ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית, שהועלתה על ידי Moyan Brenn לאתר flickr]

[לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]

[המאמר נכתב במשותף ע"י ד"ר אבי ברוכמן ופרופ' יעקב ברג]

על הכותבים

  • ד"ר אבי ברוכמן: מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
  • פרופ' יעקב ברג עוסק בתחום ההתמכרויות לסמים, על כל ההיבטים, מעל 40 שנה. השלים לימודי רפואה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בוגר, ומוסמך בפסיכיאטריה בבית ספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. דוקטורט נוסף בתחום השפעת סמים על מערכת העצבים ממכון וייצמן למדע ברחובות, ועוסק בתחום של ההשפעות הניורוביולוגיות של הסמים על מערכות הגוף, ההתנהגות והיבטים טיפוליים. משפטן ועורך דין פעיל, עוסק בהיבטים הנוגעים לנזקי גוף, זכויות חולה ורפואה משפטית. כיום מרצה בתחום רפואה ומשפט, והתמכרויות לסמים במסגרת החוג לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון ומשמש כיושב ראש בית הדין המשמעתי של הועד האולימפי הישראלי.

*  *  *

איסלנד היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי, הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפונית מערבית לאיי פארו. אוכלוסייתה מונה פחות מ- 500,000 תושבים, וצפיפות האוכלוסייה בה היא מהקטנות בעולם.

נבחרת הכדור-רגל של איסלנד זכתה לאהדה וסימפטיה רבה בקרב מיליוני צופים בעולם, כשהצליחה להעפיל לשלב רבע בטורניר היורו 2016 שהתקיים בצרפת.

במדינה הקטנה הזאת הצליחו בעשרים שנה האחרונות להפחית בצורה דרמטית את תופעת השימוש בסמים, שתיית אלכוהול, ועישון בקרב צעירים, בני נוער.

הממצאים מעניינים ובלתי נתפסים 

  • אחוז בני הנוער בגילאי 15-16 שמשתמשים בסמים, כמו גם שותים אלכוהול, הם מהנמוכים באירופה.
  • נמצאה ירידה, מ- 42% של בני נוער ששתו אלכוהול (בחודש האחרון) בשנת 1998 ל- 5% בלבד בשנת 2016.
  • אחוז בני הנוער שצרכו קנאביס ירד מ 17% ל 7% בלבד.
  • אחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ 23% ל 3% בלבד.

תרשים מס' 1: הצמצום הדרמטי בצריכת אלכוהול, קנאביס וסיגריות, בקרב מתבגרים בגילאי 15-16

הסברים קרימינולוגים לתופעת עבריינות נוער (Juvenile Delinquency)

נציג מספר תיאוריות והסברים לתופעה:

אדווין סאתרלנד (Sutherland, 1992) (ראו תמונה משמאל) טען בתיאורית "ההתחברות הדיפרנציאלית", שהתנהגות עבריינית היא התנהגות נלמדת, ומתרחשת תוך אינטראקציה עם אחרים בקבוצות קטנות ואינטימיות. כלומר, אדם לומד את הערכים, הנורמות והמעשים הסוטים בעקר מידידיו הקרובים בקבוצת השווים ( peers group), ובעיקר בשנות הנעורים וההתבגרות. סאתרלנד, נותן דגש לביוטופ - מקום החיות של האדם - מכאן החשיבות הרבה אל מי מתחברים בני הנוער. התופעה של התגודדויות בני נוער בעיקר בשעות הלילה במקומות שונים בעיר, היא תופעה שכיחה ומוכרת.

לעומתו, וולטר מילר (Miller, 1958) שפיתח את פרדיגמת "ההעברה התרבותית", סבור שמכניזם זה מתחיל בחיק המשפחה מיום הלידה. לטענתו, רבים לומדים להיות סוטים ואו עבריינים מהוריהם ומקרוביהם; והאחרים מהשכונה ומחבריהם לכיתה. ישנו דגש על הצורך של בני הנוער לריגושים, להעצמת האוטונומיה של היחיד ופעילות קשוחה וגברית.

אלברט כהן (Cohen, 1955) בספרו "נערים עבריינים – תרבות הכנופיה" טוען, שמוקד ההתנגשות והקונפליקט בין הנער המתבגר לבין מטרות החברה (בהמשך לתיאוריה של מרטון) בא לידי ביטוי בבית הספר. הנער בן המעמד הנמוך לא מסוגל להתמודד עם מערכת הערכים, הנורמות והדרישות שמציבים לו בבית הספר, המיוצג על ידי המעמד הבינוני. הנער חש רגשי נחיתות ודימוי עצמי נמוך, ומפתח "תסכול סטטוס". מכאן, הוא מפתח ומסביר את התפתחות תת- התרבות העבריינית.

דויד דאונס (Downes) בספרו "הפתרון לעבריינות נוער" טוען שתחושת התסכול של הנערים באנגליה באה לידי ביטוי בשעות הפנאי. הם, צריכים לייצר לעצמם סיפוקים וריגושים עקב שעמום ותת התרבות שלהם היא אקספרסיבית (ריגשית) במהותה, . זאת בשונה מעבריינות אקספרסיבית שמטרתה להשיג דברים חומריים.

הירשי (Hirschi, 1969) בספרו "הסיבות לעבריינות", מנתח את הכוחות החברתיים המשפיעים על בני הנוער שלא להיסחף לכיוון פשיעה ועבריינות. לדעתו, רבים היו יכולים להשתלב במעגל הפשיעה, ברם, אנו מוגבלים ומרוסנים על ידי החברה. הירשי, מנתח מהם אותם כוחות חברתיים מרסנים. לדעתו, ארבע השפעות שונות מונעות מנערים להיסחף לפשיעה:

  • קשר (Attachment);
  • מחויבות (Commitment);
  • מעורבות (Involvement);
  • ואמונה (Belief).

הנטייה למעורבות בעבריינות נוער פוחתת, ככל שההשפעות האלו חזקות יותר. השפעות אלה מחזקות את מנגנוני הבקרה החברתיים המונעים מהנער לעבור עבירות. הירשי, נותן דגש להיבט של המשפחה ומעורבות ההורים בחינוכו של הנער.

התיאוריות הללו יקלו עלינו להבין את מקורות המודל האיסלנדי:

המודל האיסלנדי: הצמצום הדרמטי בקרב מתבגרים בגילאי 16-15 אלכוהול, קנאביס וסיגריות...

בראשית שנות ה-90 הבינו באיסלנד שיש להם בעיה קשה עם בני הנוער המתבגרים. הנתונים של מספר בני הנוער שצורכים אלכוהול, סמים וסיגריות - שהיו בין הגבוהים באירופה - מאד הטרידו. בשנת 1992 הם החליטו לערוך סקר מקיף בנושא, שכלל את בני הנוער המתבגרים. הם נשאלים על הרגלי השימוש שלהם בחומרים אלו, בצד ראיונות עם גורמי חינוך ואנשי מקצוע. זאת, על מנת לקבל בסיס נתונים ומענה על שאלות בתחום, כבסיס ליישום פתרונות אופרטיביים.

תוצאות הסקר היו קשות. התברר, שכמעט 25% מבני הנוער עישנו מדי יום, 40% מהם שתו משקאות אלכוהוליים בחודש האחרון. הם הבינו שחייבים לעשות שינוי.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dave Conner לאתר flickr]

בסקר התברר שקיימת שונות בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים יותר זמן עם משפחותיהם ועסוקים יותר בפעילויות כמו בספורט. ממצא דומה מצא ברוכמן (2008) בסקר ברעננה: שבני נוער שהם חברים ופעילים בתנועות נוער הם נורמטיביים יותר מאוכלוסייה הגיל אליה הם משתייכים.

נעשו סקרים תוך כדי התהליך, ללימוד והפקת לקחים כמו גם נעזרו בסקרים שנעשו במקומות אחרים לקבלת מידע ואינפורמציה.

שינויים בחקיקה

  • נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18.
  • נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20.
  • נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ.

תופעה זאת של חוקי עוצר כנגד בני נוער, אינה חדשה, היא קיימת במדינות רבות בארצות הברית. למשל, בבולטימור, לבני נוער מתחת לגיל 14 אסור לשהות מחוץ לבית מעבר לשעה 9 בערב. לבני נוער בגילאים 15-16 אסור לשהות מחוץ לבית אחרי 10 בלילה. הנערים שעברו על החוק היו נאספים על ידי המשטרה שמזמינה את הוריהם. ההורים נדרשו לשלם קנסות בסך 500 דולר ולהשתתף בקורס הורות. התופעה הזאת הובילה ל "שיטור יתר" כנגד אוכלוסיית בני נוער שחורים והיספאנים.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Helgi Halldórsson לאתר flickr]

הורות, משפחה ובתי הספר בגישה שונה

להלן חלקים נוספים מהתכנית שבוצעה:

  • ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, כמו גם על פעילויות משותפות.
  • ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית".
  • נוצרו פעילויות בשעות הפנאי, לאחר שעות הלימודים, ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות ושירגישו משמעות. כל משפחה קיבלה גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו.
  • ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה פיקוח והדרכה.
  • הורים הקדישו יותר זמן לשהות במחיצת ילדיהם: יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. מכאן, שהמתבגרים קיבלו יותר שעות עם המשפחה וההורים.
  • נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים.

כל למדו האיסלנדים במהלך התקופה, שחייבים לייצר אקלים טוב יותר עבור ילדיהם, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה.

  • אחת הדרכים בהם נעשה שימוש ליצור יוזמה בקרב בני נוער, היא לגישת STORYLINE, שאומצה במרבית ארצות סקנדינביה. המונח STORYLINE משמש להגדרת העלילה של רומן, מחזה או סרט. בהקשר החינוכי, עלילה היא תהליך הקושר את תכנית לימודים כנושא מחקר שיישומו בקרב ילדים ובני נוער הוכח. משמעות גישה זו באה לידי ביטוי באגדות. אגדות בדרך כלל מתחילות עם אווירה אומללה של התעללות או אסונות נוראים, שנפתרים בסופו של דבר ומאפשרים את הסוף הטוב של האגדה. כך למשל האגדה סינדרלה שמספרת את סיפורה של נערה אומללה שאמה מתה, אביה התחתן עם אישה אחרת, אלמנה עם שתי בנות, שלא אהבו את סינדרלה והתעמרו בה.
  • השינויי בגורלה מתרחש שעה שהנסיך התיישב על שרפרף, משך את רגלה אל מחוץ לנעל עץ הכבדה, והכניס אותה לתוך נעל, שהתאימה לה כמו כפפה ליד. וכשהיא קמה בנו של המלך הביט בפניה הוא הכיר הנערה היפיפייה עימה רקד "כלומר הכלה הנכונה!".
  • האירועים הדרמטיים אשר משנים את גורלה של סינדרלה מלווים בסוף טוב, סינדרלה בשמחה עוזבת את הבית וחיה באושר ועושר עם הנסיך שלה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ashley לאתר flickr]

  • למרבה הצער, הדרמה של שימוש או התנסות בסמים לא נפתרת כמו בסיפורים רבים ואין סוף טוב. למרות המאמצים הכבירים שהושקעו במלחמה נגד סמים, צעירים לעתים קרובות אינם מצליחים לראות כי הסיכונים של שימוש בסמים שעולים בהרבה על מה שהם רואים כטוב. יתר על כן, שימוש בסמים מושך צעיר כי זה נראה מהנה ומיוחס ככוח הפותר בעיות.
  • גישת STORYLINE הוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. בנוסף, הגישה מהווה שדרה טבעית לתכניות חינוך בבתי הספר. גישת STORYLINE היא תכנית חינוכית נורמטיבית משמעותית, המעכבת את תחילת ההתנסות באלכוהול סיגריות וסמים ידי תלמידים. לא פלא שבאיסלנד חל שיפור משמעותי בצמצום תופעת התנסות בסמים בקרב צעירים, עם יישום גישה זו.

מה ניתן ללמוד מהמודל 

הנתונים המרשימים של המהפכה - שנעשתה באיסלנד כנגד תופעת שתיית אלכוהול, עישון סיגריות ושימוש בקנאביס בקרב בני נוער - מדהימה. כאשר בוחנים את התיאוריות הקרימינולוגיות, הקיימות מזה שנים, ואת תכניות המניעה, הסברה והאכיפה  שנעשו, לא מבחינים בחידוש משמעותי.

ברם, ההירתמות של המדינה הקטנה הזאת לנושא, ביצוע סקר לקבלת נתונים מהימניים, והכנת תכנית פעולה מערכתית מול התופעה, תוך שילוב כלל הגורמים (בעיקר המשפחה), וגישה חינוכית מעט שונה, הם שהביאו לתוצאות.

ואצלנו... 

הגורם המרכזי כיום, שיכול להוביל מהלך שכזה הוא המשרד לביטחון הפנים עם יחידותיו המקצועיות (הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, אגף מצילה, עיר ללא אלימות, וכמובן משטרת ישראל עם יחידות הנוער). זאת, בשיתוף משרדי ממשלה אחרים, כמו: משרד החינוך, משרדי הרווחה ומשרד המשפטים.

דרך המלך היא ארגון של אנשי מקצוע מיומנים, אשר בעזרתם ניתן יהיה לשנות את התייחסותם של צעירים לעולם הסמים.

לדעתנו, צריך להפעיל תכנית דומה בישראל לטיפול אפקטיבי לבעיה של בני נוער מתבגרים הצורכים בעיקר אלכוהול, מעשנים סיגריות ושחלקם משתמשים בסמים, ואף שולחים ידם בהימורים.

[לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]

מקורות

  • ברוכמן א' (2008) בחינת תחושת הביטחון של בני הנוער סקר בעיר רעננה, המכללה האקדמית בית ברל.
  • Barg, J. The storyline approach in prevention of initiation substance abuse. The 5th international storyline conference – storyline a key to effective learning and teaching. Reykjavik, Iceland, 2012.
  • Barg, J. The storyline approach in prevention of initiation substance abuse. J Alcoholism Drug Depend 1:139. doi: 10.4172/2329-6488.1000139, 2013.
  • Cohen, A.K (1955) Delinquent Boys: The culture of Gang. New York: The free Press.
  • Downes ,D (1966) The Delinquent Solution, London: Routledge and Kegan Paul.
  • Miller ,W.B ( 1958) " Lower class culture as a generation milieu of gang delinquency" Journal of Social Issues, 14(3): 5-19
  • Sutherland ,E.H, Cressey, D.R , Luckenbill, D.F (1992) Principles of criminology (11th ed.). Lanham ,MD: general hall.
  • Young, E (2017) How Iceland got teens to say no to drugs. The Atlantic Jan 19,2017.

 

One thought on “ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער

  1. הנתונים מרשימים ביותר, ובהחלט ראויים להחקר ולהילמד גם במקומות אחרים, בהתחשב במאפיינים השונים של כל חברה וחברה.
    מעבר לאיזכור של הסיפור החביב על כולנו של סינדרלה, ובלי להיכנס לדיון אם השינויי בגורלה מתרחש שעה שהנסיך התיישב על שרפרף וגו', או שהשינוי התחיל עוד הרבה קודם, כשפייה טובה מתערבת בסיפור ומייצרת הזדמנות שיוויונית לסינדרלה (שמלה/ כרכרה/ נשף), נדמה לי שלא מספיק ברור מהי בדיוק אותה גישת STORYLINE הלכה למעשה.
    למי שאינו בא מהעולם החינוכי, המשפט הזה: "בהקשר החינוכי, עלילה היא תהליך הקושר את תכנית לימודים כנושא מחקר שיישומו בקרב ילדים ובני נוער הוכח" , הינו סתום משהו.
    אם ניתן – אנא הבהירו מהי גישה זו ומה מרכיביה המעשיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.