעניינות המשטרה באחים גבריאלי הלכה וגברה... (קובוביץ, 2009) (זינגר ושירות הארץ, 2004).

[לכתבה המלאה בחדשות וואלה, לחצו כאן]

2006: ענבל גבריאלי 'נשכבת על הגדר' למען אביה שוני

בפברואר 2006, עברה המשטרה לחקירה גלויה נגד אביה של ענבל גבריאלי, שוני; אחיה הבכור, שלומי; ודודה, ראובן גבריאלי.

הפרשה עוסקת בניהולה של רשת הימורים באינטרנט, אשר פעלה בישראל בין חודש אפריל בשנת 2000 לחודש אפריל בשנת 2002. במסגרת פעילות הרשת הופעלו קרוב ל-100 אתרי הימורים לא חוקיים ברחבי הארץ: בתי קפה-אינטרנט, פיצוציות, קיוסקים, תחנות טוטו/לוטו, מועדונים ועוד (שפירא, 2009).

הם נעצרו בחשד שניהלו רשת הימורים באמצעות חנויות אינטרנט קפה, הלבינו את כספי ההימורים - בהיקף של עשרות מיליוני דולרים - ולא דיווחו לרשויות המס על הכנסותיהם עצור מרכזי נוסף בפרשה היה מאיר אברג'יל., שעומד ביחד עם אחיו יצחק (איציק) בראש משפחת הפשע אברג'יל (שפר, 2006) (קובוביץ, 2009).

[בתמונה: מאיר אברג'יל, מאיר. צילום מסך מתוך 'עובדה' עם אילנה דיין]

[לסקירה על מאיר אברג'יל, לחצו כאן]   [לסקירה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

המשטרה ביקשה, וקיבלה, צו חיפוש לבית אביה בחולון. אבל אז נזעקה ענבל גבריאלי למקום, ודרשה להפסיק את החיפוש בטענה שזהו מקום מגוריה, וכי בזכות חסינותה כחברת כנסת היא יכולה למנוע מהמשטרה את החיפוש. לאחר התייעצות שקיימו השוטרים החיפוש אכן הופסק, בלית ברירה, אבל נקל לשער את גודל השערורייה הציבורית שעורר המקרה (ויקיפדיה) (ערוץ 7, 2006) (קובוביץ, 2009).

מה שהגדיל עוד יותר את ההד הציבורי של האירוע היה שזו הייתה הפעם השנייה שחסינות פרלמנטרית מנעה חיפוש משטרתי. מדובר באותו נימוק שבו עשה גלעד שרון שימוש, כשביקשו חוקריו  לערוך חיפוש בחוות השקמים, פרשת סירל קרן. שרון טען שהמקום מוגן בחסינות פרלמנטרית, כיון שמדובר בביתו של ראש הממשלה (ויקיפדיה) (ערוץ 7, 2006).

[לכתבה המלאה לחצו כאן]

בין אם הייתה זו ענבל שמנעה השגת ראיות כנגד האחים גבריאלי, ובין אם לאו, תיק החקירה קרס, ולא הוגשו כתבי אישום. אבל היו לאירוע הזה שתי השלכות חשובות נוספות:

  • אם עד אז השיבה ענבל גבריאלי מלחמה לאלה שדיברו על כל ש"הפשע המאורגן הגיע לכנסת", הרי שעתה דבק בה החיבור לאביה ולדודה סופית. פרשה זאת סיימה, למעשה, את הקריירה הפוליטית שלה. היא התמודדה שוב בבחירות הפנימיות של הליכוד לכנסת ה-17, שנערכו זמן קצר לאחר מכן, ונבחרה למקום ה-45והלא ריאלי (קובוביץ, 2009)  (ויקיפדיה).
  • האירוע הזה הגביר מאוד את הנחישות המשטרתית - שהייתה גבוהה ממילא, בשל מעורבות משפחת הפשע אברג'יל בפרשה - להגיש כתבי אישום בפרשה זו.

העיתונאים, גידי וייץ ואורי בלאו, היטיבו לתאר את משמעות הגיבוי שנתנה ח"כ ענבל גבריאלי לאביה: "... הרגע המביך - הבת מנצלת את החוק כדי לחסום את אוכפיו - סימן את תחילת השקיעה המשפחתית... והוא לבטח סימן את סוף הקריירה הפוליטית של ענבל עצמה"  (וייץ ובלאו, 2008).

2009: כתב אישום בפרשת ההימורים בחנויות האינטרנט קפה

חקירת רשת ההימורים הבלתי חוקית הבשילה לכתב אישום ב- 27 בדצמבר 2009.

על פי כתב האישום, ראובן גבריאלי ומוטי מנשה שלטו בחברת "בט אנד צ'ט" שעסקה בפיתוח תוכנת ההימורים שהופצה לבתי הקזינו. את התוכנה הפיצה לבתי הקזינו קבוצת "נט קזינו" שהורכבה מעזרא (שוני) גבריאלי, מאיר אברג'יל, יורם צרפתי ויואל שניידר. מי שרצה להמר היה נכנס למקום ההימורים בארץ,מהמר במחשב במשחקי הימורים כגון רולטה ובלק ג'ק ולאחר מכן היה משלם על הפסדיו במזומן או בצ'ק (שפירא, 2009).

המשטרה ייחסה לראובן גבריאלי חברות בחברה בשם "באט אנד צ'אט", שפיתחה תוכנת הימורים הקרויה באותו השם. על פי החשד, רכש ראובן גבריאלי בשנת 1998 כ-25% ממניות החברה, באמצעות חברה אחרת שהייתה בבעלותו. החברה צברה הפסדים ונכנסה להליכי פירוק בחודש יוני 2001. גבריאלי, על פי החשד, היה בעל הממון באותה חברה וגרף רווחים שעליהם לא דיווח לשלטונות המס (קובוביץ, 2009) (שפירא, 2009).

לשוני גבריאלי ייחסה המשטרה את שיווק תוכנות ההימורים בארץ ובחו"ל, באמצעות חברות "נט קזינו" ו"גלובל טארגט", בהן היה שותף. כמו כן, ייחסו לו גם ניהול משחקים והעברת כספים לחו"ל, בשיתוף בנו שלומי, אחיה של ח"כ ענבל גבריאלי (קובוביץ, 2009) (שפירא, 2009).

שוני הודה בעסקת הטיעון כי הגיש דו"חות כוזבים למס הכנסה, כאשר בשנת 2000 הכניסו חברות משחקי ההימורים שתחתיו 12.4 מיליון שקלים, מהם דיווח רק על 452 אלף שקל. ב-2001, מהכנסה של 12 מיליון שקל הוא דיווח על 171 אלף שקל וב-2002 דיווח על 7,600 שקל בלבד מתוך הכנסה של 1.5 מיליון שקלים. בסך הכל, דיווחה "נט מרקט" על הכנסות של 650 אלף שקל, למרות שגרפה בפועל 25 מיליון שקלים. שוני גבריאלי עצמו נהנה מהכנסות אישיות של כשני מיליון שקל, שהועלמו גם הן (קריסטל, 2014).

מאיר אברג'יל נחשד בהחזקת מניות של חברות "נט מרקט" ו"גלובל מרקט" בין השנים 2002-2001. על פי החשד הוא קיבל לידיו כספים וגלגל אותם הלאה. במשטרה מאמינים כי הוא קנה נכסים ורשם אותם על שמם של אחרים, ובכך הלבין את הכספים (שפר, 2006) (שפירא, 2009).

עצור נוסף בפרשה היה יורם צרפתי, שהמשטרה ייחסה לו חלק באותם "בתי הימורים". לצרפתי יוחסו גם שותפות בבתי הימורים - שבהם נתפסו רולטות - ובהסוואת תנועות בחשבונות בנק, במטרה להסתיר את מקור הרווחים שגרף (שפר, 2006) (שפירא, 2009).

2010: שודדים את ראובן גבריאלי

אחד המקרים שאולי ממחיש את שקיעתם של האחים גבריאלי, היה השוד בביתו של ראובן בליל ה- 15 באפריל 2010. ארבעה רעולי פנים פרצו לפנות בוקר סמוך לשעה 5:00 לדירתו של גבריאלי, בזמן שישן, איימו עליו ועל אשתו בסכין ושדדו את מכשיר הטלפון הסלולרי של גבריאלי ותכשיטים בעלי ערך רב שהיו בדירה. הפורצים לא נתפסו (עמרם, 2010).

2014: פרשת ההימורים בבתי הקפה מסתיימת בשנת מאסר לשוני

תיק הדגל הזה של ימ"ר תל אביב, פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות המסים, הסתיים בעסקת טיעון, והניב שנת מאסר בפועל לשוני גבריאלי, קנס של 250 אלף שקל ושנת מאסר על תנאי (קריסטל, 2014). ראובן גבריאלי ומאיר אברג'יל יצאו בעבודות שירות בלבד...

דעיכה...

הזרקורים שהופנו למשפחה בעקבות ענבל גבריאלי לכנסת, החקירה והמאסר של שוני פגעו בעסקי המשפחה באופן קשה. שוני צוטט בכתבה בעיתון 'הארץ' שבה תאר את מצבם כדלהלן (וייץ ובלאו, 2008):

"... זה דפק אותנו בגדול. אני אציג בפניכם כל עסק שיש לי ואראה לכם את דפי הבנק - על הפנים. ריסקו אותנו. אין לי ספק שמצותתים לי ולראובן. מעניין שכל פעם שאנחנו הולכים לסגור עסקה עם גוף מסוים, פתאום מופיעה כתבה בעיתון או בטלוויזיה ואנשים מקבלים רגליים קרות והכל יורד לטמיון. מי שיש לו תיק פתוח ביחידה להלבנת הון, הבנקים לא יכולים לעבוד איתו למעט חשבון עו"ש. אני אומר את זה כי היו לי פרויקטים שהיו בליווי של בנקים ובסופו של דבר אומרים לשותפים: 'אם שוני נשאר בחברה, אתם לא יכולים לקבל את הליווי'. הוציאו את זה אפילו בכתב".

אפילו אולם האירועים המשפחתי, מועדון "אריאנה" (הקרוי היום "חצרות יפו"), שאירח כנסים רבים לכבוד פוליטיקאים בכירים, במצב של קריסה פיננסית, ואנשים חוששים להזמין שם אירועים...  (וייץ ובלאו, 2008).

ככה חולפת תהילת עולם...

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “עזרא (שוני) וראובן גבריאלי: קו התפר שבין פוליטיקה, הון ופשע

  1. Pingback: על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: עברייני ישראל - ייצור ידע

  3. Pingback: מאיר: ה'מוח' של משפחת אברג'יל - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.