יורים גם באנשינו… תופעה ומשמעותה

טעות קטלנית

סבב האלימות הנוכחי מאופיין, בין היתר, בתגובה המהירה של אזרחים ואנשי ביטחון לכל אירוע. כיוון ש"אין ארוחות חינם" ה"אפקטיביות" הזו יוצרת טעויות בזיהוי, ועולה בקרבנות חפים מפשע: הלינץ' במהגר האריתראי בבאר שבע; הרג יהודי בירושלים שנחשד כמחבל...

למה זה קורה?

ההסברים שמספקת לנו התקשורת כרגיל פשטניים וליניאריים: "יד קלה על ההדק", "סימן להתבהמות ולהתגברות האלימות בחברה הישראלית"... הפשטנות הזו נובעת כרגיל מחוסר היכולת שלנו, ש"חיים על פי השכל" -  להבין, שיש מצבים שבהם אנשים נגררים לכאוס בלחץ האירועים. מאותו רגע, לשכל אין הרבה ערך, ורק האינסטינקטים פועלים. בדרך כלל זה לטובה. לפעמים המחיר יקר...

בצבא התופעה הזו מוכרת היטב. אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא מספר האבדות בכל מלחמה, שנהרגים ממה שמכונה אש ידידותית או אש כוחותינו או ירי דו-צדדי (דו"צ) (Friendly Fire)יש הטוענים שלא פחות מ- 50% מהאבדות במלחמה נגרמים מאש ידידותית!

המצב הזה לא מאפיין רק צבא. זה יכול להיות כוח משטרתי, כנופיית רחוב, או אזרחים בלהט אירועי הזמן האחרון, שפותח באש על מישהו משלנו, עקב זיהויו בטעות כעוין.

friendlyf-fire

[התמונה מתוך סרטון היו-טיוב: Pearl Jamta - Even Nhonho]

בעולם של כאוס ו- אי הוודאות יש רגעים בהם האינסטינקט מחליף את השכל. אנשים פועלים בלהט האירועים, וזה הזמן שבו התוצאות הבלתי צפויות הופכות דומיננטיות. פעמים רבות סוג התוצאות הוא כזה, שפועלים במטרה טובה וקורה ההפך.

ניתן בעבודה קשה, דרך תרגולות - שהופכות לטבע שני שאינו מחייב חשיבה לפני פעולה - להוריד את מפלס הטעויות, אך לא למנוע אותו.

לכן, מותר לנו להסתכל על הטעויות הללו בסבב האלימות הנוכחי באופן סלחני יותר. זו דרכו של עולם לצערנו. מסתבר, שכשאתה נקלע, לרוע מזלך, לאירוע - שבו האינסטינקטים והדינמיקה של האירועים מכתיבים את המתרחש - חשוב, לא פחות מלהגיב, גם לא ליצור את הרושם שאתה אינך שייך לצד השני...

העשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.