פנחס יחזקאלי: הקומבינה כקרחון…

הקרחון כקומבינה

[לקובץ המאמרים על 'גל הירש והמפכ"לות האבודה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

קומבינות הן כמו קרחון. רק חלק קטן - התוצאות - בולט מעל פני המים. המרכיב העיקרי - העסיסי והמרתק - נסתר מאיתנו, עמוק מתחת לפני הים, וידוע רק למי ש"בפנים". מלמעלה, ניתן רק להביט בחלק העליון של הקרחון, השקוע במים, ולנסות להבין מה קורה בפנים, מתוך התנהגויות המעורבים. אז בואו ננסה להתבונן בקרחון מלמעלה:

סימן ראשון לכך, שמינוי גל הירש הולך לעלות על שרטון, היה בהחלטתו של מ"מ המפכ"ל, בנצי סאו, להישאר ו"לסייע לגל הירש בכניסתו לתפקיד". על פי התקשורת, הוא גם סרב להתמנות לנציב שב"ס. שני אלה מעידים יותר מכל, שסאו מעריך שבערבו של יום, הירש לא יהיה מפכ"ל, מועמדים חיצוניים שיצפו ב"חיסולו" של הירש - בתוצאה ובעיקר, בתהליך - יירתעו מלהסכים, והמפכ"לות תהיה שלו.

חיזוקים לכך הגיעו מכתבי המשטרה (המוזנים על ידי הקצינים), שהעריכו - בתחילה בלחישה ולאחר מכן בקולות גדלים והולכים - שהירש לא יתמנה.

בינתיים שילם הירש מחיר יקר על היעדר יועץ חכם המבין "פוליטיקה ארגונית כחולה". מי שמכיר קומבינות מסוג זה יודע שראשית מייצרים מערבולות בבריכה. אחר כך מרפדים את דפנותיה בבוץ חלקלק, בתקווה שהקרבן יתפתה להתקרב אליהם ולמעוד פנימה; ולאחר שייפול למים ויטבע, ניתן יהיה לגלגל עיניים לשמים ולומר: "רואים? אמרנו לכם שהוא איננו יודע לשחות..."

את ההחלקה בבוץ אל תוך המערבולת חייב הירש לעורך דינו. הוא, שהיה ממובילי תיאוריות המורכבות בצבא היה צריך להבין שמצפים ממנו לאבד את קור רוחו ולנהוג בפזיזות, ושצו השעה הוא לשבת בשקט, ולתת ליריביו לעשות טעויות (מי שלא עושה לא טועה...); והם, אכן לא אכזבו (ראו למשל את "מופע הגנרלים בדימוס" ב- 26 באוגוסט 2015). אבל הירש נפגע מהצונמי שהתהווה נגדו. הוא איבד מיקוד, והתיר לפרקליטו להשתלח בראש אגף החקירות - אחד מפקודיו העתידיים הבכירים לעתיד - (וכך חיזק את הערכת בכירי המשטרה, שלא יוכל לשרוד בתפקיד יותר ממספר חודשים...).  כמה מתאים דווקא לעורך דין לחשוב בצורה ליניארית, ולהניח שיימצא קשר ישיר בין קצין משטרה בכיר למלכודת שסוגרת על לקוחו. שניהם למד בדרך הקשה, שקומבינה טובה לעולם איננה ליניארית, ולעולם לא יימצא בה קשר בין סיבה לתוצאה.

תמונת מצב לרגע זה:

  • דומה שרק מהפך דרמטי יעניק להירש את המפכ"לות.
  • השר גלעד ארדן, שהוא שועל קרבות מנוסה, לא יחליק בבוץ ויפול לבריכה כמו מועמדו למפכ"לות. הוא ילקק את פצעיו בינתיים בשקט, ימתין לראות את המציאות שמתהווה, יחכה לטעויות של יריביו, ויפעל על פי הנסיבות.
  • ראש הממשלה נתניהו יכול רק להיות מרוצה מהסתבכות ארדן. הערכתו, שתיק ביטחון הפנים יסבך את ארדן, אכן התאמתה.
  • השוטרים הפשוטים - שקיוו לשינוי ולצמצום הפער שהלך ונפער בינם לבין הקצונה הבכירה - יבינו שבינתיים, מה שהיה הוא שיהיה, וימשיכו "לאכול חצץ".
  • ובכירי המשטרה - שחווים רגעים של נחת - הרוויחו רק זמן מועט לחגוג. גם אם יתמנה מועמד "כחול", שעון החול עד לשערורייה הבאה כבר מתקתק; המיאוס הציבורי מהמשטרה שובר שיאים, ולכן, זה רק עניין של זמן עד שהארגון יאלץ לעמוד מול שינוי קשה וכואב.

להזכירכם, אותו יעקב טרנר, שעמד עם הניצבים בדימוס ודרש את ביטול המועמדות של הירש - היה זה שעמד בראש וועדה שהמליצה על הקמת משטרות עירוניות עצמאיות ב- 2005, שהמשטרה נחלצה ממנה בעור שיניה, רק הודות לפיקחותו של המפכ"ל דאז, דודי כהן.

הם עוד יתגעגעו לגל הירש...

[לקובץ המאמרים על 'גל הירש והמפכ"לות האבודה', לחצו כאן]

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הקומבינה כקרחון…

  1. Pingback: גל הירש והמפכ"לות האבודה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: המשטרה בוחשת בפוליטיקה? - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.