חיזוק: גירוי היוצר למידה…

תקציר: 'חיזוק' (Reinforcement) הוא מושג בפסיכולוגיה, שנטבע באסכולת הלמידה ההתנהגותית ופותח על ידי אסכולת הלמידה החברתיתנגדיר אותו כגירוי או אירוע המגבירים את תדירות התגובה. חיזוקים יכולים להשפיע על בעלי חיים ואדם כאחד. משמע, החיזוק הוא בעצם למידה! חיזוק יכול להיות חומרי או רוחני, והוא חייב להיות משמעותי ללומד. למשל: אין ערך לחיבוק ולנשיקה לאדם הסולד ממגע גוף... 

[בתמונה: חיבוק כחיזוק חיובי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי panajiotis לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 28 במרץ 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה: 'חיזוק' (Reinforcement) הוא מושג בפסיכולוגיה, שנטבע באסכולת הלמידה ההתנהגותית ופותח על ידי אסכולת הלמידה החברתיתנגדיר אותו כגירוי או אירוע המגבירים את תדירות התגובה. חיזוקים יכולים להשפיע על בעלי חיים ואדם כאחד.

משמע, החיזוק הוא בעצם למידה! חיזוק יכול להיות חומרי או רוחני, והוא חייב להיות משמעותי ללומד. למשל: אין ערך לחיבוק ולנשיקה לאדם הסולד ממגע גוף... 

למידה באמצעות חיזוק היא אחת משתי דרכי למידה באמצעות התניה (קישור בין פעולות). דרך הלמידה ההופכית היא למידה באמצעות ענישה (ראו התרשים למטה):

[להרחבה בנושא 'למידה', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'התניה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא ענישה, לחצו כאן]

קיימים שני סוגי חיזוק (ראו התרשים למטה):

  • חיזוק חיובי: לתת פרס. מתן גירוי נעים בעקבות התנהגות רצויה, מגביר את הסבירות של ההתנהגות הרצויה. לדוגמה: עובד מתאמץ בפרויקט ומקבל שבחים מהמנהל. כתוצאה מכך, הוא מתאמץ יותר.
  • חיזוק שלילי: להפסיק עונש. הפסקת גירוי לא נעים בעקבות התנהגות רצויה, מגביר את הסבירות של ההתנהגות הרצויה. לדוגמה: להרשות לילד לצאת מהחדר שלו כשאינו נמצא עוד בהתפרצות זעם. דוגמה נוספת: ממונה מפסיק את נאומי התוכחה שלו אחרי שהתנהגות העובדים משתפרת.

נפריד גם בין חיזוק מלא לחיזוק חלקי:

  • חיזוק מלא ניתן תמיד, באופן קבוע, בכל פעם. הלמידה מהירה יותר בחיזוק מלא. אבל, עם הזמן החיזוק נעשה לא משמעותי (מתרגלים...). אם לא יינתן חיזוק בהמשך, תיווצר דעיכה אטית.
  • חיזוק חלקי ניתן רק מידי פעם. הדעיכה שלו אטית, והוא ממשיך להיות משמעותי, לאורך זמן. אבל, הקשר האסוציאטיבי גירוי - תגובה נוצר באטיות.

ללמידה ראשונית, עדיף לנקוט בטקטיקה של תגמול רציף. תגמול חלקי יהיה אפקטיבי יותר במצבים של למידה חוזרת.

חיזוק/עונש מואצל

זהו מצב שבו אני רואה מישהו מקבל חיזוק על פעולה כלשהי; ואני מיד משער כי אם אנהג כמוהו גם אני אקבל חיזוק.

עקרונות בחיזוק אפקטיבי

  • יש לחזק רק התנהגויות רצויות.
  • מידיות: החיזוק צריך להיות סמוך ככל האפשר להתנהגות.
  • תידוע: חשוב לתדע מראש את העובדים על מה יתוגמלו.
  • הכנה מראש: חשוב לזהות מראש מגוון של מחזקים פוטנציאליים להתנהגות רצויה.

חיזוק לפי הלמידה ההתנהגותית

המושג 'חיזוק' נטבע על ידי הוגי ההתניה האופרנטית, סקינר ות'ורנדייק. חיזוק לגרסתם הוא הוא חיזוק ישיר, המגיע מהסביבה.

[תמונתו של תורנדייק מימין, היא נחלת הכללתמונתו של סקינר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי: self-made (by User:Silly rabbit). Updated in the Gimp by User:Michaelrayw2 קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

חיזוק על פי הלמידה החברתית

הוגה הלמידה החברתית, הפסיכולוג אלברט בנדורה (Bandura), הוסיף שני סוגי 'חיזוקים' על החיזוק הישיר של סקינר ות'ורנדייק, לפיו הסביבה משפיעה על התנהגות הפרט:

  • חיזוק נצפה: חיזוק שאחרים מקבלים, והאדם צופה בו, ומסיק ממנו לגביו;
  • חיזוק עצמי: חיזוק שהאדם נותן לעצמו, כשהוא עומד בסטנדרטים שהציב לעצמו.
[תמונתו של אלברט בנדורה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Albert Bandura קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

באופן כזה, קיבלנו שלושה סוגי חיזוקים / עונשים, אשר מגבירים או מחלישים את הביצוע של ההתנהגות הנלמדת (ראו התרשים למטה).

[להרחבת המושג 'ענישה', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה