[בתמונה: תמרון של כוחות משוריינים וממונעים גרמנים באוקראינה ביוני 1942. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 101I-218-0504-36 / Dieck / CC-BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 27 בנובמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תמרון (Maneuver או Manoeuvre) של כוחות הוא המאמץ החשוב ביותר והדומיננטי של הלחימה הקונבנציונלית ביבשה (אג"ם תוה"ד, 1998, ע' 653).

תמרון מוגדר במילון מונחי צה"ל כתנועת כוחות משולבת באש, לשם השגת עמדת יתרון ביחס לאויב (אג"ם תוה"ד, 1998, ע' 653). זו פעילות צבאית פרדוקסלית (בלתי הגיונית), השואפת לעקוף את מרכיבי העוצמה של האויב ולנצל את נקודות התורפה שלו. התמרון הוא התגלמותם של קשרי הגומלין המערכתיים בתחום הצבאי (נוה, 2003, ע' 237).

הפעולה ההופכית המשלימה את התמרון היא ההתשה: כתישת יכולת התמרון של המערכת היריבה. על כן, יחסי הגומלין בין התמרון להתשה הינם מעקרונות היסוד של אומנות המערכה (נוה, 2003, עמ' 241-240).

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'התשה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמנות המערכה', לחצו כאן]

המלה תמרון נתפסת לעתים קרובות כמציינת תנועה בלבד. למעשה, יתכן תמרון ללא תנועה; משמע, תמרון באש בלא תמרון גייסות. לדוגמה: בשדה הקרב המודרני מתקיים קשר בין חיישנים למערכות פיקוד ושליטה ממוחשבות, המעבירות את נתוני העיבוד של המטרות למשגרי החימוש בזמן אמת - או בזמן כלשהו, קרוב לזמן אמת - כדי להשמיד מטרות אלו, לכל עומקו הטקטי והמערכתי של מרחב הלחימה (אג"ם תוה"ד, 1998, ע' 653).

תמרון הוא פעולה פרדוקסלית, שכן יש להניח, שהאויב ייערך בצורה שתאפשר לו לנצל את נקודות החוזק שלו מול צורות הפעולה הצפויות (לוטוואק, 2002, ע' 21). תמרון המופעל כנגד נקודות התורפה המזוהות של האויב מכונה תמרון התייחסותי (שם, ע' 29).

[להרחבת המושג: 'פרדוקס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תמרון התייחסותי', לחצו כאן]

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

היחסים המתהפכים בין התמרון לאש

תמרון ואש והיחס ביניהם אינם תופעת טבע. זו מערכת מורכבת שנוצרה בידי אדם; וככל מערכת מורכבת, היא אינה מגיעה לנקודת שיווי משקל, אלא נתונה לתהפוכות, ונעה כמטוטלת מקצה לקצה לאור 'קפיצות המדרגה' שיוצרים השינויים הטכנולוגיים:

במהלך מלחמת החפירות במלחמה העולמית הראשונה - בגלל השימוש המושכל במקלעים ובתותחים - דיברו 'מומחים' על סוף עידן התמרון, אבל עשרים שנה לאחר מכן - בזכות התפתחות הטנק והמטוס - הייתה מלחמת העולם השנייה מלחמה שכולה תמרון.

במציאות האורבנית של ימינו שוב התהפכו היוצרות: התמרון הקרקעי הפך למהלך עתיר חיכוך בשטח מיושב, והוא מתקשה יותר ויותר ליצור את התנופה המערכתית ואת דינמיקת ההיפוך המערכתי שאפיינו את האפקטיביות שלו בעבר (אסא ויערי, 2005, עמ' 28-27).

[עוד בסוגיית מצב התמרון היום במאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'התמרון היבשתי במאה ה-21 - תמונת מצב'] 

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Martijn van Veelen לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]

מקורות  

• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• אסא חיים, יערי ידידיה (דידי) (2005), לוחמה מבוזרת – המלחמה במאה ה- 21, תל אביב: ידיעות אחרונות.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• גרשון הכהן (2019), התמרון היבשתי במאה ה-21 - תמונת מצב, ייצור ידע, 26/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), הדרג האופרטיבי – אומנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2003), התשה ואסטרטגיית התשה, ייצור ידע, 2/3/03.
• יחזקאלי פנחס (2014), תמרון התייחסותי, ייצור ידע, 6/8/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.