פנחס יחזקאלי: רעיון מחולל – גיור תרבותי לאומי לביסוס הרוב היהודי בישראל

גיור תרבותי לאומי

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Zachi Evenor לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוגיית הגיור והשלכותיה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הדמוגרפיה קובעת את ביטחונו העצמי של עם בעתידו ואת היחס אליו מצד עמים אחרים. לא בכדי ביקש ערב קום המדינה, הסטטיסטיקן הראשי, רוברטו בקי, מבן גוריון לעכב את הקמת המדינה מחשש שהבעיה הדמוגרפית תכריע אותה (פסיג, 2008, ע' 171). גם לוי אשכול התעלם מאזהרה נוספת שהונחה על שולחנו למחרת מלחמת ששת הימים, לפיה עד 1987 יהיה רוב ערבי בין הים לירדן (שם, ע' 57). המתח המתמיד הזה בין הדמוגרפיה היהודית והערבית מלווה אותנו עד היום. למרות שמזה כעשור נוטה הגידול באוכלוסייה לצד היהודי [הירידה בריבוי הטבעי בקרב הערבים בישראל נמשכת מעל לארבעים שנה, מאז 1964 (ראה פסיג, 2008, ע' 57)] ממשיכות החרדות הקיומיות המאפיינות את חיינו בישראל לנבוע מההיבט הדמוגרפי.

אם צמיחת אוכלוסייה מהווה את מקור החיים של עם, הרי הידלדלותה מסמנת את גוויעתן של ציביליזציות. במדינות רבות אנו חווים במאה הנוכחית "חילופי משמרות" של ציוויליזציות על אותה אדמה. כך למשל, מאיימת ההגירה הערבית - אפריקנית להחליף את הציביליזציה האירופית, שאיבדה את יצר החיות ואת היכולת להוליד דור המשך; ההגירה ההיספנית משנה את פניה של אמריקה הלבנה, ואת שפת הדיבור מאנגלית לספרדית; והצמיחה המהירה באוכלוסיה הכורדית בטורקיה מאתגרת את הרוב הטורקמני המידלדל עקב חוסר ילודה מספקת (גולדמן, 2013, ע' 99).

אם ההיבט הדמוגרפי חיוני כל כך לשלוות הקיום של עם ישראל, הרי שמתחייבת חשיבה מחודשת כיצד מחישים את תהליך התבססותו של רוב יהודי יציב. אוכלוסייה של 15-10 מליון יהודים תרגיש בטוחה בהרבה מאוכלוסייה של 6 מליון.

במונחים של תורת הרשתות, ניתן לכנות את קבוצת הרוב היהודי בישראל "רכזת", קרי, ריכוז של עוצמה בידיו של גורם אחד ברשת. אחת התכונות של רכזת היא, שככל שמצרפים אליה קשרי גומלין נוספים, כך גדלה מהירות הצמיחה שלה וקטן המאמץ להגדילה. מעבר למסה קריטית של קשרי גומלין, כל מאמץ נוסף יניב הרבה יותר שקרים מצטרפים ממקודם. ניתן להשיג האצה של הרכזת, הן בדרך של עידוד חיבור קשרי גומלין אליה, והן באמצעות הסרת חסמים מעכבי צמיחה.

ניתן לאתר בספרות שלושה גורמים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על צמיחה דמוגרפית:

  • טרנספר: העברת אוכלוסיות ממקום למקום וריכוזן לפי בסיס משותף. כלי זה אפקטיבי מאוד, אולם במציאות של תחילת המאה ה- 21 הוא ישים בהחלט לגבי האוכלוסייה היהודית, אך לא לגבי האוכלוסייה הערבית.
  • עלייה: זה היה הגורם המרכזי למהפכי העוצמה הדמוגרפית הישראלית, מהעלייה הראשונה ועד העלייה מברית המועצות בשנות התשעים של המאה הקודמת. חסרונה העיקרי הוא חוסר היכולת לשלוט בתנאים המביאים אותה: השינויים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים בארצות המוצא של העולים. כל שניתן הוא להכווין ולעודד עליה באמצעות הטבות, כאשר היא מתרחשת. נציין כי שימוש בהגירה של בני לאום זהה או דומה, לצורך חיזוק הרוב הלאומי, אינו המצאה ישראלית. לתורכיה למשל, הסובלת, כאמור, מהידלדלות האוכלוסייה הטורקמנית עקב קריסת הילודה (וצמיחה מהירה של האוכלוסייה הכורדית המתחרה) יש מאגר בלתי נדלה של 60 מליון בני דודים אתניים עם שיעורי פריון גבוה ברפובליקות הטורקיות של ברית המועצות לשעבר - אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'קיסטן, קירגיסטן וקזחסטן, והיא מעודדת הגירה אליה משם. גם ספרד נוקטת פעולות למשוך אליה דוברי ספרדית מאמריקה הלטינית.
  • "מסיונריות", משמע, פעילות אקטיבית, מכוונת, להפצת דת או אמונה מסוימת בקרב בני דתות אחרות. מסיונריות מתחברת בעיקר עם פעילות הכנסייה הנוצרית בקרב אוכלוסיות לא נוצריות, אולם, גם דאעש למשל, מבצע היום מיסיונריות מופגנת למשוך אליו אוכלוסיות של בני הדור השני של מהגרים ערבים מאירופה ומיבשות אחרות.

דומה שהכלי היחידי, שנותר בידינו כיום, להשגת ביסוס הרוב היהודי הוא המסיונריות. הבעיה היא, שבניגוד לשתי הדמות המונותאיסטיות האחרות – הנצרות והאסלם – היהדות אינה דת מיסיונרית במהותה, והיא מעולם לא עשתה בו שימוש המוני. להפך. אם די היה לרות המואבייה במלים: "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות, א' ט"ז) כדי להסתפח ליהדות, הרי שהליכי הגיור, הנהוגים היום, מציבים מכשולים רבים בפני כאלה המבקשים להסתפח אליה. יתרה מכך. גיורים שונים מתבצעים על ידי זרמים שונים ביהדות, ואין ממילא הכרה הדדית ביניהם. לדוגמה, אדם שגויר על ידי רב רפורמי יחשב גוי בקרב בני זרמים אחרים.

גיור

 [תמונה חופשית שהועלתה על ידי Joe Goldberg לאתר flickr]

רעיון מחולל: גיור תרבותי לאומי במקום גיור דתי

היעדרו של גיור מאחד אחד פותח הזדמנות בפניה של קבוצה גדולה של יהודים - היהדות החילונית, שאיננה עוסקת עדיין בגיור, למרות שהיא זכאית לכך בדיוק כמו כל זרם אחר ביהדות. לאלה שיקשו כי חילוניות מתנגשת עם גיור כי מהותה היעדר של אמונה, אזכיר כי "יהדות" מורכבת משלושה אלמנטים:

  • דת, המחייבת את המאמין בקיום מעשי של מצוות. בתחום זה מתחלקים היהודים ל"דתיים", חילונים ומסורתיים המקיימים את ההלכה היהודית באופן חלקי או כלל לא.
  • תרבות הכוללת ספרות ענפה ופילוסופיה מקיפה, וכן מערכת של מנהגים ומוסכמות חברתיות.
  • לאום, שבבסיסו הזדהות לאומית עם המאמץ היהודי לבסס את עתידו בארץ ישראל, על בסיס מגילת העצמאות.

הרעיון המחולל שלנו לפתרון בעיית הצורך בביסוס מהיר של אוכלוסיה יהודית היא מיסוד גיור אזרחי: גיור תרבותי לאומי: אדם המקבל עליו את הלאום היהודי ואת תרבותו ומכיר באלוהי ישראל גם אם אינו מקיים את ההלכה, ויימצא מתאים על ידי בית דין חילוני לגיור, יוכל להצהיר נאמנות ללאום, לחתום על הצהרה ולהצטרף. פשוט כך. כך יוסר החסם העיקרי והמשמעותי הקיים היום, המונע משיכה של גורמים המעוניינים לחבור לרכזת שלנו. לאחר שיוסר, היא תוכל להאיץ ללא הפרעות!

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוגיית הגיור והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות

  • גולדמן דויד פ' (שפנגלר) (2013), ציביליזציות גוועות, מדוע אירופה והאסלם נעלמים?, סלע מאיר.
  • פסיג דוד (2008), צופן העתיד, מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות.

7 thoughts on “פנחס יחזקאלי: רעיון מחולל – גיור תרבותי לאומי לביסוס הרוב היהודי בישראל

  1. Pingback: גיור באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על רעיון מחולל באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: הרעיון המחולל - תיאוריה - ייצור ידע

  4. חגי גולן כתב בדף הפייסבוק כך: "מרתק. ראוי לפיתוח. מתאים לחנוכה כי מה שעשו חלק מהמלכים החשמונאים לחיזוק ממלכתם היה גיור אוכלוסיות שכבשו. אין לנו תיעוד איך התנהגו האוכלוסיות הללו לאחר הגיור אבל אני סבור שהן לא השתייכו לעדה החרדית. לעומת זאת לממלכה החשמונאית הייתה אוכלוסיה הומוגנית יותר מבחינה לאומית-דתית"

  5. אלי כהן, בדיון בדף הפייסבוק, הפנה לאתר "אנשים-ישראל, המדריך לחברה הישראלית" שעסק במקורות הדיון: "השאלה 'מיהו יהודי' העסיקה אנשי רוח, רבנים, פוליטיקאים ומשפטנים מאז ומעולם, ובמיוחד מאז הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. התפיסה המקובלת כיום בישראל, הן על ידי המוסדות הממלכתיים והן על ידי רוב מכריע של הציבור הינה, כי אדם שלא נולד יהודי ומבקש להיות מוכר ככזה, יידרש להליך אקטיבי של הצטרפות לעם ישראל בדרך של גיור (שוכתב מ"גיור בישראל")…."
    http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30115

  6. תגובתו של מוטי סודאי לפוסט, בפייסבוק (העברתי אותו כלשונו):

    תהליך הגיור, כמו כל שאר הדברים,לא קשור לדת, קשור לכסף. כפי שכתוב, רות המואביה הייתה צריכה להגיד משפט אחד כדי להתגייר והיום, אם אשתי למשל רוצה להתגייר (רצתה, הורדתי אותה מזה) היא צריכה ללמוד ארבע שנים, היא מחויבת לקיים אורך חיים דתי, שמירת כשרות שמירת שבת וכו' וגם אני ! על מנת שהיא תוכל להשלים תהליך. תהליך מתיש חסר כל הצדקה, אלו שהתגיירו בתהליך זה , בעטו את הדת בסלידה בשניה שהוכרו כיהודים. כך שבוודאות זה לא מה שגורם למתגיירים להרגיש כיהודים, בקיצור כל נושא הגיור בידיים של הרבנות והם יחליטו אם התהליך הושלם או לא, אם מישהו למד ושמר לכאורה זה מה שהופך אותו ליהודי ? וזה שמצהיר על רצונו להיות יהודי זה לא מספיק ? גם אם לא שומר, ילדיו שחיים בארץ כבר גדלים כיהודים וישראלים, לצורך השוואה הדתות האחרות שמקבלות בזרועות פתוחות את הרוצים להצטרף הם הדתות הגדולות העולם, האיסלם אשר מאסלם בקלות גדל במספרים עצומים במאה שנים האחרונות רוב אלו שמתאסלמים מקבלים עליהם את הדת כולל התפילות חמש פעמים ביום וזאת בלי שהרבנות תכריח אותם. אז מבחינה הגיונית, למה לא כמו בכתבה ?, מה הסיבה חוץ מהתנגדות הדתיים אשר לא מוכנים לוותר על הכח המופקד בידיהם, גיורים , חתונות וכו' כי הכל בסוף מתרגם לכסף.

  7. Pingback: באג 2000 כרעיון מחולל שקיבע את התלות של ארגונים בחברות התכנות והתוכנה - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.