צ'יינג'ים והפשע המאורגן

תקציר: צ'יינג'ים, או נותני שירותי מטבע או חלפני כספים, הם מערכת פיננסית, חוץ בנקאית, המשמשת מוקד משיכה מתמיד לארגוני טרור ופשע מאורגן. מאז תחילת המילניום זינקה כמות הצ'יינג'ים בישראל. לפי נתוני משרד האוצר (זוהר, 2012), אם בשנת 2000 היו רשומים בבנק ישראל 91 צ'יינג'ים בלבד, הרי שבשנת 2011 הגיע מספרם לכדי 2000, מהם כ-500 פעלו ללא רישיון...

[בתמונה: צ'יינג'ים - תמונת אילוסטרציה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: צ'יינג'ים - תמונת אילוסטרציה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

צ'יינג'ים, או נותני שירותי מטבע או חלפני כספים, הם מערכת פיננסית, חוץ בנקאית, המשמשת מוקד משיכה מתמיד לארגוני טרור ופשע מאורגן. מאז תחילת המילניום זינקה כמות הצ'יינג'ים בישראל. לפי נתוני משרד האוצר (זוהר, 2012), אם:

  • בשנת 2000 היו רשומים בבנק ישראל 91 צ'יינג'ים בלבד.
  • הרי שבשנת 2011 הגיע מספרם לכדי 2000, מהם כ-500 פעלו ללא רישיון.

צ'יינג'ים רשאים לתת שני שירותים בסיסיים, שעליהם הם חייבים חובת דיווח למשרד האוצר על כל פעולה ולקוח (זוהר, 2012):

  • המרת מטבע זר;
  • ניכיון של צ'קים (תשלום מזומן של ערך הצ'ק הדחוי תמורת ריבית).
מרבית הצ'יינג'ים מתמקדים בניכיון צ'קים, כאשר בפועל מדובר בהלוואות בריבית קצוצה לאנשים אשר מנועים מביצוע עיסקאות מול בנקים בשל מוגבלות אשראי או בשל אילוצים מסחריים אחרים של אנשי עסקים, לרבות כספים שהושגו בהעלמות מס ומיזמים פליליים (זוהר, 2012).

היררכיה פיננסית

המערכת החוץ בנקאית החוקית הזו מאופיינת בהיררכיה פיננסית פשוטה: צ'יינג'ים קטנים, שיש להם לקוחות אבל אין להם מספיק מזומנים, מביאים צ'קים לצ'יינג'ים גדולים יותר. שני הצ'יינג'ים מתחלקים ברווחים, שנעים מחצי אחוז בריבית יומית לכדי 5 אחוז ואף יותר בריבית חודשית. לשם השוואה, הבנקים גובים כאחוז אחד לחודש בלבד (זוהר, 2012). על פי השיטה הנוהגת, הצ'יינג' שהביא את הצ'ק הוא האחראי לגביית הריבית ולפירעון הסופי במועד (זוהר, 2012).

ענף הצ'יינג'ים מגלגל סכום אדיר של מעל 150 מיליארד שקל בשנה - כ-10% ממחזור הכספים המנוהלים במערכת הפיננסית החוקית בישראל, ומהווה כר פורה להלבנת הון והעלמות מס. לפי נתוני הרשות לאיסור הלבנת הון, 10% מהעבריינים שנתפסו מלבינים הון בשנת 2015 עשו שימוש בנותני שירותי מטבע, וכמעט כל כתב אישום שמוגש בתחום הלבנת ההון בתקופה זו כלל שימוש בשירותים אלה, בידיעת או ללא ידיעת נותן שירותי המטבע (לוי-וינריב, 2016).

מומחה הפלילים, אמיר זוהר מדגיש כי אמנם לא כל הצ'יינג'ים מעורבים בעסקים של ארגוני פשיעה, אבל אין ארגון פשע או עבריין בכיר אשר אינו מזוהה עם צ'יינג' אחד לפחות (זוהר, 2012)!

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Hamza Butt לאתר flickr]

איזה שירותים נותנים הצ'יינג'ים לארגוני טרור ופשע מאורגן?

הצ'יינג'ים הם מקור בלתי אכזב להכנסות, ומאפשרים להם גמישות פיננסית: יכולת העברת כספים מהירה; יכולת טשטוש של מקורות הכסף וכלי חשוב להלבנת הון: הכסף הגדול הזורם לכיסם כתוצאה ממערך הצ'יינג'ים והגבייה, מאפשר להם תשלום מסודר של משכורות ל'חיילים', ורמת חיים גבוהה לבכירים.

בסיס להפעלת מנגנון גביה אלטרנטיבי

הצ'יינג'ים משתמשים בארגוני הפשע כספקים של שירותי גבייה: צ'קים שלא נפרעו בזמן ונתקעו בצ'יינג'ים מחפשים מנגנוני גבייה אלטרנטיביים, ופה בדיוק נפתחת הדלת לכניסתם של ארגוני הפשיעה לתאגידים כלכליים לגיטימיים. ארגונים אלה מפעילים גבייה אגרסיבית המלווה באיומים ובאלימות (זוהר, 2012); 'עבודה', שמתאימה מאוד למשפחות הפשיעה, ומביאה להם 'כסף גדול'.

אמצעי להלבנת הון

הארגונים משתמשים בצ'יינג'ים כפלטפורמה להלבנת 'הכסף השחור' שלהם: אנשי קש מטעמם מבצעים בצ'יינג'ים הפקדות ומשיכות אסורות; ואילו הצ'יינג'ים מסייעים לטשטש את מקור הכסף; בכך, שהם נמנעים מדיווחים על אנשי הקש לרשויות המס כנדרש בחוק.

בסיס לשיטת החוואלה

הצ'יינג'ים משמשים לארגוני טרור ופשע מאורגן בסיס להעברת ולהלבנת 'כסף גדול' בשיטת ה'חוואלה': סוג של התחשבנות פנימית בין בעלי צ'יינג'ים ומלביני הון בארץ ובחו"ל, שחלקה אינה רשומה וחלקה רשומה על שמות אנשי קש, כדי לעקוף את מערכת העברות הכספים הבינלאומית המדווחת. זו אחת הסיבות החשובות לכך שהצ'יינג'ים חיוניים כל כך לפשע המאורגן ולארגוני הטרור.

[להרחבה בנושא שיטת ה'חוואלה', לחצו כאן]

הניסיון להילחם בתופעה: 'חוק הצ'יינג'ים'

במטרה להילחם בשימוש שעושה הפשע המאורגן בצ'יינג'ים בישראל, התקבל ב-1 באוגוסט 2016 "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים)", ונכנס לתוקף ב-1 ביוני 2017. החוק נועד להסדיר את פעילותם של נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים לשם פיתוח ענף השירותים הפיננסיים החוץ-מוסדיים וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום זה. כמו כן נועד החוק למנוע מגורמים עברייניים לעשות שימוש בענף הצ'יינג'ים למטרות לא כשרות (לוי-וינריב, 2016).

על פי החוק, הוקם במשרד האוצר רגולטור חדש ורב-עוצמה - "המפקח" לפי לשון החוק - שתפקידו להסדיר את הנעשה בתחום מה שמכונה "נותני שירותים פיננסיים". החוק מעניק לרגולטור סמכויות כלליות, נרחבות ועוצמתיות; ומאפשרות לו לפעול ביד קשה ובאופן שרירותי בתחום זה (לוי-וינריב, 2016).

[לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

מקורות והעשרה