פנחס יחזקאלי: מומחים

מגיד עתידות

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Josh McGinn לאתר flickr]

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האם ה'ברקזיט' בבריטניה ביוני 2016 (פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי); והבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2016 יגרמו, סוף סוף, לאנשים להבין שאין מומחים לעתיד? סביר להניח שלא...

בגלל אי הודאות והדינמיות הגוברת של חיינו, ניטלה מאיתנו יכולת החיזוי. מומחים (Expert) יכולים להיות מומחים לעבר או בעלי מומחיות טכנית, אך לא מומחים לעתיד... לדוגמה:

  • ערב הקמת המדינה ביקש הסטטיסטיקן הראשי דאז, רוברטו בקי מבן גוריון לעכב את הקמת המדינה מחשש שהבעיה הדמוגרפית תכריע אותה. בן גוריון התעלם ממנו!
  • כעשרים שנה מאוחר יותר, התעלם גם לוי אשכול מאזהרה נוספת שהונחה על שולחנו למחרת מלחמת ששת הימים, לפיה עד 1987 יהיה רוב ערבי בין הים לירדן.
  • ביולי 1987 קבע הדמוגרף, פרופ' ארנון סופר, כי בשנת 2000 תהיה ישראל לא יהודית. אנו כבר ב- 2016 והרוב היהודי יציב ואף עולה...

למה שוות תחזיות המומחים

[בתמונה: גיליון ידיעות אחרונות מה- 6 ביולי 1987. הכותרת מדברת בעד עצמה...]

גונן גינת

ב- 11/3/16 פרסם גונן גינת [בתמונה מימין, ישראל היום ללא ציון שם צלם) בעיתונו, ישראל היום סיפור קלאסי על פרשת גללי הסוסים בלונדון בהקשר לתחזיות דמוגרפיות, על רקע תחזיות סותרות בנוגע לריבוי החרדים: יש שגרסו הדתיים והחרדים יהפכו לרוב במדינה; ואחרים טענו, שמגמת החילון אצל חרדים מתפשטת כל כך, עד שהם מתמעטים.

הניסיונות הללו לצפות מה יקרה, טען גינת (2016), הזכירו את הפרשה של הוועידה לטיפול בגללי הסוסים בערים הגדולות, שהתכנסה בניו יורק בשנת 1898. מדובר בפרשה היסטורית אמתית, שראוי שתילמד על ידי "החזאים":

רקע‫:‬ עד תחילת המאה ה־20,‬ התחבורה בעולם התרבותי התבססה על סוסים. בלונדון חיו בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 בין 50 ל־100 אלף סוסים, שסחבו את המוניות והאוטובוסים של אותם ימים.

ישראל היום

בעיר חיו אז כ־4 מיליון בני אדם. כך היה גם בניו יורק. הרחובות בשתי הערים הללו היו מטונפים בגללים ובשתן של סוסים. באותה תקופה, לעיתים קרובות היו הקומות התחתונות של הבתים מתמלאות בריח שהשאירו אחריהם הסוסים. מסיבה זו, כל מי שהיה יכול להרשות לעצמו, גר בקומות העליונות.

בשתי הערים, וגם בערים נוספות‫,‬ העסיקו מומחים כדי לנסות להתגבר על הבעיה. הנתונים שנאספו לימדו שכל סוס בריא מייצר כשני ליטרים של שתן ביום וכ־15 ק"ג של גללים - הַכפילו זאת ב־100 אלף סוסים ותיבהלו.

עידן המרכבות וגללי הסוסים

[מקור התמונה]

בתחילה מומחים חישבו שבתוך עשר שנים גללי הסוסים במרכז לונדון יגיעו לגובה של שלושה מטרים. אחר כך התברר שהמספרים גבוהים יותר. ואם לא די בכך, היתה גם הבעיה של פגרי הסוסים. תוחלת חייו של כל סוס עבודה היתה שלוש שנים, והשימוש בהם היה עד שהם התפגרו. לעיתים קרובות זה קרה באמצע העבודה, ומועצות הערים לא הצליחו לכפות על נהגי הכרכרות והאוטובוסים‫‬ לפנות את הפגרים מהרחובות‫.‬ אלה נותרו היכן שקרסו ומתו‫.‬

התוצאה הייתה שבאמצע הרחובות במרכזי ערים שהיום נחשבות ליפהפיות, דוגמת לונדון, פאריס וניו יורק, היו מוטלים פגרי סוסים, מעליהם ענני זבובים ולצידם להקות כלבים שנגסו בהם. כתוצאה מכך נפוצו בערים מחלות, וב־1894 העריך ה"טיימס" של לונדון כי עד 1950 יהיו רחובותיה של העיר קבורים תחת תשעה מטרים של גללי סוסים.

העולם החדש היה ער לקטסטרופת הסוסים, וכדי להתמודד איתה כונסה בשנת 1898 בניו יורק הוועידה להתמודדות עם משבר גללי הסוסים. כל הנואמים הסכימו שחייבים למצוא פתרון, אולם ביזבזו את הזמן על תיאורים של האסון, בלי להציג פתרונות מעשיים. מהתיאורים מאותם ימים, עולה שהוועידה הסתיימה באווירת משבר.‬

ואז, שנים ספורות אחרי ההיסטריה הזו, בשנת 1903, הקים הנרי פורד את מפעל המכוניות הראשון שלו‫. עד מהרה ייצורן נהיה המוני‫ והן החליפו את הסוסים. בתוך כמה שנים‫,‬ גוויות הסוסים וגלליהם נעלמו, וכל הניירות שעליהם עשו את החישובים על הגובה הצפוי של ערימות גללי הסוסים, היו שווים כמעט כמו חישובי הדמוגרפיה של ישראל‫ (גינת, 2016)

Ford T

[מקור התמונה]

[לכתבה המקורית של גונן גינת בישראל היום]

לכן, אין להתפלא על קביעתו של דוד בן גוריון, כי "אם המומחים מפריעים לך לפנות לאן שאתה מעוניין, אז פשוט תחליף אותם":

דוד בן גוריון על המומחים לעתיד

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל]

דבר המומחים

הספר דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו (סרף ונבסקי, 2009) - שראה אור באנגלית ב- 1984 ותורגם לעברית ב- 2009 - נותן לנו אינדיקציה טובה מה שווים "מומחים לעתיד", ומביא אלפי דוגמאות מביכות של תחזיות מומחים שלא התממשו בתחומים שונים של חיינו. על פי הכותבים, זהו אוסף של קביעות נחרצות, מהימנות ומוטעות לחלוטין...

התוצאה מלמדת כי המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים בין המינים, גזעי אדם, נושאי סביבה, פוליטיקה, כלכלה, המעצמות, משפט, פשע, חינוך, אמנויות, תקשורת, ספורט, טכנולוגיה, היסטוריה, מדע. הם אפילו טועים לגבי עצמם...

האינטלקטואל האידיוט

ב- 22/9/16, פרסם 'ישראל היום' מאמר של נסים ניקולס טאלב, מחבר הספר 'הברבור השחור', שעוסק בהפתעות, קרי, בתוצאות הבלתי צפויות בחיינו. המאמר הזה, שלקוח מפרק בספרו החדש, "Skin in the Game", עוסק בסוגיה שאנחנו מרבים לכתוב עליה כאן: בערכן של תחזיות המומחים... טאלב קרא לתופעה, שהשורה התחתונה שלה היא, שאין מומחים לעתיד: "האינטלקטואל-האידיוט" (תרגום מאנגלית - ארז לין):

[למאמר המקורי בישראל היום]

ישראל היום

מהודו ועד בריטניה ועד ארה"ב, אנו עדים למרד נגד מעמד העיתונאים־המחוברים־הפקידים הקובע את המדיניות עבור כולם. מדובר בקליקה סגורה ובמעמד שמתייחס למי שאינו נמנה עם מועדון זה בפטרוניות, וחמור מכך: חברי הקליקה הזאת לעולם לא ייאלצו להתמודד עם ההשלכות של ההחלטות שלהם.

%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a1-%d7%98%d7%90%d7%9c%d7%91

מעמד זה מורכב משילוב של אינטלקטואלים למחצה, שקיבלו הכשרה אקדמית כלשהי ממוסד יוקרתי ומציגים עצמם כמומחים. הם אומרים לכולנו מה לעשות, מה לאכול, כיצד לדבר, מה לחשוב, וגם עבור מי להצביע. אותם ביורוקרטים־אקדמאים, שבטוחים שמוקנית להם זכות טבעית לנהל לנו את החיים, אינם מסוגלים לנהל שום דבר ביסודיות, אם מדובר בסטטיסטיקה רפואית ואם במדיניות. האמונה העיוורת שלהם במדע מונעת מהם לבחון את המדע בעיניים מדעיות. ולמרות זאת, לפחות פעמיים בחמש השנים האחרונות חבר במועדון הזה הזכיר את המונח "מכניקת הקוונטים" בשיחות שאינן קשורות ולו במאומה לפיזיקה.

[התמונה נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי en.wp user YechezkelZilber. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הבעיה היא שהקבוצה הזאת, שמתיימרת להיות האינטליגנציה, אינה מספיק אינטליגנטית כדי להגדיר מהי האינטליגנציה. הרי בעולמנו כבר ברור ש־40 אחוז מהמחקרים הפסיכולוגיים המהוללים אינם כה מהוללים כי לא הצליחו לשחזר אותם; התזונאים כבר אינם ממליצים להירתע משומנים - אחרי 30 שנה שפימפמו לנו שומנו־פוביה יום אחרי יום; וגם האנליסטים שתפקידם לנתח את המקרו־כלכלה אינם מצליחים לחזות את העתיד יותר טוב מהאסטרולוגים למיניהם. מוטב שפשוט נסמוך על האינסטינקט האבולוציוני שלנו ונקשיב לעצות סבתא. שני אלו כבר הוכיחו את עצמם יותר מאלו שקובעים עבורנו את החיים.

האינטלקטואל־האידיוט הוא תוצר של המודרנה, ולכן הוא רק מתעצם מאז אמצע המאה ה־20. כיום הוא שולט בכיפה, גם משום שברוב המדינות המגזר הציבורי גדל פי חמישה עד עשרה ממה שהיה לפני מאה שנה (כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי). דומה שבני המעמד הזה נמצאים בכל מקום על פני הגלובוס, אף שבפועל מדובר במיעוט שכמעט אינו קיים מחוץ למתחמי המחיה הטבעיים שלו: מכוני מחקר, תקשורת, אוניברסיטאות ובועות אחרות. רק מספר מקומות מצומצם ביותר פתוח לקהל הרחב, שחי בעולם האמיתי ומחפש תעסוקה אמיתית.

כאשר הפלבאים עושים משהו שלא מסתדר לאינטלקטואל־האידיוט, הוא ישר קורא להם "בלתי משכילים". האינטלקטואל־האידיוט רואה בהחלטות בלתי מובנות של אחרים פתולוגיה מוזרה, מבלי לשים לב שהוא בעצמו לוקה בהבנה לקויה של המציאות. הוא סבור שאנשים צריכים לפעול לפי האינטרסים שלהם - והוא בעצמו מחליט מהם - בייחוד אם הם מאזורים נידחים, מדברים בשפה פשוטה או סתם כאלו שהצביעו עבור היפרדות מהאיחוד האירופי. כאשר הפלבאים מעזים להמרות את רצונו בקלפי, מדובר בפופוליזם זול. הוא מסביר לעצמו בהסבר מעגלי כי יש להצביע להילארי קלינטון לנשיאות כי היא היחידה שיכולה להגיע למעמד הזה, ומי שמצביע לטראמפ לוקה בנפשו.

האינטלקטואל־האידיוט טעה לאורך ההיסטוריה בנוגע לשורה של דברים: סטאלין, מאואיזם, אוכל מהונדס גנטית, עיראק, לוב, סוריה, לובוטומיה, דיאטות דלות בפחמימות, ביהביוריזם, שומן טראנס, פרוידיאניזם, סלאפיזם, תוכניות דיור, הנוכל הפיננסי ברני מיידוף. אך למרות העבר הבעייתי שלו, הוא משוכנע שדעותיו הנוכחיות הן הן הנכונות.

%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%93%d7%99%d7%95%d7%98

[למאמר המקורי בישראל היום]

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה