משמר הגבול: יתרונות גדולים ו'גיבנת' אחת…

14568242_1278887345466698_6499842138061392685_n

[התמונה: שילוב של לוחמים וותיקים עם צעירים שרק התגייסו; מתוך הפייסבוק, אוקטובר 2016]

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת המאפיינים של מערכת מורכבת הוא, שערכה שונה מסך ערך הפרטים המרכיבים אותה. על המשטרה ה'כחולה' נהוג לומר שבעשורים האחרונים סך הערך שהיא מייצרת קטן בהרבה מערך מרכיביה. אבל, משמר הגבול הוא ההפך הגמור ממנה! בשבוע האחרון נוכחנו בזה שוב, כאשר התפרסמו נתוני מחזורי הגיוס האחרונים ולימדו שוב על הנהירה של המתגייסים לשורותיו. נדידת המוטיבציה הזו נמשכת כבר כמה וכמה מחזורי גיוס, והגיעה לשיא במחזור הנוכחי (לימור, 2017).

משמר הגבול (מג"ב) היה והינו, איכותי ומוצלח יותר מרוב יחידות המשטרה הכחולה. איכותו מתבטאת בעיקר ביכולתו להפיק מהחומר האנושי שברשותו הרבה מעבר למה שהצליחו להפיק אחיו ה'כחולים', ביחידות המשטרה האחרות. הוא גם מצליח, לאורך השנים, לשמור על תרבות ארגונית ייחודית השונה מהתרבות הכחולה, ולכן הוא פגיע לתחלואים של חבריו בכחול הרבה פחות.

עם התחדשות המאבק הפלסטיני האלים ב- 2016, גילה מג"ב אפקטיביות ותכליתיות טובה בהרבה מחיילי צה"ל בהתמודדותו עם המאבק המתחדש עם הפלסטינים. מביני עניין אמרו לאחר פרשת אלאור עזריה, כי במג"ב זה לא היה קורה. כך למשל כתב האלוף גרשון הכהן, אחרי פרשה זו (הכהן, 2016):

מומלץ לצה"ל לבחון את האטרקטיביות לה זוכה כיום השירות במשמר הגבול בעיני המועמדים הצעירים לשירות: שבעה מתמודדים על כל מקום! התופעה נובעת להבנתי, מן השילוב הבריא יותר המאפיין את יחידות חיל זה, בין מפקדים בוגרים ומנוסים בדרג הזוטר - "סרג'נטים", לבין חיילים צעירים. בהשוואה ליחידות צה"ל, האיזון הפיקודי נכון יותר. הצעירים חשים כך מוגנים יותר ומודרכים יותר.  

גרשון הכהן - מומלץ לצהל לבחון את אטרקטיביות משמר הגבול

הכהן כיוון בדבריו בדיוק למה שראינו בנתוני הגיוס העכשוויים: שמג"ב הפך לחיל המבוקש ביותר לשירות בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל, המעוניינים בשירות קרבי. החיל עקף בכך יחידות שהובילו בעבר את טבלת הביקוש בקרב מתגייסים, ובהן חטיבות גולני, הצנחנים וגבעתי. הביקוש למג"ב בקרב המתגייסים במחזורים האחרונים הוא ביחס שבין 8 מועמדים על כל מקום פנוי בחיל. בצנחנים סביב 5 מועמדים למקום. הביקוש לחטיבות גולני וגבעתי הוא 3.8 מועמדים על כל מקום; בכפיר ובנח"ל בסביבות ה- 3 מתגייסים על כל מקום. עוברת את מג"ב רק ההגנה האווירית (מערכות החץ, קלע דוד וכיפת ברזל): 9 מועמדים למקום פנוי...

בשאר חילות השדה - שריון, תותחנים והנדסה - המוטיבציה ההתחלתית לשירות נמוכה יותר והצבא נאלץ לעתים להפנות אליהם מתגייסים שרשמו שירות בחילות הללו רק בעדיפות נמוכה, אבל לא הצליחו להתקבל למערך החי"ר (הראל וקובוביץ', 2016)

הצטיינותו של מג"ב במיצוי יכולות אנשיו ממוקדת, בין היתר, גם בשוטרות שלו. תחילתה של המהפכה הנשית במג"ב עוד בשנת 1995, עת קבע מפקד מג"ב דאז, ישראל סדן, כי יפתחו בפני נשים תפקידי לחימה במג"ב, כך היה מג"ב לחיל הראשון בישראל ששילב נשים בתפקידי לוחמה (ראו בתמונה למטה). בשנתיים האחרונות נמצאות שוטרות מג"ב בחזית המאבק בפלסטינים. הן פגעו והרגו מחבלים, וגם נהרגו על ידם. מספרן של החיילות בחיל עולה בהתמדה והגיע כבר ל- 35% ממנו!

הנה לפניכם גם התמונה המפורסמת של סמלת קרן פלדמן, שהשתלטה על מתפרע בירושלים והפכה לכוכבת הרשתות החברתיות...

החיילת שהשתלטה על מתפרעים

[בתמונה: דף השער של האתר 'ישראל שלנו', המתאר כיצד סמלת קרן פלדמן השתלטה על מתפרע בירושלים והפכה לכוכבת הרשתות החברתיות... (אוקטובר, 2015)]

אפילו בתחום הפעלת המתנדבים מוצלח מג"ב לאין שיעור מאחיו הכחולים (למעט אולי משטרת התנועה הארצית). הוא מבין את הפוטנציאל הגלום בהם, ומפיק מהם הרבה יותר!

למעשה, נכון היה להפקיד בידי מג"ב את הטיפול באוכלוסיה הפלסטינית ביהודה ושומרון

יתרונותיו המובהקים של מג"ב בטיפול באוכלוסיה הפלסטינים, הפכו אותו לכאורה למועמד אידאלי לגדול בהתאמה, ולקבל אחריות על האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, שהרי מפקדי הצבא נותנים למג"ב ממילא אחריות על המקומות הרגישים ביותר, והם יודעים למה...

והבעיה היא שלמגב יש גם חסרונות. הבולט ביותר היא העלות הגבוהה של הפעלתו ויכולת מיצוי כוח נמוכה מאוד יחסית ליחידות משטרתיות וצה"ליות אחרות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא "שיטת הקסרקטין". השיטה הזו שהולכת ונעלמת בתחומי הקו הירוק עדיין רלוונטית מאוד מעבר לו.

[בתמונה: מעצר מפגין בנבי סאלח, מאי 2011. התמונה נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי טל קינג. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מתווה ההפעלה של משמר הגבול – "שיטת הקסרקטין"

מג"ב מוגדר מאז ומעולם כחיל סמי צבאי ותנאיו זהים לאלו של צה"ל. שוטרי משמר הגבול מתגוררים במקומות מרוחקים מהיחידות, בהן הם מוצבים. על כן, הם חייבים ללון בבסיסם. מכאן נגזרות מספר השלכות המשפיעות על אפקטיביות מג"ב ועל יעילותו:

  • אי מיצוי הכוח: שיטת הקסרקטין מחייבת גם פיצוי בימי עבודה לאנשי הקבע על הלינה בבסיס. התוצאה היא, שסדר הכוחות קטן מיידית, מפני שבכל עת חלק ממנו מצוי בבית. יתרה מכך, חלק ניכר מסד"כ יחידת מג"ב מוקצה לתמיכה בכוח הפועל בשטח ובמשימות כמו אבטחת בסיס, שמירות, מנהלה וכדומה, ולא בא למיצוי.
  • עלויות תחזוקה גבוהות במיוחד להלנת השוטרים: מגורים, כלכלה, מים, חשמל, אחזקת מבנים, ארנונה, חדרי כושר ומפעילי חדרי כושר ועוד.
  • עלות הסעות עצומה: חלק מהכוחות מוסעים בכלי רכב יחידתיים רבים, הגומעים מאות ק"מ ביום ממקום שירותם לבתיהם ובחזרה. עובדה זאת מייקרת מאוד את העלויות, וגורמת לבזבוז לא מבוטל בזמן עבודה. 

השיטה עובדת כך - יש שבוע ארוך ושבוע קצר:

  • בשבוע הארוך יוצא מצב שבו באמצע השבוע השוטרים יהיו בבית ובימים ראשון שני, ושישי שבת (לפעמים מיום חמישי) בעבודה.
  • בשבוע שלאחר שהשוטר עבד שישי שבת, הוא יוצא לחופשה מיום ראשון בבוקר וחוזר ביום שלישי בבוקר ל-5 משמרות שאותן הוא מסיים רק ביום שישי בבוקר (לאחר משמרת לילה). כאשר בין המשמרות הוא נוכח בבסיס, ישן שם, אוכל שם, ומגיע ל 3 ימים רצופים בהם הוא לא נוכח בבית כלל.

האתגר: להיפרד משיטת הקסרקטין

השיטה הבעייתית הזו הייתה אחת הסיבות למשל, שמפקדי משטרת ישראל החליטו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ליצור לעצמם מג"ב 'כחול' ללא החסרונות הללו. יחידות הסיור המיוחדות (היס"מים) מהווים עבורם תחליף מוצלח יחסית, שאינו סובל ממגרעות השיטה המג"בית. עצם העובדה שמג"ב לא זיהה בזמן מגמה זו ונתן לה פתרון מידי כבר אז, החלישה אותו מאוד בתוך המשטרה, והקטינה מאוד את תלות מפקדי המחוזות ביחידותיו.

כך הופכת 'שיטת הקסרקטין' לשיטה האהובה מאוד על שוטרי מג"ב, שזוכים לתנאי שירות עדיפים על אחיהם הכחולים, אבל לגיבנת של ממש עבור מפקדיהם. אם ישכיל מג"ב למצוא פתרונות לשיטה זו, העשורים הבאים שייכים לו!

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

7 thoughts on “משמר הגבול: יתרונות גדולים ו'גיבנת' אחת…

  1. Pingback: ביטחון הפנים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. "בולט ביותר היא העלות הגבוהה של הפעלתו ויכולת מיצוי כוח נמוכה מאוד יחסית ליחידות משטרתיות וצה"ליות אחרות."

    מאחר והיתרונות של החיל פורטו בהרחבה, כדאי גם להתמקד בחיסרון המהותי הזה.

    כמפקד גדוד במילואים, ידעתי שמשמר הגבול הוא אולי חיל איכותי ורציני, אבל גם ידעתי שלא ממש אראה אותו בשטח. זאת משום שפלוגה של מג"ב – לכאורה כ-100 שוטרים – מסוגלת להעמיד *לכל היותר* שני צוותים פעילים במשמרת (8 לוחמים, 4 מתוכם הם לרוב חוליית הפיקוד הפלוגתית). לא יודע איך שיטת הקסרקטין אשמה בכך, מאחר ויחידות צה"ל ביו"ש ובגבולות פועלות במתכונת זהה, אך מעמידות כוח פעיל גדול פי כמה יחסית למספר החיילים שבהן.

  3. Pingback: ההזדמנות הגדולה של משטרת ישראל - ייצור ידע

  4. יתכן בהחלט שיש ממש בטענתו של האלוף גרשון הכהן כי:
    "האטרקטיביות לה זוכה כיום השירות במשמר הגבול בעיני המועמדים הצעירים לשירות… נובעת להבנתי, מן השילוב הבריא יותר המאפיין את יחידות חיל זה, בין מפקדים בוגרים ומנוסים בדרג הזוטר – "סרג'נטים", לבין חיילים צעירים."
    השילוב עליו מדובר הוא בוודאי יתרון גדול בעיני המתבון מן הצד,
    אולם חוששני שגורמי האטרקטיביות בעיני החיילים והמועמדים לשרות, המבקשים להתגייס או לעבור (לאחר גיוסם) למשמר הגבול הינם קצת אחרים.
    ממה שאני שומע מצעירים כאלו בשיחות אקראי (דרוזים ויהודים), סיבה בולטת היא התדמית של מה"ג ככוח הלוחם ("קרבי") העיקרי, ואופי משימותיו ופעילותו כפי שזה בא לידי ביטוי בתקשורת.

  5. מאמר חזק וברור ונכון
    שאפו דר' ונצ"ם פיני יחזקאלי

    לגבי עלויות, זה תקציב המדינה, אל לנו להתרגש מכך, חיילים מקצועיים זכאים ואף חייבים לנוח ולשמור על כשירות

    ידפיסו עוד כסף וירטואלי ובא לציון גואל

  6. שמאל וימין

    אותי למשל לא קיבלו לטייס ויח' מובחרות עם נעליים אדומות, בגלל אבא מהאצ"ל ובגין סנדק

    לשכמותי נקבע סע' פסיכאיטרי
    למרות נתונים
    56 90 97
    דפ"ר 90 = משכל 140
    זה המכסימום שצה"ל בודק

    הסעיף היה "סע' הצטיינות" שאינו מתאים למי שאינו במ"לים קיבוצניקים

    שחלילה לא יגיעו לצמרת הצבא ומשם לשלטון

    ע"ע ב"ג ואלוף משא"ב שטרן

    בגלל שלא מצאו בקיבוצים איי קיו כשלי, נותר המטכ"ל עם ממוצע נמוך, יחסית כמובן

    שהתבטא בניהול אוגדות הצבא עם מצביאים הנושאים דרגות לא להם

    קיבלו בגורן במשק בחשאי או שהיה זה מינוי מפלגתי כסלקציה שלילית; הבריחו את הגאונים, ע"ע דר' אורי מילשטיין

    ומינפו דפ"ר נמוך יחסית, מופז למשל

    הבאתי את הסיפור בכדי שנבין שהצבא הוא מצג המדינה

    ואם באלופים נפלה שלהבת, הרי שבכל שדרות הפיקוד והניהול המקבילים

    מוסד שב"כ משטרה תעשיות צבאיות בנקים בכירי התקשורת ומוסדות החינוך כולל הטכניון ובג"צ וכיוצ"ב

    כנ"ל מספר גם דר' וטרינר וסרן במיל' גידי ציפורי שהיה איתי בקורס קצינים, אחיו סא"ל ועו"ד ונוטריון שלמה ציפורי מהפרקליטות הצבאית ואביהם סגן שר הביטחון תא"ל מוטק'ה ציפורי שחקרו את הנושא

    השכפול זהה

    וסליחה על הצניעות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.