[בתמונה: טקס הענקת פרס שטוקהולם לפרופ' דיוויד וייסבורד; אתר האוניברסיטה העברית, הפקולטה למשפטים]

[להורדת כתבתו של אמיר שואן על פרופ' דויד וייסבורד בידיעות אחרונות לחצו כאן: נקודת וייסבורד - אפריל 2015] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מזל טוב...

אחד הקרימינולוגים הענקים של תקופתנו, איש צנוע הליכות, נעים סבר ואהוב על הסובבים אותו, הוא אחד משלנו:

פרופ' דויד וייסבורד, חתן פרס שטוקהולם - הנובל של הקרימינולוגיה - חתן פרס ישראל, ועתה גם חתן פרס 'אוגוסט וולמר' (AUGUST VOLLMER) של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה, זהו אחד הפרסים היוקרתיים של האגודה.

מיהו אוגוסט וולמר?

פרס אוגוסט וולמר קרוי על שמו של הרפורמטור הגדול שהוביל את מה שמכונה, הרפורמה הפרוגרסיבית במשטרות בארצות הברית. אוגוסט וולמר (August Vollmer) (ראו בתמונה למטה) - מרשל העיר ברקלי בקליפורניה - הקים את המשטרה בשנת 1905 ושימש כמפקדה עד 1932. וולמר, נחשב כאבי השיטור המודרני. הוא, שינה את המודל המשטרתי שהיה קיים עד אותה תקופה, משטרה לא אפקטיבית מוכוונת ומופעלת על ידי פוליטיקאים. הרפורמה של וולמר התבססה על שני מרכיבים עיקריים: ניתוק המשטרה מהפוליטיקה והפיכתה לארגון מקצועי. כלומר "שיטור זה מקצוע". התרומה של וולמר לרפורמה במשטרה באה לידי ביטוי: שילוב תחום הזיהוי הפלילי, הפעלת ניידות סיור ממנועות, התמחותת מקצועית בתחומי העשייה השונים של המשטרה, קביעת קוד אתי, קביעת מדדים לגיוס שוטרים כולל מבחנים פסיכולוגיים, גיוס שוטרים בוגרי מכללות ואוניברסיטאות ויצירת קשרי גומלין לחילופי מידע ומחקרים משותפים בין המשטרה לאקדמיה.

[התמונה באדיבות סמ"ר מיכאל ג'יי הולנד בדימוס (Sgt. Michael J. Holland) מהמחלקה ההיסטורית לחוג משטרת ברקלי]

נביא השיטור המדעי

אם וולמר הפך את השיטור למקצוע, הרי שפרופ' דויד וייסבורד הפך את השיטור למקצוע מדעי! הטכניקה פורצת הדרך שלו למאבק בפשיעה: שיטת הנקודות החמות (Hot Spots) היא הבסיס למה שמכונה היום השיטור המנבא (Predictive Policing): שיטת שיטור מכוונת מערכת ממוחשבת, המנבאת את המקום והזמן ששם יתרחשו פשעים, על פי הדפוסים שמצאה בניתוח הרשת של הפשיעה באזורים מסוימים.

אבל גם ללא המערכת, שיטתו של וייסבורד גאונית: לא התמקדות בעבריין - שהוא חמקמק, קשה ללכידה, יקר להעמדה לדין ולאכלוס בבתי הכלא - אלא בתאי שטח מסוימים, שהוגדרו כ"נקודות חמות" שבהן מתרכזת הפשיעה. ניתוב הפעילות המשטרתית לשם מפחית אותה משמעותית, מבלי שתנדוד למקומות אחרים! בניגוד לשיטות אחרות, ניתן למדוד את הפשיעה המדווחת לפני הפעילות ואחרי ולקבל אינדיקציה מדויקת למדי של אפקטיביות ההתערבות המשטרתית.

תורת המערכות המורכבות קובעת כי רק מספר קטן של גורמים באמת משפיע על מערכת במקום ובזמן נתונים. גם וייסבורד זיהה את העובדה שהפשיעה מתרכזת ברחובות ספורים בלבד בעיר גדולה. כיוון שאחוז קטן מהרחובות מייצר שיעור גדול מהפשיעה באותו יישוב, אם המשטרה תכוון את האכיפה בדיוק לאותן "נקודות חמות", הפשע בכל הסביבה יצנח".

תורת המערכות המורכבות קובעת כי רק מספר קטן של גורמים באמת משפיע על מערכת במקום ובזמן נתונים. גם וייסבורד זיהה את העובדה שהפשיעה מתרכזת ברחובות ספורים בלבד בעיר גדולה. כיוון שאחוז קטן מהרחובות מייצר שיעור גדול מהפשיעה באותו יישוב, אם המשטרה תכוון את האכיפה בדיוק לאותן "נקודות חמות"; הפשע בכל הסביבה יצנח;

למה הם לא יצרו קשר?

משרדו של פרופסור וייסבורד באוניברסיטה העברית נמצא 100 מטר בלבד מלשכת ראש אגף החקירות, אולם מאז פורקה היחידה לשיטור קהילתי ב- 1997, ועד כניסת המפכ"ל אלשיך לתפקידו, לא היה קשר מקצועי ממוסד איתו. כשהייתי ראש המחלקה לשיטור קהילתי, הוא תמיד הצהיר על נכונותו להעמיד את שירותיו לרשות המשטרה חינם אין כסף (ממשטרות אחרות הוא גובה סכומים נכבדים…).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו המצוין של פרופ' דויד וייסבורד מ- 2006, העוסק ב'שיטור הנקודות החמות']

כששוחחתי על כך אז עם אנשי משטרה, נאמר לי (כרגיל) שאני טועה ואינני מעודכן: המשטרה מיישמת את השיטה, ללא קשר לממציאה. צודקים? כמובן שלא! עבודה לפי שיטה זו משמעה שינויי עוצמה בתוך המשטרה, מהחקירות והמודיעין לסיור ולמשמר האזרחי, ובניית תפקיד הסיור מחדש בהתבסס על מערכת ממוחשבת, הבנויה עבור השיטה (לא "הנקודות החמות" שבמערכת המשטרתית שאינן מאפשרות עבודה יומיומית איתה); ועל המצלמות הפרוסות בכל מקום.

על ההתייחסות המשטרתית אליו העיד וייסבורד עצמו בכתבת ידיעות אחרונות מאפריל 2015, הניתנת להורדה בדף זה. וייסבורד אמר כך:

"לפני כמה שנים ישבתי עם קצין בכיר… אמרו לו שמחקרים שלי מראים שאין העתקה (הכוונת לאפקט הבלון: העתקת פשיעה למקום אחר כתוצאה מהתמקדות בנקודות החמות). אז הוא אמר; מהניסיון שלי אני לא רואה את זה. אתה מבין?! אני חוקר שנים, ובסוף הבטן קובעת. בפעם אחרת הייתי באיזשהו פאנל, ושוטר התחיל להגיד שלא אכפת לו מהמחקר ושזה לא דומה למה שהוא רואה בשטח. אני אמריקאי מנומס אבל אמרתי מספיק! והוספתי: זה כל כך גרוע מה שאתה אומר. כשאתה הולך לרופא, הוא יגיד לך: לא אכפת לי מה המחקרים אומרים, הניסיון שלי קובע? ניסיון זה דבר חשוב, אבל להגיד שאין סיבה להשתמש במחקר זו פשוט שטות."

[להורדת כתבתו של אמיר שואן על פרופ' דויד וייסבורד בידיעות אחרונות לחצו כאן: נקודת וייסבורד - אפריל 2015]

דומה שהדברים מדברים בעד עצמם. לא?

בינתיים יש כבר שנה וחצי מפכ"ל, שהאסטרטגיה המובילה שלו היא שיטור קהילתי, ושהיה - כאמור - תלמידו של פרופ' וייסבורד... נשאר לי רק לקוות שהוא מתקשר איתו על בסיס קבוע, שהיה מראשוני מברכיו, ושהוא יודע להפיק ממנו את כל שהוא מוכן לתת, בלב שלם!

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

העשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), שיטור נקודות חמות, 5/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), שיטור מנבא, 9/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2010), "שיטור מנבא" ("Predictive Policing") – רפורמה חדשה בשיטור בארצות הברית, 17/5/10.
• דויד וייסבורד (תרגום: ד"ר עמיקם הרפז) (2017), האם שיטור 'נקודות חמות' מוביל בהכרח לשירות משטרתי לא הוגן או פוגעני, או שניתן למקסם שירות הוגן יחד עם האפקטיביות של גישות שיטור פרואקטיביות?, משטרה וחברה - הגיליון המקוון, 26/2/17.