אבי הראל: מתי התגיירה רות המואביה?

רות המואביה

[התמונה: צילומסך, אתר Mame]

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

אבי הראל

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מגילת רות נקראת על פי המסורת בחג השבועות מזה כ- 1,300 שנה. המנהג נקבע בבבל במאה ה- 8 לספירה, ויש  לו טעמים שונים, ולהלן העיקריים שביניהם:

  • חג השבועות הוא חג הקציר, כמו שכתוב בספר שמות (פרק כ"ג, פסוק ט"ו): "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". הסיפור במגילת רות מתרחש בתקופת הקציר, כמו שמסופר בפתיחתה.
  • חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. בתקופת התלמוד, במהלך הקביעה של הלוח העברי, נקבע התאריך ו' בסיוון כתאריך של מעמד הר סיני וקבלת התורה. מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב בחז"ל למעין גיור המוני של בני ישראל, שעד לאותו מעמד היו עם עבדים ללא זהות לאומית ברורה. במגילת רות מסופר על רות המואבייה, שהתגיירה והצטרפה לעם ישראל. לכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות – הוא חג מתן תורה.
  • הסבר נוסף קשור לדוד המלך: על-פי המסורת, דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות. על-פי הסיפור במגילה, דוד המלך היה צאצא של רות המואבייה כפי שמפורט בפסוקים המסיימים את המגילה.

בדברינו הבאים נדון בעיקרה של המגילה – בתהליך הגיור של רות המואבייה. לפי דברי המגילה עצמה, נעמי מגיירת לכאורה  את רות, עת שתיהן חוזרות משדה מואב לבית לחם :" טז וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ:  כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.  יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.  יח וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ"(רות, פרק א', פסוקים ט"ז – י"ח). מפסוקים אלו הסיקו חז"ל כאמור, כי נעמי עסקה בגיורה של רות, ואף למדו מספר הלכות ממקרה זה (בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ז, עמוד ב').

הדברים הללו נראים מוקשים ולא ברורים כל צורכם. כיצד גיירה נעמי את רות באופן עצמאי? וכן, לפי זאת עולה כי בניה של נעמי מחלון וכליון - שנישאו לרות ועורפה בשדה מואב - נשאו נשים נכריות, דבר שלא עולה בקנה אחד עם הזיהוי שלהם כגדולי הדור, לפי דבריו של ר' שמעון בר יוחאי (בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א').

כדי לפתור את שתי התהיות הללו היו מפרשים שטענו כי רות ועורפה גוירו כבר בנכר בארץ מואב, ואילו התהליך שרות עוברת בחזרתה לבית לחם הינו גיור נוסף, או השלמה של הגיור הראשון שעברה.

כך למשל טוען הפרשן אברהם אבן עזרא (1089 – 1167, ספרד, מגדולי פרשני המקרא): "ולא יתכן שייקחו מחלון וכליון אלו הנשים עד שנתגיירו" (בפירושו על מגילת רות, פרק א', פסוק ד').

רות המואביה (2)

[התמונה: תמונת השער של הספר, "להציל את המונותאיזם" (בסדרת "מאה שערים", שער להגות יהודית) / רוטנברג,מרדכי]

קו פרשנות זה סותר באופן מפורש את הבנת האירועים של המגילה. אילו אכן עורפה ורות התגיירו כבר בארץ מוצאם, מדוע נעמי דוחקת בהן לשוב למשפחתם המואבית כדלקמן: "ח וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ, לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ; יעשה (יַעַשׂ) יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם-הַמֵּתִים וְעִמָּדִי.  ט יִתֵּן יְהוָה, לָכֶם, וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ; וַתִּשַּׁק לָהֶן, וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה.  י וַתֹּאמַרְנָה-לָּהּ:  כִּי-אִתָּךְ נָשׁוּב, לְעַמֵּךְ.  יא וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי:  הַעוֹד-לִי בָנִים בְּמֵעַי, וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים" (רות, פרק א', פסוקים ח' – י"א). על כורחך אתה למד כי עורפה ורות לא התגיירו קודם לכן, בשום אופן או צורה.

זאת ועוד. בהמשך הסיפור במגילה, רות מזוהה כמואבייה או כנוכרייה. כאשר רות באה ללקט שיבולים בשדהו של בועז, זה האחרון שואל את האחראי על הקוצרים מי הנערה החדשה שהגיעה, והוא עונה לו בזו הלשון: "ו וַיַּעַן, הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים--וַיֹּאמַר:  נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם-נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב" (רות, פרק ב', פסוק ו'). כאשר בועז שומע זאת, הוא ניגש אל רות ואומר לה שתמשיך ללקוט תבואה בשדותיו, וגם נותן לה אישור לאכול ולשתות מהמצוי לעובדיו. על כך עונה לו רות : "י וַתִּפֹּל, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה; וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי--וְאָנֹכִי, נָכְרִיָּה" (רות, פרק ב', פסוק י').

לאחר שרות חוזרת לחמותה עם שלל תבואות רב משדהו של בועז, רוקמת נעמי תוכנית בה בועז ייבם את רות, וכך יקים שם לבניה המתים. ואכן, רות יורדת לגורן במצוות נעמי, למקום בו יישן בועז. בחצי הלילה בועז מתעורר בבהלה ומוצא את רות למרגלותיו. לאחר שהוא מתעשת, הוא מבטיח לרות לבצע את מצוות הייבום שעליה דיברה נעמי. למחרת, מגיע בועז לשער העיר, מקום בו זקני העיר ובית דינה ממוקמים. הוא מספר את סיפורה של רות ואומר כי יש גואל קרוב ממנו למשפחתה של נעמי. לבית הדין ולאותו גואל אומר בועז כי:" ה וַיֹּאמֶר בֹּעַז, בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי; וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת, קניתי (קָנִיתָ)--לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת, עַל-נַחֲלָתוֹ" (רות, פרק ד', פסוק ה'). אותו גואל קרוב מסרב להיות הגואל והיבם של רות, ועל כך אומר בועז את הדברים הבאים:" ט וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם, עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם, כִּי קָנִיתִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן--מִיַּד, נָעֳמִי.  י וְגַם אֶת-רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתוֹ, וְלֹא-יִכָּרֵת שֵׁם-הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו, וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ:  עֵדִים אַתֶּם, הַיּוֹם"(רות, פרק ד', פסוקים ט' – י').

נעמי רות וערפה

[בתמונה: "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ" ציור מאת וויליאם בלייק, 1795. התמונה היא נחלת הכלל]

כלומר, עד אותו רגע רות מכונה בפי המספר של מגילת רות או כנכרייה או כמואבייה, עדות לכך שהיא  לא עברה גיור לא בארץ מואב וגם, וזה החידוש הגדול בדברינו, לא על ידי נעמי. המילים של רות לנעמי עמך עמי ואלוהיך אלוהי אינן גיור כלל ועיקר, וממילא נופלת השאלה האם גיירה נעמי את רות, ואם כן באיזו סמכות עשתה זאת.

אחרית דבר. רק לאחר שבועז גואל את שדה אלימלך ונושא את רות לאישה, רק אז היא נקראת בשמה ללא תוספת או סרח עודף של כינויה כנכרייה או כמואבייה,כפי שהמגילה מתארת באופן הבא: "יג וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת-רוּת וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ; וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן, וַתֵּלֶד בֵּן(רות, פרק ד', פסוק י"ג). לא מן הנמנע כי רות לאחר שהחליטה לחזור עם נעמי לבית לחם, החלה בתהליך של לימוד והכרת מנהגי עם ישראל, אולם גיור טרם עברה. רק בזמן נישואיה עם בועז היא הופכת לחלק אינטגרלי מעם ישראל, היות ותהליך הגאולה של שדה אלימלך כולל בחובו גם את גיורה של רות בפני בית דין של עשרה מדייני העיר. לכן, הטענה כי מילותיה הנשגבות של רות, עמך עמי ואלוהיך אלוהי הן גיור מוחלט אין להן על מה לסמוך.

הגיור היה כאז כן עתה תהליך של לימוד, שנחתם בבית דין, ולא נעשה באופן עצמאי או אישי. אולם ברור כי כיום - כאשר מקשים באופן ניכר על תהליך הגיור בכלל ועל קבלת גרים לעם ישראל בפרט - הממסד הדתי הנוכחי הקשיח את דרכו באופן ניכר,  ואין בו לא את החמלה ולא את קבלת האחר, כפי שאנו רואים בבירור בתהליך גיורה של רות.

רות המואביה (3)

[הקריקטורה: גיור כהלכה; האמן: Yitzik Sverdlov]

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות

  • אבנרי,  א. עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילות רות ואסתר, הוצאת כתר, 2014.
  •  זקוביץ, י. רות, סדרת "מקרא לישראל", הוצאת מאגנס ועם עובד, 2007.
  •  מדן, י. תקוה ממעמקים - עיון במגילת רות, הוצאת תבונות, 2007.

7 thoughts on “אבי הראל: מתי התגיירה רות המואביה?

  1. אין דין ייבום, באשתו הנוכרית, של מי שמת ללא בנים. ולכן מחויבים אנו להניח שרות התגיירה עוד קודם שמת בעלה. חייבים לומר שהגיור נעשה על תנאי שייצטרפו לעם ישראל. ולכן עורפה חזרה לגיותה, ורות שאמרה עמך עמי תפס בה הגיור מלכתחילה. על מאמר של מר טוויטו

  2. Pingback: מאמרי שבועות ומתן תורה ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: מאמרי שבועות ומתן תורה - ייצור ידע

  4. תרא כי מתאמצת ללכת איתה ותחדל לדבר אליה….אין כאן אפילו שמץ של קצהו של רמז לגיור….אין בכלל איזכור…[איני יודע אם בכלל היה גיור בתקופה זו של התנך בכל אופן אין בתנך גיור עד תקופה זו]כך שאיני מבין את חזל על סמך מה החליטו שבוואדי היה כאן גיור כי היא הפסיקה לדבר עם רות…והאם נעמי היתה אחת שמוסמכת לגייר….רות רצתה להצרף לישראל אבל לפי חוקי התורה אסורה היא לגיור

  5. Pingback: גרשון הכהן: מגילת רות - ייצור ידע

  6. שלום רציתי להפנות ליבך לחוסר דיוק בכתביך בימי רות המואביה לא היה דבר כזה שניקרא ו בסיוון אתה יכוללדייק ולאמר בחודש הרביעי בשישי לחודש…אין בלוח המקראי חודשים כחשוון כסלו תמוז וכו הלוח שונה עי הפרושים הרבה מאד שנים ואחר בועז ורות המואביה… ועוד דבר [מלכים א …והמלך שלמה אהב ננשים נוכריות ..בת פרעה מואביות עמוניות…מן גויים אשר אמר אדוני אל בני ישראל לא תבואו בהם והם לא יבואו בכם….מכך שרות המואביה אסורת חיתון עם ישראל …כך שהגיור בכלל לא רלוונטי והיו רבנים שהתחכמו ואמרו שכתוב לא להתחתן עם מואבים אבל לא כתוב שלא להחתן עם מואביות לכן מותר להתחתן בהם אבל מלכים יא א -ב כתוב שהן אסורות וכך יוצא שיתכן שדוד אינו יהודי

    • ועוד טעם לקריאת מגילת רות בשבועות נובע מגיורה של רות. המפרשים שואלים – כיצד ייתכן שרות המואביה התגיירה שכן כתוב בתורה: "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל ה'" (דברים כ"ג, ד) (בגלל שהמואבים לא נתנו לבני ישראל לעבור באדמתם בדרך לארץ ישראל)? התשובה מבוארת בגמרא (יבמות עו ע"ב) – "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית" – כלומר האיסור לקבל מואבים לעם ישראל מוגבל לזכרים ולא לנקבות.
      המלך שלמה אהב נשים נוכריות ….את בת פרעה מואביות עמוניות….מן הגויים אשר אמר אדוני אל בית ישראל לא תבואו בהם והם לא יבואו בכם ……הנה כי כן גם נשים מואביות אסורות….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *