השבר ביחסים האסורים בין המשטרה לפרקליטות מביא בשורה גדולה לדמוקרטיה הישראלית, שמנסה להשתקם מהאונס הברוטלי שהיא עוברת מידי שופטי בג"ץ ועושי דבריו במשרדי היועמ"שית והפרקליטות. יש לנו סיכוי לקבל בעתיד מערך חקירות עצמאי, שיעמוד על זכותו החוקית לאזן את כוחו של מערך הפרקליטים, כיאה לדמוקרטיה אמיתית.
מדוע שוטרים משקרים? ראשית, משום שכדאי להם. או כדברי שופטת המחוזי בדימוס, דליה גנות: "המזכרים הסודיים שהמשטרה מציגה לשופטים היו בעיניי דברי אלוהים חיים". שנית, כשפשעיהם מתגלים, השופטים לא מפעילים נגדם את סמכותם...
אצל הרמטכ"לים האחרונים, שיטת ההשתקה עובדת, אף שכולם מבינים ויודעים על הכישלון החמור בהטמעת מערכת הצי״ד ליחידות המילואים, שהם רוב הצבא היבשתי; וחוסר יכולתם המיקצועית של אנשי המילואים להשתמש בה בשדה הקרב. אבל, כלפי חוץ משקרים שהכל בסדר. בסוף זה בטחון עם ישראל...
שקרים עצמיים הם מחלה סופנית מתפשטת; וכאשר האמת פוגעת, צריך לשקר יותר ויותר כדי להסתיר אותה.
אבל האמת נמצאת שם; ובמוקדם או במאוחר, החוב משולם. תחשבו על החודש החולף!
בריחה מהחלטות משמעותה, הפקרת המדינה ואזרחיה אל מול האיום הקיומי שלצה״ל אין אליו מענה, גם במצבה הכלכלי הקשה של המדינה בעקבות מגפת הקורונה, אין לנו ברירה אחרת אלא להגן על המדינה היחידה שיש לנו. אפשרות למכה אנושה על ישראל מחייבת ריכוז מאמץ בסדר עדיפות לאומי עליון גם מול הבעיות הכבדות הנוספות שיש לנו...
המושג תרבות של שקר (Culture of Lies) משמעו תרבות ארגונית, שאחד הערכים הבסיסיים שלה הוא שקר והסתרה, בעיקר כלפי הציבור וגורמים אחרים בסביבה הארגונית. תרבות של שקר היא אחד הסימפטומים של ארגונים ביורוקרטיים במצב של סטגנציה. צה"ל - כמו משטרת ישראל למשל - הוא אחד הגופים הסובל מתופעה זו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'תרבות של שקר' בצה"ל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הפיקוד הבכיר של צה"ל, לדורותיו, התעלם מהכלל המתחייב בכל צבא מיומן, לכך שנתונים כמותיים הנם חסרי משמעות, אלא אם אלה משתקללים כמסד להערכת מצב, יומית/שבועית חודשית /שנתית ורב שנתית. בליית יעד מוגדר, מאבד המידע חשיבות וערך. זולת היותו בחזקת חומר גלם לאשליות ולספקולציות, שאין בהם ולא כלום זולת היותם רכילות לשמה...
