נושא לימוד: הפוליטיקה הארגונית

[מקור התמונה: אינסטגרם. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

הדגשים

  • אבולוציה של ארגון מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה (עוצמה היא היכולת של גורם בארגון לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם); לכן, הדחף הבסיסי של כל מרכיב בו הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו בתורת הניהול 'פוליטיקה הארגונית' (Organizational Politics) ובתורת המערכות המורכבות מאבק העוצמה (The Struggle for Power) או המאבק לדומיננטיות ארגונית.
  • כתוצאה מן הפוליטיקה הארגונית, נוטה הארגון להתחלק לקליקות, בחלוקה לא פורמלית. התוצר של הקליקות הללו הנו קנוניות ארגוניות, שהן הבסיס למהפכי עוצמה המתקיימים בארגונים.
  • תופעה זו נגרמת בשל הנטייה של רשתות מורכבות להתמרכז למספר קטן והולך של מוקדי כוח. מוקדים אלה קרויים בשפת הרשתות רכזות. 
  • למרות השם הרע שיצא לפוליטיקה הארגונית, היא המנגנון שדרכו ארגונים מתפתחים מבחינה אבולוציונית. אבל, למרות היותה של תופעה זו הכוח המניע של ארגונים, היא אינה זוכה לבולטות הראויה לה בספרי הניהול.
  • מאבק העוצמה נובע מכך, שלמערכת-האם יש מטרה המשותפת לכל מרכיביה, אבל במקביל, לכל מחלקה במערכת האם ולכל פרט במערכת יש מטרה משלו, שפעמים רבות אף סותרת את מטרת-העל של המערכת. הפרדוקס הוא, שככל שהגורם במערכת קטן יותר, כך המטרה שלו דומיננטית יותר ממטרת העל בהכתבת התנהגותו, ויוצרת תוצאות בלתי צפויות במערכת-האם כולה. מאבקי העוצמה במערכת נובעים מתוך הסתירות בין מטרת העל למטרות המחלקות והפרטים.
  • הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית הוא הקליקות: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים:

[להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מאבק עוצמה', לחצו כאן]

קליקה במחלקה בארגון
  • הכלי העיקרי המשרת את הפוליטיקה הארגונית היא התקשורת לסוגיה בתוך הארגון – בכתובים, במדיה אלקטרונית ובשיח. כך למשל, ה"ישיבה" וה"דיון" הם כלים אופייניים לשימוש במסגרת "הפוליטיקה הארגונית". זו עושה שימוש גם בתקשורת שבין הארגון לארגונים אחרים בסביבה המשימתית וגם בכלי התקשורת הציבוריים. למשל, הדלפה, המיועדת לבטל החלטה מתגבשת; או לכוון לקבלת החלטה אחרת; לסכל מינוי כלשהו או לקדם מינוי אחר; וכדומה
  • עוצמה מניעה ארגונים, והם מתפתחים תוך כדי קונפליקטים, משמע, תוך כדי פוליטיקה ארגונית. אלה מכלול הפעולות - שמפעיל גורם בארגון - שמיועדות לגרום לאחרים לבצע את רצונו, גם אם זה מנוגד לרצונם, ו/או לאינטרסים שלהם.
  • זו הסיבה שבעלי עוצמה אינם נוטים לשתף פעולה. כיוון ששת"פ מעצים את כלל העוסקים בו ואין להם רצון להעצים יריבים פוטנציאליים. זה המפתח להיעדר שת"פ בארגונים!
  • פוליטיקה ארגונית שכיחה יותר בקרב מנהלים מאשר בקרב עובדים, וככל שדרגתם תהיה בכירה יותר כך יעשו בה שימוש נרחב יותר ומתוחכם יותר (ויגודה, 1997). ביטוי פופולארי המאפיין "פוליטיקה ארגונית" בדרגים הגבוהים של "הארגונים הצבאיים" הוא "מלחמות גנרלים".
  • פוליטיקה ארגונית מועצמת מאוד ב"ארגונים צבאיים", אבל היא קיימת בכל מערכת אנושית, בעיקר כזו עם תשתית ביורוקרטית מפותחת כמו בית חולים, אוניברסיטה וכדומה.
  • ככל שיש לארגון פחות משאבים, מטרות מנוגדות ו/או מספר רב של בעלי עוצמה, יש בו יותר פוליטיקה ארגונית.
  • יחסים פוליטיים של דיכוי ושליטה דומים ליחסים במלחמה (גם אם אינם כרוכים, בדרך כלל, בשפיכות דמים), שהם בעלי היגיון פרדוקסלי, לא ליניארי, השונה מההיגיון הליניארי המנחה אותנו בתחומי חיים רבים. היבטיהם דומים לפעולות צבאיות, כולל גרסאות ייחודיות של התקפה והגנה, מארב ופשיטה. כמו במלחמה, יש חשיבות רבה לסודיות ולהונאה (לוטוואק, 2002, ע' 18).
  • לפוליטיקה הארגונית שם רע. למשל, התבטאותו של שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, כי הוא הסתובב עם נעליים גבוהות בקריה, בגלל הנחשים שם... אבל, היא כלי דרכו מתפתחים ארגונים: תוך כדי קונפליקט מתמיד. מכאן חיוניותה לארגונים, כל עוד היא ברמה סבירה (!).
  • הבעיה היא שבארגונים ביורוקרטיים (ובתוכם הארגונים הצבאיים), עולה מפלס הפוליטיקה הארגונית לרמות שבהם הוא גורם נזק מהותי לארגון.

מושגים

קריאה

24 thoughts on “נושא לימוד: הפוליטיקה הארגונית

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: קנוניה ארגונית - כשגורמים בארגון חוברים נגד אחרים - ייצור ידע

  2. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: עשר כרזות על ניתוח רשתות ארגוניות – אוסף שישי - ייצור ידע

  3. Pingback: ליטל אבוקסיס: שתי פניה - הטובים והרעים - של הקליקה הארגונית - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: תיאוריית הצללים של יצחק סמואל - האם היא רלוונטית? - ייצור ידע

  5. Pingback: "הארגון זה אני!": אנטומיה של בריונות ניהולית - ייצור ידע

  6. Pingback: קנוניה ארגונית: כשגורמים בארגון חוברים נגד אחרים - ייצור ידע

  7. Pingback: קנוניה ארגונית: כשגורמים בארגון חוברים נגד אחרים - ייצור ידע

  8. Pingback: הכל על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  9. Pingback: הכל על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  10. Pingback: מה בין איכות הניהול להצלחה? - ייצור ידע

  11. Pingback: נושא לימוד: עוצמה, כוח ופוליטיקה בארגונים - ייצור ידע

  12. Pingback: נושא לימוד: עוצמה, כוח ופוליטיקה בארגונים - ייצור ידע

  13. Pingback: נושא לימוד: עוצמה וחשיבותה בארגונים - ייצור ידע

  14. Pingback: שרית אונגר משיח: 'קליקה פתוחה' מול 'קליקה סגורה' - ייצור ידע

  15. Pingback: מנהיגות רשתית מהי? חלק שני - ייצור ידע

  16. Pingback: שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד - ייצור ידע

  17. Pingback: שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד - ייצור ידע

  18. Pingback: התופעה של 'חולצי פקקים' בארגונים - ייצור ידע

  19. Pingback: מאבק העוצמה בארגונים - ייצור ידע

  20. Pingback: מה בין איכות הניהול להצלחה? - ייצור ידע

  21. Pingback: רישות: להתקדם בארגון בעזרת הרשת... - ייצור ידע

  22. Pingback: המפכ"ל עלה על מוקש... - ייצור ידע

  23. Pingback: השתלבות עובדים חדשים במחלקות שסועות - ייצור ידע

  24. Pingback: האם העובד החדש נקלט והשתלב? - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.