נושא לימוד: הבדלים אינדיבידואליים

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי David Blackwell. לאתר flickr]

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: הבדלים אינדיבידואליים כולל תרגול]

החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה! 

[לסיכום הפרק 'הבדלים אינדיבידואליים' לחצו כאן]

  • את סך כל האמונות של האדם לגבי האיכויות שלו אנו מכנים 'סכימת העצמי', או 'תפיסת העצמי'. היא כוללת: תפיסה עצמית (Self Concept); ידע עצמי (Self Knowledge); הערכה עצמית (Self Esteem); ואת מה שמכונה 'העצמי החברתי' או הזהות החברתית (Social Self).
  • מרכיב חשוב במושג העצמי הוא 'תפיסת הזהות'. למשל: "אני סטודנט", "אני אוהב בעלי חיים" וכדומה... ניתן לחלק את תפיסת הזהות שלנו לפי מיקוד פנים ומיקוד חוץ, ל- זהות אישית (personal self): מאפיינים המבחינים בין האדם לאנשים אחרים; ול- זהות חברתית (social self): מאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים אחרים.
  • ניתן גם לחלק את תפיסת הזהות שלנו לפי מעגלים, מהקרוב לרחוק: זהות אישית (Personal Identity): מתייחסת למאפיינים, המבחינים בין האדם לאנשים אחרים, בדרך כלל הכוונה היא לתכונות אישיות ("אני טיפוס פתוח"); זהות בין אישית (Interpersonal Identity): נוגעת לתפיסות המקשרות בינינו לבין אנשים אחרים שעמם אנו נמצאים במגע היומיומי (אבא, אח, חברה, שכנה וכו'). המשותף לכל המאפיינים הללו הוא שמובלעת בהם התייחסות לאנשים אחרים. האדם שמשתמש בהם אינו מגדיר את עצמו כישות עצמאית, אלא כישות המקושרת לבני-אדם אחרים; ו-זהות קולקטיבית (Collective Identity): מתייחסת למאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים אחרים, מאפיינים הנוגעים לשייכות הקבוצתית ("אני ישראלי").

  • החוקר, ארווינג גופמן טען כי תפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית! המונח 'פרצוף' (Face) מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. ה'פרצוף' הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו.
  • מודעות עצמית (Self Consciousness / Awareness) היא תשומת לב של אדם או קבוצה אל עצמיותו/ה: רגשותיו/ה, מחשבותיו/ה, צרכיו/ה ותשוקותיו/ה. המודעות העצמית  מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום; והיא קובעת, באיזו מידה אנחנו ממוקדים בעמדותינו ובמעשינו: מודעות עצמית גבוהה משמעה נטייה לעיבוד זהיר ומעמיק של מסרים חשובים; ו-מודעות עצמית נמוכה: נטייה לשליפה מהמותן.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי yomo 13 לאתר flickr]

  • בעקבות גופמן פותחו שני מושגים: מודעות עצמית ציבורית (Public Self-Consciousness) המודעות שלנו לגבי מה אחרים חושבים עלינו (מה שגופמן כינה 'פרצוף'); ו-מודעות עצמית אישית (Private Self-Consciousness) המודעות שלנו לחיינו הפנימיים: למחשבות, לרגשות ולתחושות.

  • בקרה עצמית / ניטור עצמי (Self-Monitoring) הוא מושג שנטבע על ידי החוקר, ארווינג גופמן (ראו למעלה). הוא מוגדר כנטייה של אדם לבצע בקרה על התנהגותו, כך שתתאים לדרישות הסיטואציה הספציפית. אנשים מתחלקים לבעלי ניטור עצמי גבוה; ולבעלי ניטור עצמי נמוךאנשים המאופיינים בניטור עצמי גבוה, בוחנים בקפדנות את הסיטואציה ומתאימים את ההצגה העצמית שלהם אליה; לעומת זאת, בעלי ניטור עצמי נמוך פועלים בהתאם לנטיותיהם האישיות.

  • רגשנות (Dispositional Affect) היא סוג של פילטר שדרכו אנו רואים את המציאות. ניתן לצפות לתגובה שונה, לפי הנטייה של אדם לראות דברים באופן רגשי, חיובי או שלילי: אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים"; לעומת זאת, אנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים".
  • המודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות גורס כי לכל אדם ישנה רמה מסוימת של רגשנות חיובית והן של רגשנות שליליתרגשנות חיובית אינה מייצגת את ההפך מ רגשנות שלילית, אלא היבט נפרד ממנה. 

  • צורך (Need) הוא כל דבר שאדם או בעל חיים זקוק (או חש שהוא זקוק) לו, עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. מקובל לראות צרכים כתופעה אוניברסלית, כלומר, כל בני האדם חולקים את אותם צרכים, גם אם צרכים שונים מופיעים אצל אנשים שונים בזמנים שונים ובעוצמות שונות.

  • קיימות שתי תיאוריות עיקריות בפסיכולוגיה חברתית, העוסקות בצרכים אנושיים: סולם הצרכים של מאסלו; ו- תיאוריית הצרכים של קלייטון אלדרפר (ERG theory).

  • טורי היגינס ותיאורית וויסות המיקודזוהי תאוריה בתחום הפסיכולוגיה החברתית, והיא עוסקת במערכת היחסים שבין מוטיבציית האדם; לבין הדרך, שבה יבחר להשיג את מטרותיו. התאוריה מפרידה בין שתי מוטיבציות עיקריות: מיקוד בקידום תקוות והישגים: קידום רווחים; ו- מיקוד בהימנעות מכאב והפסד: השגת ביטחון ואחריות, ע"י הצמדות לקווים מנחים, לחוקים ולגבולות.

  • מודל חמשת התכונות הגדולות (Big Five Personality Traits) פותח על ידי הפסיכולוגים, פול קוסטה ורוברט מקריי, בשנות ה- 90-80 של המאה הקודמת. השימוש העיקרי שנעשה במודל זה היה, בעיקר, במבחני אישיות של עובדים, לצורך מיון עובדים. לפי המודל, קיימות חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם, ועל האופן שבו הוא מתנהג; וניתן לאפיין את האדם על ידי מציאת מיקומו בכל אחד מ-5 ממדים אלו: מוחצנות; נועם הליכות; מוכוונות; יציבות רגשית; ו- פתיחות מחשבתית.

מושגים 

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן]

קריאה

9 thoughts on “נושא לימוד: הבדלים אינדיבידואליים

  1. Pingback: סמינריון בניתוח רשתות ארגוניות: תוכנית הקורס - ייצור ידע

  2. דני שאלה: בטבלה של בקרה עצמית נמוכה וגבוהה-מה הכוונה בעקביות בהתנהגות? למה לאלו שיש בקרה עצמית גבוהה ועקביות בהתנהגות שלהם נמוך,ולהפך.
    אשמח לדוגמה על מנת להבין לעומק יותר.

    • עקביות בהתנהגות משמעה שאני מאוד צפוי ואתם תדעו מראש איך אגיב בסיטואציות מסוימות. הכי קל לאבחן זאת אצל אנשים בעלי בקרה עצמית נמוכה הם תמיד יצמדו לעקרונות, כיוון שהם יתקשו להסתגל למצבים משתנים בעוד בעלי בקרה עצמית גבוהה יכולים להגיב במגוון אפשרויות לפי רמת הכדאיות שלהם… האם עכשיו זה ברור יותר?

      • נגיד שיש לי מדיניות לפרסם נושא בקורס בכל שבוע; ויש לי בקרה עצמית נמוכה; ואתם מצטיינים ומצליחים לסיים מהר; וחלקכם לוחצים עלי לפרסם את כל היחידות עכשיו. אין לי יכולת לקרוא את תמונת המציאות, שבניגוד לקורסים קודמים, אתם מתמודדים טוב יותר ואני אומר: סליחה. אלה עקרונות הקורס וכך נתקדם; ואם אני בעל בקרה עצמית גבוהה וסבור שזה יועיל לכיתה אני בהחלט יכול להיות לא עקבי ביחס למחזורים קודמים ולשחרר כי אני מבין שאתם אחרים… אתם מוזמנים להעלות דוגמאות טובות יותר…

  3. רגישות חיובית ורגישות שלילית נמוכה-נראה שהפירוש של רגישות חיובית נמוכה שייך לרגישות שלילית נמוכה. והפוך.
    כיוון שרגישות שלילית נמוכה לא מתקשר לי עם תכונות חיוביות של נינוחות ורוגע,אלא להפך.
    כך גם ברגישות חיובית נמוכה.
    תוכל להסביר יותר לעומק?

    • לגבי רגשיות, נתחיל מהקצוות: יש שני סוגי רגשיות מקבילים: נכנה אותן רגשיות חיובית ושלילית. רגשיות חיובית בשיאה מקרינה אנרגיה, התלהבות, התרגשות, שמחה וכדומה. ככל שהיא נחלשת הרגשות הללו מתקהים.
      רגשיות שלילית בשיאה מבטאת דכדוך, דאגה, חשיבה שלילית על עצמך, כעס, עצבנות וכדומה. ככל שהיא נחלשת, הרגשות הללו מתקהים.
      לכל אחד מאיתנו יש גם מזה וגם מזה. השאלה, כמה מזה וכמה מזה (כששני סוגי הרגישות נפרדים ואינם מתויים על קו רצף אחד…). כל אדם יכול לקבל ציון נפרד לגבי מידת הרגישות החיובית שלו ולגבי מידת הרגישות השלילית שלו. כדי שנוכל למצוא את עצמנו במבוך הזה, יצרו ווטסון וטלגן מודל לניתוח ולסיווג רגשיות. הם הצליבו את שני סוגי הרגישות וכך קיבלו ארבעה מצבים:
      1. אדם שיש לו רגישות חיובית רבה וגם רגישות שלילית רבה שמה שיאפיין אותו הוא היותו מעורב מאוד בכל דבר.
      2. אדם שיש לו רגישות חיובית נמוכה ורגישות שלילית נמוכה, שיהיה אדם שאיננו מעורב בכלום
      3. אדם שיש לו רגישות חיובית גבוהה ורגישות שלילית נמוכה שיהיה אדם נעים בעיקרון. כזה שהכי כדאי להיות לידו…
      4. אדם שיש לו רגישות חיובית נמוכה ורגישות שלילית גבוהה שיהיה אדם לא נעים בעליל, שהכי פחות נרצה להיות בקרבתו
      עכשיו, כשהצבתי את התכונות הללו במודל, ציינתי שרגשיות חיובית רבה מבטאת שמחה ואנרגטיות; ורגשיות חיובית נמוכה מבטאת אנרגיה נמוכה, עצבות, אדישות, עייפות; ורגשיות שלילית רבה מבטאת: כעס, רוגז, פחד ועצבנות; בעוד רגשיות שלילית נמוכה מבטאת רוגע, שלווה ונינוחות.
      דני טענה, שרגישות שלילית נמוכה לא מתקשר לי עם תכונות חיוביות של נינוחות ורוגע – כמו שציינתי במודל. אלא להפך.
      כך גם ברגישות חיובית נמוכה שאינה מתקשרת עם אנרגיה נמוכה, עצבות, אדישות, עייפות.
      שאלה טובה. מהן שמחה ואנרגטיות נמוכים, או אפסיים? מהם כעס, רוגז, פחד ועצבנות נמוכים או אפסיים? אלה המונחים שהיו בספרות אבל ספרות נכתבת על ידי בני אדם. כל עוד העיקרון מובן, הכל טוב והפרשנות בעיני המתבונן…

  4. Pingback: התנהגות ארגונית מיקרו: תכנית הקורס - ייצור ידע

  5. Pingback: התנהגות ארגונית מיקרו: תכנית הקורס - ייצור ידע

  6. Pingback: התנהגות ארגונית מיקרו: תכנית הקורס - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *