האם קרוב היום שמשטרת ישראל תפצה את שוטרותיה בגין ההטרדה המינית שהן עוברות במהלך שירותן? תקדים ראשון למהלך כזה מתקיים היום בקנדה. אחרי עיסוק ציבורי ארוך בהטרדות מיניות שנאלצו שוטרות לעבור במהלך שירותן, הקצתה המשטרה הקנדית סכום של 100 מליון דולרים קנדיים (שהם כ- 76 מליון $ אמריקני) לפיצוי לנשות המשטרה הללו. כיוון שהתרבות המשטרתית דומה בקרב משטרות, סביר להניח, שבעולם ויראלי, זה רק עניין של זמן עד שהתקדים הזה יעודד שוטרות - וייתכן שאף עובדות של ארגונים צבאיים אחרים - בעולם המערבי לתבוע. ישראל, מן הסתם, לא תישאר מאחור.
כל אדם הגיוני מבין, שפסק דינו של יניב נחמן נועד לרצות את ארגוני הנשים, ואין לו כל קשר לנסיבות המקרה. מבחינת הציבור, כששומעים את המלה אונס מתכוונים לאונס 'של פעם', שאשה הולכת ואדם זר מתנפל עליה בסמטה חשוכה. לא זה המקרה. העונש המקורי היה אמנם קל, יחסית לאונס, אולם הנסיבות היו ברף התחתון של החומרה. המתלוננת כבשה את עדותה 7 שנים ופנתה למשטרה רק עקב פרסום בתקשורת. בית המשפט העליון קבע תקדים, שההיכרות המוקדמת בין יניב למתלוננת; הסכמתה הראשונית למערכת היחסים המינית; והעובדה כי השניים קיימו בעבר יחסי מין בהסכמה, הן אינן בגדר נסיבות מקלות הקשורות בביצוע העבירה, ואין בהן כדי להפחית מחומרת מעשי הנאשם או מחומרתן של העבירות בהן הורשע...
השלם תמיד מורכב מניגודים, שכל חלק ממנו מסייע בהגדרת ההופכי שלו. גם אם ייטלו מבוכריס את דרגותיו ויכלאוהו, יישאר תמיד הפן האחר של לוחם אמיץ ומוערך, או בכדבריו של גרשון הכהן, שעולמו נטוע בתנ"ך: מעשה אוריה החיתי ראוי לבוז, אבל בהקשר הלאומי, דוד המלך נשאר מלך גם אחרי פרשת בת שבע, ועד היום אנחנו מפזזים ושרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". אנשים חכמים אמורים ללמוד לחיות עם הניגודים הללו!
מחקר זה - שראה אור במסגרת פורום קהלת במרץ 2016 - מהווה ציון דרך בסוגיית ההתייחסות האקדמית לתופעת תלונות השווא בעבירות שבינו לבינה. ד"ר יואב מזא"ה בודק בו את תופעת תלונות השווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה ואת התייחסות המערכת המשפטית לתופעה זו.
במקום שהתביעה תוכיח בראיות ישירות או נסיבתיות את היסוד הנפשי של "המחשבה הפלילית", צצה לפתע חזקת המודעות, המייתרת נטל זה של התביעה, ואף מעבירה לנאשם את הנטל להביא ראיות כדי לסתרה.
[התמונה היא יצירה להורדה חופשית מהאתר tes. האמן: zolmandy] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] פרשת ינון מגל היא גם הזדמנות לעסוק מעט בתיאוריה שהיא בבסיס הדיון הציבורי על מאמרה של רחלי רוטנר – בתופעת השימוש הזר בתלונות על הטרדות מיניות: שימוש זר בעבירה פלילית הוא שימוש בערמה (crafty) ובמניפולציה (manipulation), על מנת לעשות במנגנון אכיפת החוק שימוש לרעה, לצורך השגת מטרה אחרת מזו…
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Valeri Pizhanski לאתר flickr] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות – בישראל ובחו"ל…
אין דרך טובה יותר להבין את השלכותיה של תופעה מאשר לשמוע עליה מאלה שחוו אותה. יואב אבן הוא הכתב לענייני בריאות בחדשות ערוץ 2 לשעבר, והוא הואשם באונס על ידי בחורה שהכיר שהכיר דרך הפייסבוק ונפגשו פעם אחת בביתו. עקב התלונה נעצר. הספר נכתב בזמן אמת, בעת ששוחרר מהמעצר המשטרתי למעצר בית. משך זמן היה צו איסור פרסום על זהותו ועיסוקו. לבקשתו, נעתר בית המשפט להסיר את הצו. הספר ניתן כאן להורדה חינמית.
[התמונה: צילום מסך מהסדרת הטלוויזיה NCIS] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] למי שחושב שהטרדות מיניות זו המצאה של משטרת ישראל, מצ"ב תמלול של קטע הפתיחה מפרק הסיום של העונה הרביעית של הסדרה המעולה NCIS, המתארת את עבודת סוכנות החקירות והמודיעין של…
איך ניצב משנה מבוגר, רציונלי, אחראי ומנוסה, יכול לצאת מכנס חירום של הקצונה הבכירה של המשטרה עם המפכ"ל בנושא ההטרדות המיניות, להתקשר למתנדבת ולקבוע איתה בלובי של מלון? איך שועלי קרבות וותיקים בשדות הפוליטיקה הארגונית כמו ניצבי המשטרה לא הבינו, לאחר פרשת ניסו שחם, שנפל דבר והגיע העת להשתנות? מה גורם לאנשים טובים ומנוסים להתעקש ולהמשיך באותה דרך שכבר ברור לכולם שהיא מובילה לביזוי, להשפלה, ולסילוק מהמשטרה?
