[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שיטור נקודות חמות (Hot Spots Policing) הוא התמקדות זמנית וריכוז כוחות ומשאבים באותן נקודות, אזורים או מצבים בהם יש פעילות עבריינית חוזרת ומשמעותית, על פי זמן, מקום, סוג עבירה וכדומה. שיטה זו מעבירה את המיקוד מהעבריין לאזור גאוגרפי מוגדר. הניסיון בעבודה עם השיטה מוכיח יעילות רבה בהפחתת פשיעה ואי סדר.

שני החוקרים המזוהים יותר מכל עם הגייתו של מודל זה הנם: לורנס שרמן ודיוויד וייסבורד. וייסבורד אף זכה בגינו ב"פרס שטוקהולם לקרימינולוגיה לשנת 2010" – הפרס היוקרתי ביותר בתחום המחקר הקרימינולוגי, שיש המקבילים אותו בתחום זה לפרס נובל (ראה פוסט בעניין זה).

.

[בתמונה: טקס הענקת פרס שטוקהולם לפרופ' דיוויד וייסבורד; מתוך אתר האוניברסיטה העברית]

נקודות חמות הנן מיקרו יחידות ניתוח כגון: בניינים או כתובות, חזיתות בתי מגורים, קטעי רחוב או צבר כתובות. לרוב, במרכזה של נקודה חמה נמצא מבנה מזוהה ממנו ניתן לראות את כל שטחה.

אחת התכונות של מערכות מורכבות היא, שרק מספר גורמים קטן באמת משפיע על גורם מסוים. לכן, גם בתוך השכונות, שבהן רמות העבריינות הנן גבוהות במיוחד, הפשיעה מתרכזת במקומות ספציפיים מועטים יחסית, בו בזמן ששאר האזורים נותרים יחסית נטולי עבריינות. לכן, במידה והמשטרה תמקד את משאביה המוגבלים באותם אזורים בעייתיים ניתן יהיה ביתר קלות להוריד את אחוזי הפשיעה העירוניים באופן יעיל הרבה יותר.

המחקרים בתחום זה מלמדים, שבעת ביצוע של שיטור נקודות חמות, העתקת הפשיעה אינה גדולה יחסית (משמע, לא כל הפשיעה נודדת למקום אחר, ועבריינים שמחמיצים את ההזדמנות, לא יבצעו באותה עת עבירה דומה במקום אחר). במקביל, ניכר היה גם פעפוע פשיעה. משמע, ההתמקדות המשטרה בסוג עבירה אחד הביא לירידה מקבילה גם בפשיעת עבירות נוספות (Weisurd & Braga, 2006)..

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו המצוין של פרופ' דויד וייסבורד מ- 2006, העוסק ב'שיטור הנקודות החמות']

ביקורת

יישומו של שיטור זה על פי הרפז (2012, ע' 163) אינו חף משגיאות. ניסויים שבדקו מודל זה מראים, כי השפעתו על הפחתת פשיעה פחותה מהשפעתו על אי-סדר ציבורי.

מודל זה נותן מענה בעיקר לעבריינות ממוקדת מקום, כמו עבירות אלימות ועבירות רכוש. לעומת זאת, בסל עבירות שלם, שבכללו עבירות מחשב. צווארון לבן, הברחות סמים ,הגירה ועוד, לא נותן המודל מענה (הרפז, 2012, ע' 196).

נתוני הפשיעה, שבעזרתם מגדירים את גודל 'הנקודה החמה' לא בהכרח  מייצרים את הגבולות הנכונים בין הנקודה לסביבתה. מקומות המוגדרים על ידי המשטרה כ"חמים" מייצרים שם רע למקום, ונוצרת נבואה המגשימה את עצמה (הרפז, 2012, ע' 196).

ראיות אודות נדידת פשיעה כתוצאה משימוש במודל נקודות חמות אינן עקביות (הרפז, 2012, ע' 196).

למרות חולשותיו נחשב המודל לאפקטיבי במיוחד בשילובו  עם המודל לפתרון הבעיות ,תוך הפעלת אמצעי אכיפה וגישות למניעה מצבית , הנעשית בעיקר על ידי גורמים חוץ- משטרתיים המתואמים עם המשטרה.

מקורות והעשרה

• הרפז עמיקם (2012), אסטרטגיות שיטור. סוגיות בעיצוב מדיניות אכיפת החוק, ירושלים: אלון.
• Weisurd, David; Braga, Anthony A. (2006), Hot Spots Policing as a Model for Police Innovation, In: Weisurd, David; Braga, Anthony A. (eds.), Police Innovation, Contrasting Perspectives, 225-244.