פנחס יחזקאלי: מינוף – מנוף השפעה – הדרך של חמאס להשיג הרבה בפחות

תקציר: בסוף נובמבר 2023, הצליח חמאס להפוך את השבויים הישראלים שבידיו למנוף השפעה על ישראל כדי לסחוט הפסקת אש, ולנסות למוסס להפוך את המלחמה לסבב אחד מיני רבים, עד שיאזור כוח ויצא לסבב הבא. מאמר זה מוקדש להבנת המושג הזה: מינוף (Leverage) או מנוף השפעה - היכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן של גורמים משפיע על מערכת מורכבת בזמן ובמקום נתונים, הפעלת מנוף השפעה על אחד או יותר מאותם גורמים בודדים, אמורה לעשות את ההבדל...

[בתמונה: בסוף נובמבר 2023, הצליח חמאס להפוך את השבויים הישראלים שבידיו למנוף השפעה על ישראל כדי לסחוט הפסקת אש, ולנסות למוסס להפוך את המלחמה לסבב אחד מיני רבים, עד שיאזור כוח ויצא לסבב הבא. התמונה מתעדת את לקיחת השבויים מ'עוטף ישראל' לעזה, ב- 7 באוקטובר 2023. מקור התמונה: חמאס]

[בתמונה: בסוף נובמבר 2023, הצליח חמאס להפוך את השבויים הישראלים שבידיו למנוף השפעה על ישראל כדי לסחוט הפסקת אש, ולנסות למוסס להפוך את המלחמה לסבב אחד מיני רבים, עד שיאזור כוח ויצא לסבב הבא. התמונה מתעדת את לקיחת השבויים מ'עוטף ישראל' לעזה, ב- 7 באוקטובר 2023. מקור התמונה: חמאס]

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 לנובמבר 2023

תנו לי נקודת משען ומנוף, ואוכל להזיז את העולם (ארכימדס)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בסוף נובמבר 2023, הצליח חמאס להפוך את השבויים הישראלים שבידיו למנוף השפעה על ישראל כדי לסחוט הפסקת אש, ולנסות למוסס להפוך את המלחמה לסבב אחד מיני רבים, עד שיאזור כוח ויצא לסבב הבא. יתרה מכך, על מנת למקד את תשומת ליבנו בחטופים, הוא עושה שימוש בכל מנופי השפעה שהוא יכול להשתמש בהם, על מנת לערער ולמרוט את עצבינו, ולהסיט את חשיבתנו מסוגיה העיקרית: המשך המלחמה, שהיא צורך לאומי קיומי.

מאמר זה מוקדש להבנת המושג הזה: מנוף (Leverage) או מנוף השפעה.

האמירה המפורסמת המיוחסת לארכימדס, "תן לי מנוף מספיק ארוך ונקודת משען להציב אותה, ואני אזיז את העולם", היא דוגמה קלאסית למושג המינוף, או מנוף ההשפעה (ראו התמונה למטה). המנוף הוא מוט קשיח, נקודת המשען היא הנקודה שסביבה מסתובב המנוף, והמאמץ הוא הכוח המופעל על המנוף. ארכימדס הדגיש את הרעיון שעם הידית הימנית (ארוכה מספיק) ונקודת משען מוצקה, אפילו כוח קטן יחסית (המאמץ) יכול להזיז חפץ בעל מסה או משקל הרבה יותר גדול.

עיקרון זה ממחיש את תפיסת הליבה של מינוף, שבו יישום אסטרטגי של כוח בנקודה הנכונה יכול להביא לתוצאה משמעותית. ארכימדס דיבר באופן מטפורי על הזזת העולם, אך תמצית ההצהרה שלו מדגישה את הרעיון הבסיסי של מינוף המשתרע על פני תחומים ויישומים שונים.

[בתמונה: ארכימדס מזיז את העולם בעזרת נקודת משען... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ארכימדס מזיז את העולם בעזרת נקודת משען... התמונה היא נחלת הכלל]

מנופי השפעה מהם? המשגה

מינוף הוא מונח שנגזר מתחום הפיזיקה, התעלה מעל מקורותיו והפך למושג בסיסי בתחומים מגוונים כגון פיננסים, טכנולוגיה, שיווק ואפילו התפתחות אישית. בבסיסו, המינוף כרוך בשימוש ביתרון אסטרטגי להשגת השפעה מקסימלית במינימום מאמץ.

נגדיר מינוף (Leverage) או מנוף השפעה כיכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן של גורמים משפיע על מערכת מורכבת בזמן ובמקום נתונים, הפעלת מנוף השפעה על אחד או יותר מאותם גורמים בודדים, אמורה לעשות את ההבדל.

מקור המושג מנוף השפעה במילה מנוף (Lever): המנוף מקטין את הכוח הנדרש לביצוע עבודה על חשבון הארכת ההעתק (ה"דרך") שהכוח פועל לאורכו - שהוא עקרון היתרון המכני. אורכו של המבנה התומך מקל על הפעלת כוח על גוף אחד, באמצעות הגדלת המומנט של הגוף השני. באופן דומה,

באופן דומה, אנו מבקשים להשיג בעזרת 'מנוף ההשפעה' תוצאות מרביות במינימום מאמץ והשקעה. לכן, הכלי הזה שכיח בכל תחום שבו יש צורך להשפיע על מקבלי החלטות, בתחומים שונים. ככל שנקודת המשען או נקודת הלחץ טובה יותר, תהיה השפעת המנוף אפקטיבית יותר בהתאמה!

מנוףLeverage) ) או מנוף השפעה הוא היכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן של גורמים משפיע על מערכת מורכבת בזמן ובמקום נתונים, הפעלת מנוף השפעה על אחד או יותר מאותם גורמים בודדים, אמורה לעשות את ההבדל... [בתמונה: מקור המושג במילה 'מנוף'. הפותחן שלפנינו פועל על פי העיקרון הזה. תמונה חופשית שהועלתה על ידי interestedbystandr לאתר flickr]

[בתמונה משמאל: מקור המושג במילה 'מנוף'. הפותחן שלפנינו פועל על פי העיקרון הזה. תמונה חופשית שהועלתה על ידי interestedbystandr לאתר flickr]

מינוף בתחומי חיים שונים:

השימוש שעשה חמאס בשבויים הוא דוגמה לשימוש במנופי לחץ ביחסים בינלאומיים. להלן דוגמאות נוספות מתחומי חיים אחרים:

מינוף פיננסי: בפיננסים, מינוף מתייחס לשימוש בהון שאול כדי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית על השקעה. משקיעים משתמשים לרוב במינוף כדי להגביר את החשיפה שלהם למכשירים פיננסיים, כגון מניות או נדל"ן. לדוגמה, משקיע נדל"ן עשוי להשתמש במשכנתא לרכישת נכס, מה שיאפשר לו לשלוט בנכס יקר בהשקעה ראשונית קטנה יחסית. למרות שזה יכול להגדיל את הרווחים, זה גם חושף את המשקיע לסיכון מוגבר.

מינוף טכנולוגי: בתחום הטכנולוגיה, המינוף ניכר בפיתוח כלים ומערכות המשפרים את הפרודוקטיביות. מחשוב ענן הוא דוגמה מצוינת, שכן הוא מאפשר לעסקים למנף משאבי מחשוב רבי עוצמה ללא צורך בהשקעות משמעותיות בתשתית. חברות כמו Amazon Web Services (AWS) מספקות פלטפורמה שבה עסקים יכולים להרחיב את הפעילות שלהם ללא הנטל של ניהול שרתים פיזיים, מה שמדגים כיצד מינוף טכנולוגי יכול לחולל מהפכה בתעשיות.

מינוף שיווקי: בעולם השיווק, המינוף לובש צורה של קמפיינים אסטרטגיים שממקסמים טווח הגעה והשפעה. שיווק משפיענים הוא דוגמה מודרנית שבה חברות ממנפות את הקהלים הקיימים של משפיענים כדי לקדם את המוצרים או השירותים שלהן. על ידי יישור קו עם משפיענים שחולקים קהל יעד, עסקים יכולים להשיג במהירות אמינות וחשיפה, לרוב בשבריר מהעלות של פרסום מסורתי.

מינוף ההון האנושי: מושג המינוף משתרע מעבר לתחומים פיננסיים וטכנולוגיים וכולל הון אנושי. במנהיגות ובפיתוח אישי, האצלה יעילה היא סוג של מינוף. מנהיגים שיכולים להאציל משימות לאנשים עם מומחיות ומיומנויות ספציפיות ממנפים את היכולות הקולקטיביות של הצוות שלהם, ומשיגים יותר ממה שהם יכולים בנפרד. גישה זו מטפחת סביבה שיתופית שבה כל חבר צוות תורם את החוזקות שלו כדי להשיג מטרה משותפת.

מינוף סביבתי: בקנה מידה עולמי, מושג המינוף מיושם יותר ויותר כדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים. למשל, ממשלות וארגונים ממנפים שיתופי פעולה ואמנות בינלאומיות כדי להילחם בשינויי האקלים באופן קולקטיבי. הסכם פריז מדגים כיצד למינוף המאמצים המשולבים של מדינות יכולה להיות השפעה משמעותית יותר בהפחתת השפעות ההתחממות הגלובלית מאשר יוזמות בודדות.

המחשה נוספת לשימוש במנופי השפעה היא בקרב מגע

בסרטון למטה ממחישה מדריכת קרב מגע כיצד היא מכניעה תוקף שכבד ממנה ב- 11 ק"ג בעזרת הפעלת מנופים על נקודות התורפה שלו. למשל, התמקדות בפרק כף היד:

השימוש במנופי השפעה בעולמות הריגול, הריגול העסקי והפשיעה

השימוש במנופי השפעה מוכר מאוד בעולמות כמו ריגול, ריגול עסקי; וגם בתחום הפלילי של סחיטה. כך למשל, פרסם הכתב, שמעון איפרגן במגזין מאקו ב-3 לינואר 2018, כתבה תחת הכותרת: אמנות הפיתוי, על צעירים וצעירות הנשלחים לפתות אחרים; ובעזרת הראיות שנצברות, לאפשר לשולחיהם להשתמש בתמונות, בסרטים ובהקלטות שנצברו כמנוף השפעה לגרום להם לעשות את רצונם (איפרגן, 2013).

"... השימוש בנערות פיתוי הוא גם דפוס פעולה מוכר של עבריינים. בישראל ידוע על עשרות מקרים שבהם שלחו עבריינים נערות פיתוי ליריביהם כדי שאלה יפלילו אותם, ובתמורה לאי הפצת התמונות המפלילות הם יסכימו למכור את עסקיהם או לעזוב את שטחי המחיה שלהם לטובתם... היו גם מקרים שנערות פיתוי הופעלו על ידי גורמים פליליים שרצו להשתלט על עסקים לגיטימיים, או נשים שנמצאות בהליכי גירושים או מתכוונות להתגרש ומפעילות נערות פיתוי נגד בעליהן כדי לסחוט אותם ולזכות ברכוש רב בהסדר הגירושים..." (איפרגן, 2013).

שמעון איפרגן בחדשות מאקו: אמנות הפיתוי הם מתלבשים יפה, עוטים על עצמם זהות בדויה ומתחילים לפלרטט במטרה לחשוף מידע וסודות כמוסים: בישראל פועלים כ-100 נערות ונערי פיתוי, וחוקרים פרטיים בכירים משתמשים בהם בעיקר בשביל ריגול עסקי, אבל לא רק. דרישות התפקיד: יכולת אלתור גבוהה, כריזמה ותחושה של חיים בסרט ריגול. "אין לי ייסורי מצפון", אומרת נערת פיתוי, "אני הכוכבת של הסרט וצריכה לספק את הסחורה"

[לכתבה המלאה של שמעון איפרגן בחדשות מאקו, לחצו כאן]

לסיכום

תפיסת המינוף, שנולדה מעקרונות הפיזיקה, התפתחה לרעיון רב תכליתי ורב עוצמה החל בתחומים שונים. בין אם בפיננסים, בטכנולוגיה, בשיווק, בפיתוח אישי או בפתרון בעיות גלובלי, השימוש האסטרטגי במינוף מאפשר לאנשים וארגונים להשיג יותר בפחות. הבנה וניצול של כוח המינוף הם גורם מפתח בניווט במורכבות של העולם המקושר הדדיות שלנו, פתיחת הזדמנויות לחדשנות, צמיחה ושינוי חיובי.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים לעיון

מקורות והעשרה

24 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מינוף – מנוף השפעה – הדרך של חמאס להשיג הרבה בפחות

  1. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל' באתר ייצור ידע מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל' באתר ייצור ידע- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצ

  3. Pingback: גרשון הכהן: אסור לנו לאפשר את הפיכת המלחמה לעוד סבב! אסור לנו לאפשר את הפיכת המלחמה לעוד סבב!- האלוף במיל' גרשון הכהןייצור ידע ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: מה זה 'רשות פלסטינית מתחדשת'? מה זה 'רשות פלסטינית מתחדשת'?- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: דיבוק שתי המדינות ו'מדינת כל אזרחיה' - ייצור ידע

  6. Pingback: פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1 'אליטת ההון' - קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל- ד"ר פנחס

  7. Pingback: גרשון הכהן: שנה למלחמה באוקראינה -לקחים לישראל - ייצור ידע

  8. Pingback: גרשון הכהן: מבצע 'עלות השחר' - סיכומים - ייצור ידע

  9. Pingback: פנחס יחזקאלי: 'דיפלומטיית בני ערובה' (Hostage Diplomacy) - ייצור ידע

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: מאפיינים של עוצמה במערכת מורכבת - ייצור ידע

  11. Pingback: פנחס יחזקאלי: שעתנו היפה ביותר. רעיונות מחוללים בעידן של חוסר ודאות - ייצור ידע

  12. Pingback: שוקי וייס: הגישה המעגלית לפתרון בעיות - ייצור ידע

  13. Pingback: שאול שלו: 'תווך' לילדיך את המציאות... - ייצור ידע

  14. Pingback: גרשון הכהן: השלום בהגיון דמי חסות - ייצור ידע

  15. Pingback: משתנה משפיע: הגורם הקטן שעושה את ההבדל... - ייצור ידע

  16. Pingback: - ייצור ידע

  17. Pingback: גרשון הכהן: מדינה פלסטינית מסוכנת יותר מאיראן - ייצור ידע

  18. Pingback: חרדים - משטרה: 0:1 - ייצור ידע

  19. Pingback: בדרך לאירופה מאוחדת? - ייצור ידע

  20. Pingback: שוקי וייס: הגישה המעגלית לפתרון בעיות - ייצור ידע

  21. Pingback: שאול שלו: 'תווך' לילדיך את המציאות... - ייצור ידע

  22. Pingback: נושא לימוד: שינוי במשטרה - האתגר והקושי - ייצור ידע

  23. Pingback: סין: הרעיון המחולל העוצמתי מכולם קרס על ממציאיו... - ייצור ידע

  24. Pingback: נושא לימוד: הרעיון המחולל - תיאוריה - ייצור ידע

Comments are closed.