תקציר: אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות (The Rotterdam Charter, 1997) היא מסמך עקרונות משנת 1996, המתווה את עקרונות השיטור בחברה רב תרבותית (ראה דף ויקי נפרד), והוא חלק ממדיניות כוללת של ממשלות מערביות לנרמול המציאות הרב תרבותית הן בזהות הלאומית והן באספקת השירותים הציבוריים. זו הגישה המנחה כיום מספר משטרות באיחוד האירופי…
תקציר: בשל נטייתן הטבעית של משטרות, כולל משטרות בעולם המערבי להפלות מיעוטים ומהגרים (משטרות מייצגות את המצב הקיים ומגנות עליו), התפתחה תורה שלמה במדעי המשטרה בתחום של שיטור בחברה רב תרבותית (Policing a Multicultural Society). תורה זו התפתחה בעיקר בקנדה ובאוסטרליה, שם מתבססת מדיניות הממשלה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, על נרמול המציאות הרב תרבותית, הן…
[התמונה: מאתר המשרד לביטחון הפנים] מערכת מפנה היא מערכת ממוחשבת להערכת יחידות משטרה, שנוצרה על ידי המפכ"ל, יוחנן דנינו, והחליפה את מערכת ההערכה של קודמו, דודי כהן. המטרה הכללית של המערכת, כפי שהוגדרה על ידי דנינו, הנה הגברת האמון של הציבור במשטרה. המערכת כוללת שני 'מתחמים': 'מתחם ההרתעה' ו'מתחם שירות החוץ'. מתחם הרתעה כולל מס' נושאים…
משטרה (Police) היא ארגון צבאי שהקימה המדינה על מנת לבצע שיטור בתחומיה, במסגרת המנדט והסמכויות שהוענקו לו. מטרתה העיקרית היא שמירה על סדר החיים התקין במדינה. משמע, ש98% האוכלוסייה ה"בריאה" לא תבצע עבירות. היא עושה זאת באמצעות מתן פומבי להצלחותיה ויצירת תדמית של "רשע ורע לו". כוחה של המשטרה נובע משלושה מקורות: המקור האחד הוא החוק,…
תקציר: פשע שנאה (Hate Crime) הוא מונח מתחום מדעי החברה, המתאר פשע שבו הפושעים בוחרים את קרבנותיהם על בסיס שנאה לקבוצה החברתית שאליה הקרבנות שייכים. בחירת הקרבנות מבוססת על הדעה הקדומה של העבריינים נגד הסטטוס החברתי, האמיתי או הנתפס, של הקורבנות. במילים אחרות, המניע העיקרי לפשע הוא שנאה חברתית-קבוצתית (להבדיל משנאה אישית)… פשע השנאה נבדל מפשעים…
התמונה: Getty images שיטור (Policing) הוא אמצעי – ממוסד ושאינו ממוסד – שבו נעשה פיקוח חברתי על עבריינות. אופי השיטור מתאים עצמו לאופי העם שבתוכו הוא מופעל ושאת הלגיטימציה שלו הוא שואב לצורך תפקודו. כך לדוגמה, בתמונה למטה מצולמות שתי שוטרות שהוצבו לצורך הסדרת תנועה בפסטיבל הבירה במינכן, גרמניה, בספטמבר 1995. ברור לנו, כי הרכות והרוגע…
תקציר: בחלק זה של האתר רוכזו מושגים בסיסיים מעולם התוכן של השיטור ואכיפת החוק. ידע מטבעו הוא דינאמי וצומח. אני מזמין אתכם לתרום מניסיונכם ומהידע שברשותכם לידע הקולקטיבי הזה, ולהפוך אותו למאגר הידע האישי שלכם…
תקציר: את הספר חוק פרקינסון (Parkinson's Law and Other Studies in Administration) פרסם ב- 1957 הפרופ' הבריטי נורתקוט פרקינסון, ששימש פרופסור למינהל באוניברסיטת מלאיה שבסינגפור. פרקינסון בחן בשנות החמישים של המאה הקודמת את הקשר שבין מספר העובדים בשני משרדים בממשלת בריטניה – משרד האדמירלות ומשרד המושבות – לבין המשימות שמילאו משרדים אלה…
תקציר: העוצמה החברתית של מדינה היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי. היא מושפעת ממגוון גורמים הקשורים זה בזה, התורמים לרווחה, הלכידות והחוסן של החברה שלה: שסעים חברתיים, מערכות חינוך ובריאות, תוכניות לרווחה סוציאלית, היכולת לטפח סובלנות, הבנה ולכידות חברתית בין קבוצות שונות ועוד. עוצמה חברתית נמדדת ברגע מבחן בחוסן הלאומי – היכולת העמידות של חברה ברגע של…
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Robbie Sproule לאתר flickr] ריכוזיות (Centralization) היא ריכוז עוצמה מסוגים שונים בידיו של גורם אחד, או מספר קטן של גורמים. ריכוזיות במשק דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מגדירה "ריכוזיות שיש לטפל בה כ"שליטה של אדם אחד בכמה תחומי משק במבנה כלכלי של פירמידה" (קורן 2010ב'). על פי דו"ח…
