גרשון הכהן: "הבא להורגך השכם להורגו" – דוגמה למורכבות הדיון ההלכתי

[כריכת הספר: מאחורי הכוונת: הצלף הצבאי-עיון רב תחומי לעידן ירון, שראה אור בהוצאת מערכות מודן ב- 2016. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[כריכת הספר: מאחורי הכוונת: הצלף הצבאי-עיון רב תחומי לעידן ירון, שראה אור בהוצאת מערכות מודן ב- 2016. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הסיסמה: 'הבא להורגך השכם להורגו' עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'... האמנם?

[לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 בינואר 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

דברי העורך: הסיסמה: הבא להורגך השכם להורגו עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'... (קרסנר, 2016).

המאמר הנוכחי מביא זווית הלכתית מעניינת של הביטוי הזה. היא הופיעה בהקדמה שכתב האלוף במיל' גרשון הכהן, לספרו של ירון עידן, מאחורי הכוונת: הצלף הצבאי-עיון רב תחומי (הוצאת מערכות - מודן, 2016, עמ' 14-13).

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על צלפים באתר ייצור ידע. שני האחרים הם: [בתמונה: הצלף הצבאי... מקור התמונה: Photo by Kony Xyzx from Pexels]

[בתמונה: הצלף הצבאי... מקור התמונה: Photo by Kony Xyzx from Pexels]

נשק הצליפה המופעל ממרחק מעניק למשתמשים בו יתרון המטיל עליהם עול מוסרי מיוחד:

על טבעה של המולת הקרב נתן דעתו הרב שמואל יצחק הילמן (אשר שימש רב ראשי של גלזגו שבסקוטלנד בראשית המאה ה-20, חותנו של הרב הרצוג שהיה רב ראשי למדינת ישראל , סבא רבא של ח"כ יצחק הרצוג), בספרו אור הישר. בפירושו לפרשת 'בשלח' (כפי שלימדני הרב אמנון שוגרמן ראש ישיבת חיספין) - שבה מתואר מצב בני ישראל בשעה שראו את צבא מצרים נוסע אחריהם - ביקש הרב הילמן לבאר את דבריו של ר'  שמעון בר יוחאי בהקשר זה: "טוב שבמצרים הרוג" והדגיש כי הדברים נאמרו בהקשר הייחודי של שעת מלחמה.

בשל הריחוק שהם מקיימים מול אויבם, יקשה עליהם לטעון כי פעלו מכורח הגנה עצמית. גם כאשר צלף פועל תחת בקרה פיקודית צמודה, הוא מכוון אל מטרתו ולוחץ על ההדק באופן עצמאי לחלוטין. זוהי אפוא אחריות מוסרית שאינה מנת חלקו של לוחם הרגלים, המסתער בשורות הלוחמים בחזית.

על טבעה של המולת הקרב נתן דעתו הרב שמואל יצחק הילמן (אשר שימש רב ראשי של גלזגו שבסקוטלנד בראשית המאה ה-20, חותנו של הרב הרצוג שהיה רב ראשי למדינת ישראל , סבא רבא של ח"כ יצחק הרצוג), בספרו אור הישר. בפירושו לפרשת 'בשלח' (כפי שלימדני הרב אמנון שוגרמן ראש ישיבת חיספין) - שבה מתואר מצב בני ישראל בשעה שראו את צבא מצרים נוסע אחריהם - ביקש הרב הילמן לבאר את דבריו של ר'  שמעון בר יוחאי בהקשר זה: "טוב שבמצרים הרוג" והדגיש כי הדברים נאמרו בהקשר הייחודי של שעת מלחמה.

בפירושו הוסיף הרב הילמן כי אכן, מצד אחד, "עוון שפיכות דמים חמור כל כך, ומצד אחר נצטווינו גם להגן על קיומנו – כמאמרם (חז"ל): "הבא להורגך השכם להורגו". ועל זה יאיר לנו התנא ר' שמעון בר יוחאי אור חדש במינו, הנוגע לשעת מלחמה, לספק קיום לשני הצדדים גם יחד, כגון: אם בתוך המלחמה תפגע (תפגוש) במחנה האויב איש אחד ממכיריך שידעתו לכשר וטוב, וירא אלוהים, (מה שאכן קרה ללוחמים יהודים במלחמת העולם הראשונה שהתמודדו עם אויב שבין שורותיו בחזית נמצאו יהודים) ואז ייפול  ספק עצום בלבך, שמצד המלחמה אין אתה רשאי להורגו, ולזה חידש ר' שמעון בר יוחאי שבעת מלחמה, גם אם אדם מנגד נראה תם וישר, מצד רתיחת דם המלחמה יוכל להתהפך לשונא ויהרגך, ולפי זה הדרינן (אנו חוזרים) לכלל – אם בא להורגיך השכם להורגו" (אור הישר, תנ"ך עמ' כ"ו-כ"ז).

ההבנה העמוקה הזאת מתארת היטב את המקום הסוער שבו נמצא לוחם השרוי בהמולת הקרב. מאליה היא מדגישה גם את מקומו האחר של הצלף, שמפאת המרחק ממנו הוא פועל, על כל הכרוך בכך, מסורה בידיו אחריות אישי לכל לחיצה על ההדק. זוהי אחריות הדורשת שיקול דעת קפדני ובקרה עצמית, והיא כרוכה גם בסכנת הפגיעה בכוחותינו."[בתמונה: הצלף הצבאי... למקור התמונה: Photo by Kony Xyzx from Pexels]

[בתמונה: הצלף הצבאי... למקור התמונה: Photo by Kony Xyzx from Pexels]

[לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

   

8 thoughts on “גרשון הכהן: "הבא להורגך השכם להורגו" – דוגמה למורכבות הדיון ההלכתי

  1. Pingback: עידן ירון: הפעלת כוח קטלני על ידי צלפי משטרה - ייצור ידע

  2. Pingback: אבי ברוכמן: צלפים? שוב? - ייצור ידע

  3. המשפט של איזנקוט "אני לא רוצה לראות חייל מוריק מחסנית לגופה של ילדה עם מספרים ביד " נחרט בזכרוני באופן שלילי ביותר.
    מה צריך לעשות חייל צעיר המוצב במחסום כזה או אחר, אחרי ששמע את הצהרת הרמטכל: שאינה אלא נזיפה בחיילים שעמדו רועדים מפחד מול הנערה, מפגינים חוסר אונים מוחלט לגבי מה עליהם לעשות עד שהתקרבה אליהם מאד, סרבה לקריאתיהם לחדול, ואז ירו ופצעו אותה.
    ובכן: תחילה החייל שלנו רואה דמות עטופה כולה בגלימה שחורה ורעלה מכסה את ראשה ופניה למעט העיניים, והיא מתקדמת לעברו כשבידה חפץ חד בקריאת אללה אכבר. לפי הרמטכל, מה צריך החייל עכשיו לעשות?: לעצור ולברר- האם הדמות העטופה היא ילדה או בוגרת? (לבקש ממנה להסיר הרעלה ולהציג תעודת זהות?) האם התיק שהיא נושאת הוא ילקוט בית ספר יסודי או תיכון? האם החפץ החד שהיא מחזיקה ומנופפת בו ביד – הוא סכין מטבח או מספריים לקיצוץ ציפורניים? האם עושה שהידה בגלל שהסתכסכה עם ילדה אחרת או שטפו את מוחה במדרסה?

    תמהני, אפילו גנרל עתיר ניסיון , אפשר שאף פעם במהלך שירותו לא היה במצב של חייל מול אזרח במערכת טרור אזרחי. כי אז אפשר ש "עיצות" כאלה לא היה מאמץ לעצמו, או שמא- הנחיות אלא ניתנו למען הפרוטוקול לקראת משפט צפוי בבית הדין הבנ"ל בהג, ששמענו היום ש ביידן שוקל להסיר את הסנקציות שהטיל עליהם טראפמ, כאשר העזו אפילו לחלום על העמדת חייל אמריקני או ישראלי לדין בשל פעילות מלחמתית במזרח התיכון.

  4. אלכס נחומסון:
    אני לא מבין את כל המוסרניות וההתפלספות סביב עניין הסיכול. גורם שנמצא מולך שעונה להגדה כוונה,אמצעי וכולת צריך לנטרל אותו במהירות האפשרית, כל השאר לא רלוונטי.מה כל הקשקשת שמסביב? לגבי הפרשנויות ההלכתיות על הריגה במלחמה – התנגשות בין צבאות עד לרגע ההכרעה של הקרב שוללת כל מיני הבחנות בין "חייל טוב" ל"חייל רע". קודם תירה אחר כך תשאל שאלות. אחרי ההכרעה יש לנהוג בהומניות ועל פי כללים שנקבעו לגבי שבויים ופצועים. היהודים טבעם להתפלפל עד לזרה.

  5. ליאור קונארד:
    נכון שילדה עם סכין הינה טרגדיה.
    טרגדיה גדולה מזו יכולה ורצויה לפגוע כדי להרוג.
    ולזה צריך לתת תשובה יותר יעילה מאשר סנטימנטים.

  6. גל פרל פינקל:
    הרמטכ"ל הוא לוחם ומפקד (בכל זאת גולנצ'יק) והוא בוודאי אינו זקוק להגנה מגל ההתקפות המתלהמות (שלא לומר צמאות הדם) שנשמעות מצד גורמים בימין. מי שלחם שנים ארוכות כנגד החיזבאללה והטרור הפלסטיני יודע לזהות אויב,להגיב אליו במידתיות הראויה ו"להוציא אותו מהמשחק". איזנקוט, שפועל שנים ארוכות בכדי למנוע מן הקמים להורגנו מלפעול, בוודאי אינו זקוק לשיעורים ב"מוסר הלחימה היהודי" וגם לא להבהרות בנוגע למסר שעל מפקד לשדר לחייליו. הרמטכ"ל סגר השבוע שנה בתפקיד. במהלכה הוביל קו מוסרי ממלכתי, "חתך" בסוגיות טעונות והכין את הצבא למלחמה. שנה זו היא בחזקת כרטיס הביקור שלו, שמוכיח שהוא מבין טוב מאוד מיהו האויב וכיצד מתמודדים איתו. ילדה עם סכין היא, בעיני, בעיקר טרגדיה, לא אויב.
    http://wp.me/p4kTCp-1mD

  7. Pingback: אבי הראל: "הקם להורגך השכם להורגו" - ייצור ידע

  8. הרמטכ"ל הוא לוחם ומפקד (בכל זאת גולנצ'יק) והוא בוודאי אינו זקוק להגנה מגל ההתקפות המתלהמות (שלא לומר צמאות הדם) שנשמעות מצד גורמים בימין. מי שלחם שנים ארוכות כנגד החיזבאללה והטרור הפלסטיני יודע לזהות אויב,להגיב אליו במידתיות הראויה ו"להוציא אותו מהמשחק". איזנקוט, שפועל שנים ארוכות בכדי למנוע מן הקמים להורגנו מלפעול, בוודאי אינו זקוק לשיעורים ב"מוסר הלחימה היהודי" וגם לא להבהרות בנוגע למסר שעל מפקד לשדר לחייליו. הרמטכ"ל סגר השבוע שנה בתפקיד. במהלכה הוביל קו מוסרי ממלכתי, "חתך" בסוגיות טעונות והכין את הצבא למלחמה. שנה זו היא בחזקת כרטיס הביקור שלו, שמוכיח שהוא מבין טוב מאוד מיהו האויב וכיצד מתמודדים איתו. ילדה עם סכין היא, בעיני, בעיקר טרגדיה, לא אויב.
    http://wp.me/p4kTCp-1mD

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.