אבי הראל: המשכן כמשקל נגד לכאוס

[בתמונה: המשכן כמשקל נגד לכאוס... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jdblack לאתר Pixabay]

[בתמונה: המשכן כמשקל נגד לכאוס... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jdblack לאתר Pixabay]

מעשה המשכן בכללותו היווה גורם מייצב הכרחי בכאוס שגרם חטא העגל; ולאחר מכן, הפך להיות חומה בצורה שתפקידה להבטיח כי חטא וכאוס בקנה מידה שכזה לא ישנו פעם נוספת.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא וחטא העגל, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 בפברואר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשנות המקרא ניתנת להיתפס, על כול הבדליה, על פי מגמת תפקידה: תיווך בין הטקסט הקדום לבין הקורא בן זמנה. גוונים רבים קיימים בפרשנות המקרא אודות המשכן וכליו - המתוארים בפרשות תרומה, ותצווה והחלק הראשון של פרשת כי תשא בספר שמות - החל מהפירושים הקדומים, מדרשי ההלכה התנאים; דרך הפרשנות הפילוסופית; וכלה בפרשנות המיסטית.

על פי רצף הפסוקים במקרא, הרי שלאחר שנכרתה הברית בין האל ובין עם ישראל בהר סיני, משה נצטווה להקים את המשכן, בדומה לתבנית שהראה האל למשה בהר סיני (ספר שמות, פרק כ"ה, פסוקים- ח'- ט', פרק כ"ו, פסוק ל', פרק כ"ז, פסוק ח').

בניית משכן - הנמצא בין השבטים השונים של עם - היה חיזיון נפרץ ביון העתיקה, ועמי המזרח הקדום האחרים, תופעה שנקראה בשם אמפיקטיונה (Amphictyonic).

[בתמונה: המשכן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי midnightcomm לאתר flickr]

[בתמונה: המשכן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי midnightcomm לאתר flickr]

אמפיקטיונה זו הייתה בעת העתיקה התאגדות דתית של מספר קהילות - שבטים או ערים - מסביב לפולחן של אל או אתר קדוש. לרוב, מטרתה המקורית של ההתאגדות הייתה קיום הפולחן של האל או האתר שבמרכז הברית. בברית כזו היו 12 חברות (מזכיר את המודל המאוחר של 12 שבטי ישראל), כאשר באחריות כל אחת מהחברות היה לתחזק את המקדש או האתר במשך חודש בשנה. אמפיקטיונות רבות היוו בהמשך בסיס לבריתות צבאיות ולהתפתחות של יחידות מדיניות קטנות. תיאור המשכן במקרא עולה בקנה אחד עם תופעה זו.

המשכן העברי (ראו בתמונה למעלה) עמד בחצר מלבנית 100X50 אמה, חצר שנחלקה לשני חלקים: בחלק המערבי היה המשכן ובחלק המזרחי - כלי החצר: מזבח העולה, שהייה עשוי נחושת, והכיור שישמש לרחיצת הכוהנים. החצר עצמה גודרה על ידי קלעים העשויים שש מושזר.

במשכן היו שני חלקים: הקודש וקודש הקודשים, אשר ביניהם חצצה הפרוכת. בקודש היו: השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת מול פני הפרוכת. בקודש הקודשים היה מצוי ארון הברית ומעליו שני הכרובים.

לפי מרבית הפרשנים (חז"ל, רש"י, רמב"ן ועוד), המיקום הטקסטואלי הנכון של מעשה המשכן צריך היה להיות רק לאחר חטא העגל. לשון אחר, צריך לחתוך את הפרקים החל מפרק כ"ה בספר שמות ועד פרק ל"א (כולל), ולהדביקם לאחר תיאור מעשה העגל (שמות פרק ל"ב). הרציונל הפרשני העומד מאחורי דברים אלה הוא פשוט: חטא העגל הראה קבל עם ועולם, שלא ניתן לעבוד את האל באופן מופשט, ויש להקים לשם עבודה זו משכן (אם תרצו, מעין הפשטה או ליניאריזציה של עבודת האלוהים). הקמת המשכן הייתה, על פי פירוט הפסוקים במקרא, תהליך מורכב, שלקח זמן ממושך ויקר. כך ניתן להסביר את העיכוב הניכר בדרך לארץ כנען המובטחת. המדובר אם כן  בפרשנות אידיאולוגית, שבאה לתת הסבר וסיבה מדוע נוצר עיכוב בלתי צפוי זה בדמות הציווי לעשיית המשכן.

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן]

[בתמונה: לפי מרבית הפרשנים, המיקום הטקסטואלי הנכון של מעשה המשכן צריך היה להיות רק לאחר חטא העגל... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com][בתמונה: לפי מרבית הפרשנים, המיקום הטקסטואלי הנכון של מעשה המשכן צריך היה להיות רק לאחר חטא העגל... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

אולם ניתן להבין את פרשנות זו גם באור נוסף. חטא העגל, גם לפי פשט הפסוקים - ובעיקר על פי הפרשנות הנלווית אליו - דירדר את האמון באל - שרק זמן קצר לפני כן כרת עמם ברית והעניק להם  את עשרת הדברות - לכדי כאוס מוחלט. מעשה העגל הוכיח, שלא ניתן לצפות מעם שלם שזה עתה יצא מעבדות לחירות, לעבוד את אלוהיו באופן מתודי, ובכדי להוציאו מהכאוס אליו נסחף, יש ליצור אלטרנטיבה ממשית בעצירת הסחף. ייצוב הכאוס, מגיע בדמותו של מעשה המשכן וכליו, שדרכו אמונת העם באל תתייצב, ותעשה מוחשית וברת ביצוע.

המשכן בכללותו אמור להוות מגדלור, הן בהיבט האמוני והן במישור הפרקטי/מעשי.

מעבר לכך, גם כלי המשכן המרכזיים אמורים לשמש ככלי עזר לייצוב הכאוס האמוני שחטא העגל ייצר, על פי הפירוט הבא: 

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

הכרובים

מבין שני הכרובים שמעל הכפורת שמע משה את קול האל יוצא לקראתו, קול שהתהווה בתוכו על פי התיאור המקראי: "ויבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר (חיריק תחת לאות "מ") אליו מעל הכפרת אשר על ארון העדות וידבר אליו" (במדבר פרק ז', פסוק ט). חשיבותם של הכרובים בהקשר של הופעת הנבואה, התבטא בכך שבנוסף לכרובים שעל ארון הברית, במקדש של שלמה עמדו עוד שני כרובים בגודל של כחמשה מטרים על רצפת קדש הקדשים לפני הארון. כלומר, הכרובים מהווים סימן מוחלט וברור לקשר המתמיד בין האל לעם ישראל. קשר זה התערער ונפגע קשות במהלך חטא העגל, וגרם לכאוס אמוני חמור.

[בתמונה: הכרובים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: הכרובים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

יתרה מזאת. חטא העגל פרץ את האיסור על עשיית פסל או כל תמונה עליהם נצטווה עם ישראל בעשרת הדיברות. בכדי לתת עוגן מוחשי בייצוב הכאוס האמוני שנוצר, התיר האל לפסל ולהציב את שני הכרובים במשכן. פרט להם, חל איסור מוחלט וגורף בפיסול צלמים או פסלים נוספים, שעלולים היו, אלו היו נעשים, להביא לכאוס מוחלט בפן האמוני של העם.

מזבח העולה 

עם הקמת המשכן, עשו בני ישראל, על פי ציווי, מזבח עצי שיטים המצופה נחושת כדי להקריב עליו קרבנות. מזבח זה שימש (יחד עם שאר המשכן) עד הקמת בית המקדש בירושלים. לפי התיאור במקרא, היה המזבח רבוע. אורכו ורוחבו היו חמש אמות (כשניים וחצי מטרים) וגובהו שלש אמות (כמטר וחצי). בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה, בכל מקום שבו הציבו את המשכן.

בחטא העגל, העם זבח קורבנות לאליל שבנה, ובכך גרם לכאוס חמור בפרקטיקה בעבודת האל. מזבח העולה בא להסדיר את המצב, בכך שרק עליו, ורק בחצר המשכן ניתן להקריב קורבנות, ולא בשום מקום חלופי אחר.

[בתמונה: מזבח העולה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]                                        

[בתמונה: מזבח העולה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

המנורה

[בתמונה: המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי). התמונה היא נחלת הכלל]

מנורת שבעת הקנים או מנורת זהב - שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש - היוותה  את מקור האור של המשכן. הכוהנים עסקו בכל יום בהטבת נרותיה, ובכך שמרו על רציפות האור שהיא הפיצה. במעשה העגל היה שימוש נרחב בפירוטכניקה של הזמנים ההם, שכללה במשך הלילה שבו נעשה העגל, גם אור שמקורו באש. המנורה - כסמל של האור בפולחן המשכן - סתמה את הגולל על הכאוס האפשרי בשימוש באור בפולחן דתי אלילי, זולת המשכן.

[בתמונה משמאל: המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי). התמונה היא נחלת הכלל]

בנוסף, סימלה המנורה את שבעת כוכבי הלכת, או בלשון אחרת את הטבע שנוצר בידי האל (על פי פרשנותו של ר' משה נגה, במאה ה-13): "...והמנורה בכללה היא כנגד שבעה כוכבי הלכת, והנר האמצעי ממנה (רומז) לשמש..." , וכן : "...כי השבעה נרות המאירות כולם פונים אל הנר האמצעי אשר הוא השביעי, כי האמצעי פונה אל עצמותו, כאילו אורו מעצמו לא מזולתו; והשלושה אשר מצדה האחד, והשלושה אשר מצדה השני, פונים כולם אל האמצעי, כאילו הם קונים אורה מהשביעי כי אין להם אורה מעצמותם..." . רוצה לומר, שבעבודת עגל הזהב, נוצר שבר וכאוס באמונת העם באל ובטבע אשר הוא יצר. המנורה, מעבר להיותה סמן לאיסור השימוש באור בפולחן אלילי, מסמלת גם את ייצוב האמונה של העם בחוקי הטבע, שנוצרו בעת הבריאה.

הנה כי כן, מעשה המשכן בכללותו, היווה גורם מייצב הכרחי בכאוס שגרם חטא העגל, ולאחר מכן הפך להיות חומה בצורה שתפקידה להבטיח, כי חטא וכאוס בקנה מידה שכזה לא ישנו פעם נוספת.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא וחטא העגל, לחצו כאן]

[בתמונה: כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים. התמונה היא נחלת הכלל]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

3 thoughts on “אבי הראל: המשכן כמשקל נגד לכאוס

  1. Pingback: בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנות הרמב"ם - ייצור ידע

  3. Pingback: אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנותו של ר' משה נתן - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *